במגזר הפרטי ישנם מאות אלפי עובדים בחל"ת או מובטלים ולעומת זאת, ישנם אלפי עובדי ציבור ששכרם הגבוה, המשולם מהקופה הציבורית מובטח. באופן אבסורדי ועל אף הקופה המרוקנת, דווקא השכר של אותם עובדי ציבור, ובראשם שלל השרים המכהנים בממשלה, צפוי לעלות. בעוד חודש וחצי שכרם יעלה בכ-10-15 אחוזים שהם בפועל תוספת של אלפי שקלים בחודש לכל אחד.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
– בכיר בליכוד: "תקציב 2021 לא יעבור לפני פברואר"
– קריטי לניצחון: קמפיין הקורא לשתף פעולה עם החקירות האפדימיולוגיות
– נסראללה למד לנצל את ההרתעה הישראלית לטובתו
שנים רבות היה שכרם של שרי ממשלת ישראל צמוד למדד המחירים לצרכן. זה בהחלט היה כדאי מבחינתם, בתקופות של אינפלציה שהגיעו בגלים מעת לעת עד לפני כעשור. אלא שבעקבות המדד האפסי שמאפיין את השנים האחרונות החליטו השרים לשנות את ההצמדה, הפעם לשכר הממוצע במשק. השינוי הזה הוכיח את עצמו, והוא מעשיר את השרים בכ־3 אחוזים מדי שנה.
הקלישאה אומרת – צרות של אחד הם ההזדמנות של אחר. ובמקרה שלנו היא עובדת יופי. עד כמה שזה נשמע לא הגיוני, משבר הקורונה עושה רק טוב לשכר הבכירים. המובטלים לא כלולים בחישוב השכר הממוצע במשק, על פי הנתונים המפוטרים הם לרוב בעלי השכר הנמוך יותר שמורידים את הממוצע, הוצאתם מהתחשיב מעלה את הממוצע ובהתאם, שכר הבכירים יעלה בינואר הקרוב.
לא רק שכר השרים, העומד כיום על כ־50,673 שקל בחודש, מתעדכן בכל שנה בהתאם לשכר הממוצע. גם שכרם של נשיא המדינה (64,673 שקל בחודש), סגני השרים וחברי הכנסת (45,274 שקל), השופטים (ששכרם החודשי מגיע עד 96,300 שקל), בכירים במשרדים ממשלתיים, יועצים משפטיים, ראשי רשויות וסגניהם, מבקר המדינה ונגיד בנק ישראל, בכירים ותיקים במגזר הציבורי וחלק מהגמלאים בפנסיה התקציבית.
בעקבות הביקורת הציבורית, גם השרים והח"כים, או לפחות חלק ניכר מהם, הבינו שיש גבול. כך גובשו מספר הצעות בנושא. שר האוצר למשל, הביא בפני הממשלה הצעה לפיה שכר השרים והח"כים יקוצץ ב־10%, וכן יימנע עדכון השכר הצפוי בינואר הקרוב. אלא שההצעה של כץ לא תחול על כל אלפי עובדי המגזר הציבורי ששכרם צפוי להתעדכן. בכל מקרה, בכחול לבן תוקעים את המהלך במסגרת המאבק הממושך בין ראש הממשלה נתניהו לראש הממשלה החליפי גנץ. לטענתם, נתניהו והליכוד מעכבים מהלכים אחרים במשרדים שבשליטת כחול לבן, כמו גם את אישור התקציב במתכונת המועדפת על המפלגה.
בינתיים, כחול לבן הצליחו לקדם הצעה משלהם. שלשום אישרה ועדת הכנסת את הצעת החוק להקפאת שכר חברי הכנסת שיזם ח"כ ויו"ר הוועדה איתן גינזבורג, והשבוע היא אושרה בקריאה ראשונה במליאה. גינזבורג מיהר לנצל את המומנטום כדי להציג את המהלך כהצלחה ולהזדהות עם מצוקת הציבור.
מה עם אלפי עובדי ציבור נוספים שמשכורתם השמנה תמשיך לתפוח? בהם תטפל ועדת הכספים בראשות ח"כ גפני שתקדם הצעה נוספת בעניין. באיזה מתכונת, מתי זה יקרה והאם זה יקרה? לא ברור. החשש הוא שבסופו של דבר נישאר עם הקפאת שכר נקודתית לחברי הכנסת (החל מ- 2021 למשך שנה), במקום ללכת למהלך רחב שיחסוך עשרות מיליוני שקלים לקופה הציבורית בתשלום משכורות מנופחות.
ההצעות של כץ וגינצבורג אינן היחידות. למעשה הקדים אותם ח"כ שלמה קרעי שכבר לפני שבועות רבים הספיק לגבש הצעת חוק ולהחתים עליה עשרות חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. קרעי דורש שינוי מהותי בעצם שיטת עדכון השכר. "הצעת החוק שלי היתה להכניס את המובטלים לתוך הנוסחה הקובעת את השכר הממוצע, (שממנו נגזר השינוי בשכר הנבחרים)", אומר לנו קרעי. "ההצעה מתקנת את העיוות, כי כיום ככל שהמצב יותר קשה, אנחנו (הח"כים) מרוויחים יותר. אם נכניס לתוך הנוסחה את המובטלים, שגם כך מקבלים דמי אבטלה נמוכים מהשכר שהיה להם, השכר ירד".
להערכת קרעי, בהתחשב בנתוני האבטלה כיום, המשמעות היא ירידה של כ-3% אחוז בשכר הח"כים החל מינואר הקרוב. "המטרה היא לא לרצות את הציבור או את התקשורת, אלא לשקף את מצב המשק. יש פה עיוות ואותו צריך לתקן. התיקון הזה יחול על כל מי ששכרו צמוד לשכר הממוצע. זה אלפי עובדים בכירים שלא כלולים בהצעות כיום".
לדברי קרעי, יש הסכמה של כל סיעות הבית להעלות את ההצעה שלו לקריאה טרומית, אבל יו"ר ועדת הכנסת מונע ממנו לעשות את זה. "יש כאן מאבק הרבה יותר גדול שהוא גם פוליטי בסופו של דבר וקשור במאבק של כחול לבן מולנו", טוען קרעי.
נציין כי בינתיים, ברקע הדיון הציבורי בנושא, כבר הצהירו חלק מהח"כים ובעלי תפקידים בכירים במגזר הציבורי (בהם הנשיא, נגיד בנק ישראל ונשיאת בית המשפט העליון) כי יסכימו להפחית בשכרם, גם אם לא יתגבש חוק מחייב.
כרגע, המאבקים הפוליטיים ומשחקי האגו, עשויים להפוך את המהלך החשוב הזה משינוי רוחבי שיחסוך לקופת המדינה כמעט 100 מיליון שקל, למשהו הרבה יותר מצומצם.
