בישראל מסגרת של צהרונים משמשת בעיקר את ילדי הגנים וכיתות א'-ב'. הנחת העבודה של ההורים ושל מערכת החינוך היא שילדים מכיתה ג' ומעלה אינם זקוקים למסגרת לאחר שעות הלימודים. ברצוני לטעון כי ההיפך הוא הנכון. הילדים בכיתות ג'-ו' זקוקים למסגרות האלו אפילו יותר מאחרים, הן חיוניות מאוד למהלך ההתפתחותי שלהם.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
– יצחק ורבקה הם מודל לאהבה וזוגיות
– יד אחים שלוחה: התלמידים שמסייעים לבודדים בקורונה
– בנט: מוותר על החלת הריבונות
הריחוק החברתי שנכפה עליהם הוביל את ילדי כיתות ג'-ו' בחזרה לגינות הציבוריות. בשבועות האחרונים מתמלאות מדי יום הגינות הציבוריות בכיתות שלמות של ילדים שזקוקים למפגש החברתי ומגיעים לשחק ביחד, מלאי שמחה ורעש. אפשר לשמוע מרחוק את הקולות הצוהלים של קבוצות הילדים שיוצאים החוצה כדי לזכות בכמה שעות של חברה.
הקורונה החזירה לילדים של היום מעט מהילדות של פעם. בעידן טרום המסכים, הילדים היו משחקים בשכונה במשך שעות ארוכות, שהסתיימו רק עם רדת הערב כאשר ההורים קראו להם לחזור הביתה. הצורך החברתי שלהם כל כך בסיסי עד שלמרות שהמערכת ביטלה כל מסגרת שמאפשרת להם אינטראקציה, הם מוצאים את הדרכים להיפגש.
מחקרים רבים מצביעים על הצורך החברתי של ילדים בבית ספר יסודי כמרכזי וחיוני במיוחד. בפסיכולוגיה לשלב ההתפתחותי הזה קוראים "גיל החביון", במהלכו הילדים מפתחים את נפשם כנפש חברתית וקהילתית. זו הסיבה שכל כך חשוב לילדים בגיל הזה להיות עם בני גילם.
גיל החביון מנבא את רמת ההצלחה של הילד בהמשך החיים בתחומים רבים כמו: קשרים חברתיים, זוגיות, משפחה, קריירה ואפילו בריאות. כל התחומים האלו מושפעים מההשתייכות החברתית ולא מטיב ההורות או רמת ההוראה. ילד שמצליח ליצור שיוך חברת איכותי, יצליח להתפתח בכל התחומים בעתיד. לעומת זאת, ילד דחוי חברתית יינזק בכל התחומים.
אם מקבלי ההחלטות לא מתכוונים לפתוח את כיתות הלימוד, עליהם לפחות לייצר מסגרות אחר הצהריים. הילדים בכיתות ג'-ו' זקוקים מאוד למסגרת חברתית, הם צריכים צהרונים, מועדוניות או כל מסגרת אחרת כדי להתפתח עם בני גילם. כמובן שבמסגרות האלו יש צורך במדריכים חברתיים שיכווינו, ישגיחו וישמרו עליהם.
לפני כחודשיים הוזמנתי להרצות באחד הקיבוצים הגדולים במסגרת כזו, בה ילדים בגילאי בית ספר יסודי נמצאים יחד ומלווים על ידי מדריכים חברתיים. המדריכים מבינים את הצרכים של הילדים, ומעודדים אותם להתקדם לחיים עצמאיים ולבחור בעצמם משחקים ופעילויות. כך ראיתי שוב בעיניי את המענה הנכון לצורך החברתי בגילים האלו.
ראוי שמקבלי ההחלטות והעוסקים בחינוך יתחשבו במאפיין גיל החביון כאשר הם נגשים לקבוע מדיניות ציבורית או פרטית בנוגע לחייהם של הילדים.
ד"ר חנה פישר גרפי היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, פסיכותרפיסטית וביביליותרפיסטית, ראש מרכז מחקר ההתפתחות בחביון – תלפיות.
