מאפייני הדיווח התקשורתיים של מערכת הבחירות בארה"ב אינם מותירים ספק לגבי מידת עניינה של התקשורת המסחרית בבחירות (גם) בישראל. נוסיף לכך את העיסוק הבלתי פוסק בתעשיית הסקרים, עוד בטרם נולד גולם הבחירות, והספקות לגבי מידת העניין של גורמים אלה במערכת בחירות נוספת בישראל יתאדו לחלוטין.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
רב בהר ברכה על המכתב לרב מלמד: "דיקטטורה וטרור הלכתי"
דווקא בשעת משבר כלכלי שר האוצר מתעקש להקשיב בעיקר לעצמו
היום שאחרי טראמפ: ישראל חייבת להתמקד באיראן
התפקיד שממלאת התקשורת בישראל בעניין הזה היא ברור ומובן מאליו. לא צריך להכביר מילים בנושא, גם אם ברור מעל לכל ספק שאין הלימה בין האינטרס התקשורתי (במערכת בחירות) ובין האינטרס הלאומי (בהמשך כהונת ממשלת האחדות). אמנם, זו לא הממשלה המצטיינת בתולדות ממשלות ישראל, אבל בנסיבות הקיימות היא גם לא הממשלה הרעה או הגרועה בתולדות המדינה, בעיקר בגלל הנסיבות שהובילו להקמתה והן שרירות וקיימות עמנו עד היום.
הממשלה הזו, על כל מגרעותיה, מתפקדת אך ורק בנושא אחד: משבר הקורונה. בשום דבר אחר חוץ ממנו היא כמעט לא פעילה בגלל מבנה הכוח הפוליטי הלעומתי. אבל זה לא נורא. כי הקורונה היא game changer, כלומר שחקן משמעותי ששינה ומשנה את העולם, וגם את הביצה הקטנה שלנו. זה האתגר המשמעותי כנראה הניצב לפתחה של המדינה ואגב, גם בחירת ביידן לנשיאות ארצות הברית לא תשנה את זה.
בהקשר הזה, הממשלה הזו, על שלל בעיותיה, מתפקדת לא רע בכלל. אני יודע, יש ביקורת. תמיד אפשר לעשות טוב יותר, מושלם יותר. תמיד יש החלטות שצריך היה להדק או לקבל כי אין שלמות במציאות. אבל אם בוחנים בצורה הגונה, נטולת פניות פוליטיות ובמבט ממעוף הציפור, הרי שמדינת ישראל מנוהלת בסך הכול לא רע בהקשר למשבר הקורונה.
ההתמודדות עם הגל הראשון הייתה מוצלחת. היציאה ממנו אומנם הייתה פחות טובה אבל ניהול הגל השני הוא סיפור הצלחה גדול. אף אחד לא אומר זאת, מטעמים ברורים של אינטרסים כאלה ואחרים אבל בינינו לבין עצמנו אפשר גם לתת קרדיט לממשלה שבניגוד למערכת המתחים הקיימת בקרבה בשאלות אחרות שאינן נוגעות לקורונה, הרי שבתחום ניהול המשבר מתקיים בה קונצנזוס ועבודה משותפת לא רעה בכלל.
זה כרגע מה שצריך. ההבנה הזו מתנגשת אמנם במציאות הפוליטית ספוגת החשדנות בין כחול לבן ובין הליכוד, אבל אם יש מסקנה עיקרית שניתן לגזור ממערכת הבחירות האחרונה בארה"ב היא זו: רצוי שלא לנהל מערכת בחירות פוליטית תחת צל משבר מסוג זה, או בקיצור: קורונה ובחירות לא הולכות טוב ביחד! זהו דומני הלקח המשמעותי שנלמד בליכוד ובכחול לבן מהבחירות בארה"ב. הקורונה היא שחקן משנה משחק גם בשדה הפוליטי וספק רב אם ביידן היה נבחר לנשיאות אלמלא הקורונה טרפה את הקלפים.
לכן, ספק רב אם נתניהו ירצה להעמיד למבחן את עצמו בנסיבות הפוליטיות החדשות של משבר הקורונה. הוא עלול לסיים כפי שסיים טראמפ. מסתבר שהציבור או ההמון תחת המציאות החדשה הוא ציבור זועם, כועס ומרוגז ובנסיבות שכאלה הוא עלול לבטא את העובדה שהקורונה 'גנבה לו את החיים' בהוצאת תסכול פוליטי של הצבעת מחאה, ללא קשר אמיתי למבני הכוח החברתיים והפוליטיים המסורתיים. לגבי כחול לבן, הדילמה שלה היא יותר פשוטה, מאחר ומדובר על מפלגה שאולי תזכה להישג חד ספרתי אחרי הבחירות הבאות ולכן 'למות בכבוד' זה אמנם נורא מקורי, אבל לא מאד פוליטי.
בנסיבות הללו האינטרנס הפוליטי הקר של השותפות המאולצות לממשלה הוא אם כן להימנע מבחירות עד כמה שניתן מתוך ציפייה כי סיומו של משבר הקורונה אי שם אולי לקראת אביב קיץ 2021 יחזיר גם את השפיות למגרש הפוליטי בישראל. אבל רגע, מה עם התקציב ומה עם חודש דצמבר שפרשני התקשורת אחוזים בו כקובע גורלות במערכת הפוליטית ?
אז יש בזה משהו ובאתה המידה אין בכל כלום. נכון שהתקציב זו תחנת יציאה של נתניהו ואם הוא לא ינצל אותה הוא מאפשר לראש הממשלה החלופי, גנץ, להפוך לראש ממשלה קבוע. אולם, גם במציאות כזו לנתניהו תהיינה שתי חלופות: האחת, להיות ראש הממשלה חלופי אבל למרר את חייו של ראש הממשלה הקבוע מאחר וכל משרדי הממשלה החשובים לניהול הקורונה (אוצר, בריאות) נמצאים אצל הליכוד. השנייה, לפרק את הממשלה גם מעמדת ראש הממשלה החלופי ולהותיר את גנץ כראש ממשלת מיעוט ולמעשה לסלול את הדרך לבחירות חדשות.
במילים אחרות – דצמבר חודש חשוב, אבל לא קריטי. המשמעות הנגזרת מכך היא שאם השחקנים הפוליטיים – כחול לבן והליכוד – יתנהלו לפי האינטרס הפוליטי שלהם כנראה שהבחירות לא יתקיימו בקרוב, למורת רוחה של התקשורת המסחרית וכמובן 'ימינה' של בנט שממנפת את סוגיית הקורונה כדי להתייצב כגורם פוליטי משמעותי. במקרה הזה, אין ספק – ולו הקל שבקלים – שהאינטרס הפוליטי של המרכיבים את הממשלה בדחיית הבחירות מצטלב גם עם האינטרס הלאומי, גם בהינתן כך שהממשלה הזו תמשיך לתפקד תחת מגבלות ומאפיינים של חוסר נחת מתמשכת. זה אמנם רע. אבל בהחלט רע במיעוטו, וכרגע זה ממש טוב.
