ניסיתי וניסיתי, ולא הצלחתי להתרגש מכך שסגנית הנשיא המיועדת של ארה"ב, היא אישה. באמת שניסיתי. כי מעבר למגדר, יש לכאורה משהו כובש בקאמלה האריס. אולי אלו נעלי הספורט שהחליפו את נעלי העקב הבלתי אפשריות המתבקשות ממישהי במעמדה. אולי חוסר הפמיליאריות הכללי. ובכל זאת, כמה שניסיתי, ההתרגשות לא באה.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
רב בהר ברכה על המכתב לרב מלמד: "דיקטטורה וטרור הלכתי"
שופט העליון: "חולדאי הוא לא השריף של העירייה"
ברוכים הבאים לדארקנט: עיר המקלט של הניאו-נאצים
אבל זה לגמרי בסדר. כי מהדורות החדשות התרגשו מספיק גם בשביל פמיניסטית-בלאי כמוני, שלא מצליחה להתפעם מהאישה הראשונה שתיכנס לתפקיד סגנית נשיא ארצות הברית של אמריקה. כתבות צבע מחמיאות התרפקו על דמותה של המשפטנית, האישה, בת המהגרים שהצליחה להעפיל למשרה הרמה. בערוץ 12 הגדילו לעשות, ופתחו את הכתבה בסצנה דביקה בה מסבירה האריס לבת אחייניתה כי אכן, גם היא תוכל להיות נשיאה. אם רק תצליח להתאפק עד גיל 35.
למה לא באה ההתרגשות על מינויה של אישה? זה די פשוט. היא הואפלה על ידי הצהרותיהם של אנשי ממשל ביידן המיועדים, שבכוונתם להצטרף מחדש להסכם הגרעין עם איראן למשל. היא נזנחה מפני החשש הממשי ששוב תחזור לשלוט האג'נדה המעוותת, שתשפוך הון כסף על ממשלו המושחת של אבו-מאזן. זאת תוך שכנוע עצמי כי כך מביאים שלום לאזור, עם התעלמות מעידוד כספי לרצח יהודים שמהווה נתח נאה מתקציב הוצאותיו הממשלתיות של השליט הפלסטיני.
עצם הדרישה המובלעת כי נשים תתעלפנה מהתרגשות מעצם מינויה של אישה לתפקיד בכיר בו לא כיהנה עדיין בת המגדר, יש בה משהו שוביניסטי. התעלמו מהדעות שלה, היא אומרת, התעלמו מהדעות שלכן. עתה יש לחגוג, כי תקרת הזכוכית נסדקת וכל סדק בה הוא גאולה.
ויש גם צביעות מובנית. כי, זה לא שבאמת – כל אישה שמטפסת לתפקיד משמעותי זוכה לכבוד ויקר. די להיזכר במועמדת לסגנית הנשיא שרה פיילין, שהתקשורת האמריקנית הפכה לקריקטורה מהלכת. גם דוגמאות מקומיות ישראליות משלנו, יש לא מעט. אישה מימין שמגיעה לתפקיד בכיר, נאמר שרה בממשלת ישראל – יכולה להתהדר בתארים שנעים על הרצף שבין פשיסטית לבהמה. שום סדק תקרתי לא יניע פה רגשות גאווה מגדריים. אם היא במקרה מתנחלת וגם מנהיגת ציבור, היא יכולה לצפות בוודאות שמתישהו תכנית סאטירה מיינסטרימית, גם תדביק לה רמיזות למיניות מטורללת.
ולכן, לא צריך לעטוף בכסות נשית משחררת כל שינוי פוליטי. מרבית הציבור בישראל, כך על פי הסקרים, התדכדך בימים האחרונים מבחירת המצביעים האמריקנים. מרבית התקשורת הישראלית, חגגה בגדול. השמחה הקופצנית שלה סביב כניסת אישה לתפקיד, נבעה מכך שהיא מגיעה מהמחנה "הנכון". זה הכול.
