הקורונה הרחיבה את מספר השעות של תוכניות החדשות בערוצי הטלוויזיה, כך בערוץ 12, נוספה בחודשים האחרונים מהדורת חדשות נוספת בשעה שלוש בצהריים, הנושאת את השם המקורי: 'שלוש'. גם לפני שצצה המהדורה הזאת לא היה ברור מה ההבדלים בין 'המהדורה הראשונה' של שעה ארבע, חמש עם רפי רשף, ושש עם עודד בן עמי. כולן משלבות עדכוני כתבים וראיונות באולפן ובשטח, וכולן בעיקר עושות פרומו למהדורה המרכזית של שעה שמונה, בה מובאות הכותרות החשובות ומשודרות הכתבות המעניינות.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
– הפרלמנט ההולנדי קרא לממשלה לתמוך בישראל באו"ם
– לא משפט שדה: התחקיר על ברלנד עושה צדק
– קריטי לניצחון: קמפיין הקורא לשתף פעולה עם החקירות האפדימיולוגיות
אז עכשיו יש עוד תכנית חדשות מוקדמת, שגורמת ל'מהדורה הראשונה' של ארבע להיות כבר מהדורה שנייה. השקעתי אתמול שעה שלמה כדי לבדוק מה החידוש, ובכן, אין חידוש. האולפן אותו אולפן, הכתבים אותם כתבים, האייטמים אותם אייטמים, והמגיש הוא עופר חדד שאמנם מרענן את המסך בהגשה חיננית, אבל יכול היה לעשות את זה באותה מידה גם כמגיש המהדורות של ארבע, חמש או שש.
התוכנית אתמול נפתחה בעדכון של הכתבת הכלכלית קרן מרציאנו על בחינה של סגר לילי וראו איזה פלא, גם המהדורה של שעה ארבע נפתחה באותו אייטם בדיוק. לאחר מכן התקיים ראיון באולפן עם מנהלת בית החולים אסף הרופא על מצב תחלואת הקורונה בבתי החולים, ברהו טגניה דיווח על אב שחשוד בהתעללות בבנו והרופאה התבקשה לפרשן גם את האייטם הזה. אלעד שמחיוף דיווח מאירופה על התקדמות בפיתוח החיסון הרוסי, והעיסוק בחיסון מוחזר כמובן שוב גם במהדורה של שעה ארבע. לקראת סוף התוכנית הוקדש אייטם לכוכבת רשת שמעולם לא שמעתי את שמה, שחגגה בטעם רע את שחרורה מהכלא לאחר שריצתה עונש על דריסתו והפקרתו של קשיש, וכיאה לערוץ מסחרי, קינחנו באייטם שהוקדש להמלצות קניה ביום הרווקים הסיני.
מה בכל זאת חדש במהדורת שלוש? פינה בשם 'זום אין' שבה כתבי החדשות, מומחים ופוליטיקאים עונים לשאלותיהם של הצופים. הרעיון יפה, אבל צריך לומר שיש הבדל משמעותי אם המשיב הוא איש ציבור בעל סמכויות שמקבל החלטות המשפיעות על ציבור הצופים, מומחה שתשובותיו עשויות להחכים אותנו, או רק כתב שמסקר תחום.
אתמול למשל, המשיבה בפינה הייתה יעל אדום, כתבת החינוך של חברת החדשות. לאודם, עם כל הכבוד, אין מה לבשר להורים ולתלמידים המתוסכלים בבית. היא לא שרת החינוך, ועם כל הרקע שלה בתחום, היא גם עדיין לא מומחית להענקת עצות מחכימות בחינוך. השאלה הראשונה הייתה מדוע משרד החינוך לא נותן מנדט לרשויות המקומיות לנהל את החינוך, ואודם ענתה: אני בעד. השאלה השנייה הייתה אם הכתבת שולחת את בנותיה בלב שלם לבית הספר, והתשובה הייתה שכן. אודם נשאלה אם היא לא מודאגת מגלישה לא מבוקרת של בני הנוער ברשתות החברתיות, וענתה שהיא מוטרדת, התבקשה לומר מילה טובה על הנוער של היום ואמרה שהוא "יצירתי ומגניב", ולסיום קיבלה ד"ש מהבית, מהבעל והבנות. שום מידע חשוב לא נוסף בפינה, שום תובנה חשובה, וגם לא הוענקה הזדמנות לשאלה מאתגרת. בלי לפגוע בכתבת המסורה, אם עורכי התוכנית רוצים ש'זום אין' תהיה משמעותית ותמתג את מהדורת שלוש כתוכנית עם חידוש מרענן, כדאי שיביאו כמשיבים בפינה דמויות ציבוריות שמככבות פחות על המסך, אבל יכולות לתת לנו תשובות יותר משמעותיות ורלוונטיות.
