בפרשת במדבר התורה מצוה למנות את בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה כהכנה למלחמה על ארץ ישראל – ומציינת את מספרם, כל שבט לדגלו. לעומת זאת, כאשר דוד ציוה את יואב למנות את אנשי החיל לצורך הערכות מלחמתית נענשנו במגיפה נוראה שקטלה שבעים אלף חללים. תהיתי על הסיבה עד שקראתי את ספרו מאיר העיניים של הרב שבתי סבתו "ותישאני רוח" שמסביר שהעם תרם למשכן את חמצית השקל ככפרה על עצם ספירתו.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
פגישה לאין קץ: הדמויות מאחורי "שעת נעילה" משחזרות
הלכה וקורונה: איך עושים ברית מילה ללא מוהל?
שוב בג"ץ ידון: האם נשים יזומנו למיוני סיירות בצה"ל?
דוד פנה לה' בדברים אלו: וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל ה' בִּרְאֹתוֹ אֶת הַמַּלְאָךְ הַמַּכֶּה בָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי חָטָאתִי וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ, תְּהִי נָא יָדְךָ בִּי וּבְבֵית אָבִי. "כך כל אותן האוכלוסין שנפלו, לא נפלו אלא על ידי שלא תבעו בבניין בית המקדש" (מדרש שמואל לא). הרמב"ן שלא ראה את דברי המדרש האלו, כתב זאת מסברא: "שהיה עונש על ישראל בהתאחר בניין בית הבחירה, שהיה ארון הברית הולך מאוהל אל אוהל כגר בארץ ואין השבטים מתעוררים לומר, נדרוש את ה' ונבנה הבית לשמו… על כן היה המקום אשר יבחר ה'… נודע בעונשם ובמגפתם" (רמב"ן על התורה, במדבר טז, כא).
המגיפה נעצרה כאשר דוד פנה לשחרר את הר הבית מארנן היבוסי. את זה לא השכילו להבין גם הרבנים הציונים, שבעקבות הנס הגדול שבניצחון מלחמת ששת הימים, לאחר שמפקד הצנחנים מרדכי (מוטה) גור הכריז ש'הר הבית בידינו', לא קראו להכין את הכלים לבניין בית המקדש, לא נשמע קולם לפחות בדרישה לטהר את המקום – להסיר את ידו של עמלק מעל כס י-ה – הר הבית. כך ניתן להבין את פשר האלפים הרבים מבני עמנו שניגפו ונהרגו מאז במלחמת ההתשה, במלחמת יום הכיפורים, במלחמות בלבנון ובעזה ובטרור הפוגע בנו מאז ועד היום עד המגפה הנוכחית.
כל המנהיגות, כולל זו הדתית לא הבינה את אשר הבין אברהם שטרן (יאיר) כאשר פרסם בקרב ההולכים עמו למלחמה את ח"י עיקרי התחיה, שיש להשלימם במימוש העיקר ה-18: "בניין בית המקדש השלישי כסמל לתור הגאולה השלמה".
הכותב הוא סופר ויוצא מחתרת לח"י
