הזוגיות של יצחק ורבקה היא זוגיות מופלאה. על הקשר שלהם נאמר פעם ראשונה המושג אהבה "ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה". הם מתוארים כזוג מאוחד שמתפלל יחד שיהיה להם זרע, "ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא".
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
– שפכו את דמו של הרב מלמד לחינם
– תופסות ראש: הנשים שבחרו לעמוד בראש אולפנות
– תורת חיים: תוכנית המנהיגות שהופכת סיסמאות למעשים
יצחק ורבקה הם גם היחידים שהתורה מתארת את חייהם האינטימיים "והנה יצחק מצחק את רבקה אישתו". איננו יודעים מה בדיוק הכוונה של הפועל המיוחד הזה "מצחק", אך וודאי הוא מתאר חיים אינטימיים של אהבה והנאה. וכשיש חיים אינטימיים מוצלחים, פעמים רבות זה סימן לחיים מאושרים בכלל.
מתוך כך, נתבונן על אלו יסודות הושתתה אותה זוגיות נפלאה של יצחק ורבקה, כדי שנוכל ללמוד ממנה לחיינו אנו.
אתגר הזוגיות הוא מהגדולים בדורנו, אם לא הגדול שבהם. בשונה מדורות קודמים, בהם לעיתים הסתפקו בזוגיות ברמה מסוימת מסיבות שונות משפחתיות, כלכליות ועוד, בדור שלנו אנשים חפצים בזוגיות ברמה גבוהה יותר. הזוגות רוצים להרגיש שחיי הנישואין ממלאים אותם בשמחה ובעונג. רצון זה נובע מכך שדורנו הוא דור של גאולה. בדור של גאולה אנו חפצים לבחור ולרצות במערכות היחסים שלנו, גם עם הקב"ה וגם עם בני אדם.
העמדה הזו גורמת לתופעת הגירושין להתרחב, ולחוסר שביעות רצון מהמערכת הזוגית. יצחק ורבקה מלמדים אותנו שלושה עקרונות שיעזרו לנו לשמור באמונה באושר ושמחה על הבית מקדש מעט שלנו.
העיקרון הראשון שמוצאים בפרשה הוא המידות הטובות. ביסוד בחירת רבקה לכלה ליצחק עומד מבחן החסד. עבד אברהם (להלן 'אליעזר', למרות ששמו לא נכתב במפורש בפרשה) בוחן את מידת החסד של רבקה. "הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני". רק כאשר הוא רואה שהיא מצטיינת במידה זו, הוא מבין שהיא ראויה להיות אישה ליצחק.
מסופר על אחד מגדולי ישראל שכאשר שאלו אותו אלו דברים חשובים יש לבדוק אצל החתן והכלה, הוא השיב: יש שלושה דברים שהם החשובים ביותר. הדבר הראשון הוא מידות טובות, הדבר השני הוא מידות טובות, והדבר השלישי הוא מידות טובות.
חיי נישואים דורשים מאתנו עבודה על המידות 24/7. בכל מערכת יחסים אנו זקוקים למידות טובות, אבל בזוגיות יותר מכולם. זו מערכת יחסים שדורשת מאיתנו תיקון מידות תמידי, שהרי אין מקום שנוגע בנו יותר עמוק מזה. לכן, המידות של בני הזוג, הם לא רק דבר שצריך לברר לפני החתונה, אלא זה דבר שמלווה את כל הנישואין. זו עבודת חיים יומיומית שנצרכת כדי לצלוח באושר את חיי הנישואים.
נישואים "מוציאים אותנו מן הדעת", לא רק במובן העממי של הביטוי, אלא גם במובן שאנו צריכים לצאת מהדעה הפרטית שלנו, ולהרחיב את הדעה שלנו, כדי שהיא תכיל את בן או בת הזוג.
העיקרון השני שמופיעה בפרשה הוא האמונה של "מה' אישה לאיש". אפילו לבן ובתואל הרשעים לא יכלו שלא לראות עיקרון זה ואמרו "מה' יצא הדבר".
התלמוד במסכת מועד קטן מדגיש שמדובר ברעיון שמופיע כבר בתנ"ך: "אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש מן התורה דכתיב ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר מן הנביאים דכתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא מן הכתובים דכתיב בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת".
בתור יהודים אנו מאמינים שכל דבר שקורה בעולם מושגח, אבל בקשר שבין איש לאישה יש השגחה מיוחדת. כולנו יכולים לספר סיפורים על עצמנו ועל אחרים, איך הקב"ה מפגיש בין איש לאישה בדרכים מופלאות, כיצד הוא השדכן האמיתי של כל אחד ואחת מאתנו.
הרבה פעמים במסיבות אירוסין ושבע ברכות רגילים לספר על השגחת ה' שהפגישה בין החתן לכלה. אבל באמת, חשוב לזכור את העיקרון של "מה' אישה לאיש" בכל רגע בחיים. דווקא כשיש מריבה וסכסוך זה הזמן החשוב ביותר לזכור שהקב"ה חיבר בינינו, ולמרות המריבה אנחנו כן מתאימים. בזמן משבר צריך לזכור שהקב"ה שהפגיש בינינו, מלווה ונמצא אתנו בחיי הנישואים, ונותן לנו את הכוחות להתעצם מתוך הקשיים שבנישואין.
העיקרון השלישי שמופיעה בפרשה הוא כוח התפילה. כבר אברהם אבינו, כאשר הוא שולח את אליעזר הוא מתפלל להצלחת המשימה. "ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם". גם כאשר אליעזר מגיע לבאר בחרן הוא נושא תפילה לריבונו של עולם להצלחת השליחות ומבחן החסד, "ויאמר ה' אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם".
גם מאוחר יותר כשהשליחות אכן מצליחה אליעזר פונה להקב"ה בתפילת הודיה, "ויאמר ברוך ה' אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני". בסוף פרשת השידוכים, המפגש המרגש בין רבקה ליצחק מתרחש כאשר יצחק יוצא לשוח בשדה ולהתפלל להקב"ה, "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל".
הכוח העצום של התפילה, לא נועד רק לרווקים ורווקות כדי שיזכו למצוא את זיווגם, והוא גם לא נועד רק לחתן וכלה ביום חופתם. התפילה היא מתנה תמידית שצריכה ללוות באופן קבוע את חיי הנישואין. בכל יום צריכים האיש והאישה להתפלל להצלחת חיי הנישואין שלהם. אין אפשרות לעמוד בכל אתגרי הנישואין, בלי תפילה שתוריד עלינו שפע של סיעתא דשמיא.
הרב שלמה סובול הוא ראש ארגון רבני ברקאי ורב קהילת שערי יונה מנחם במודיעין.
