כשסוקרים את מפעלי הציונות הדתית בנגב, מציינים בדרך כלל שורה של מוסדות – ישיבות, אולפנות וגרעינים – שהוקמו כולם החל משנות השמונים. את שמו של מי שהפריח את שממת החינוך הדתי בנגב שני עשורים קודם לכן, רבים לא מכירים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "הדור הזה עולה עשרת מונים על קודמיו"
– דעה: שפכו את דמו של הרב מלמד לחינם
– בכיר בליכוד: "תקציב 2021 לא יעבור לפני פברואר"
ביום שני ימלאו ארבעים שנה לפטירתו של הרב אברהם סילברט זצ"ל. זוהי הזדמנות לעשות מעט צדק היסטורי עם האיש שהציל את ישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר־שבע זמן קצר לאחר הקמתה והפך אותה למוסד חינוכי מפואר; שהביא לבאר־שבע משפחות דתיות אקדמאיות היישר מארה"ב; שהקים בעיר ערד אולפנה שהצמיחה מאות בוגרות; ושהיה ממייסדי ישיבת ההסדר בימית. הרב סילברט, שהלך לעולמו בשיא פעילותו בגיל צעיר, כמעט נשכח מהתודעה הדתית־לאומית.
בבירת הנגב עוד יש שזוכרים אותו. הרב סילברט מונצח ברחוב הסמוך לישיבה שבראשה עמד, ובוגרי החינוך הדתי בעיר מדברים עליו גם היום בגעגועים. אחד מתלמידיו הוא העיתונאי הוותיק צבי אלוש, שבמשך כשלושים שנה שימש כראש מערכת ידיעות אחרונות בנגב. אלוש מזכיר שכשהרב סילברט הגיע לבירת הנגב בשנת 1965, הורים דתיים מבוססים בבאר־שבע ובערים אחרות בנגב, שלא הסתפקו בתיכונים המקיפים – שלחו את ילדיהם ללמוד בישיבות תיכוניות מוכרות במרכז הארץ. בנגב לא הייתה אז ישיבה תיכונית, וגם כשהוקמה הישיבה בבאר־שבע היא התקשתה לרכוש את אמונם של ההורים.
כדי להביא לכך שהתלמידים הטובים בנגב יישארו באזור, פתח הרב סילברט, לצד כיתות התיכון בישיבה, גם כיתות ה' עד ח' ברמה לימודית גבוהה ובתנאי פנימייה, וכך גרם לתלמידים מבאר־שבע והנגב להמשיך בישיבה גם לשנות התיכון. כשאלוש שקל לעזוב את הישיבה בסוף כיתה י', הציע לו הרב סילברט לקפוץ היישר לכיתה י"ב, בתנאי שימשיך לאחר מכן ללימודים בישיבת מרכז הרב. אלוש קיבל את ההצעה ועמד בהסכם. הרב סילברט גם דחף אותו לפתח את כישרונו העיתונאי, וביקש ממנו לכתוב לעיתון הצופה על אירועים שהתקיימו בישיבה.
בעקבות הצלחתו של הרב סילברט הוא החל לקבל הצעות לכהן בתפקידים בכירים בחינוך הדתי, אך הוא התעקש להישאר בבאר־שבע ולהשקיע בחינוך בני העיר
בתקופה שבה רבים מהמחנכים בישיבות התיכוניות היו חרדים, התאמץ הרב סילברט לגייס לישיבה מחנכים סרוגים מכל רחבי הארץ. בנסיעותיו לארה"ב פעל לשכנע משפחות של אקדמאים דתיים שהתכוונו לעלות ארצה, לקבוע את ביתן בבירת הנגב, וסייע להן במציאת מקום עבודה ובפתרונות דיור. לצד דאגתו לצדדים הלימודיים בישיבה, הקפיד הרב סילברט גם על טיפוח הצדדים הפיזיים שלה. אחד מבוגרי הישיבה סיפר שלאחר שהעירייה לא אישרה תקציב לכבישים ומדרכות סביב הישיבה, הזמין הרב סילברט את ראש העיר אליהו נאווי לביקור אצלו באחד מימות החורף. ראש העיר נאלץ לבוסס בבוץ עד שהגיע למשרדו של הרב, ובתוך זמן קצר אישר תקציב לסלילת מדרכות וכביש. הרב סילברט גם רתם את איש העסקים אייזיק וולפסון להשקעה בישיבה, ובתוך מספר שנים הוקם סביבה קמפוס מפואר של בניינים. במקביל הוא גייס תקציבים כדי לסייע לתלמידים ממשפחות מעוטות יכולת לממן את לימודיהם בישיבה.
פורץ דרך
ד"ר אמנון אלדר, מנהל רשת אמי"ת, היה גם הוא מתלמידיו של הרב סילברט. הוא מתאר אותו כפורץ דרך בהכנסת ערך של מחויבות הלכתית ודתית, לצד אהבה, פתיחות והכלה של כלל התלמידים שהגיעו לישיבה מאוכלוסיות מגוונות מכל הנגב. אלדר מציין את הרב סילברט כמי שהשפיע על החלטתו להמשיך מהישיבה התיכונית לישיבת הסדר, ובהמשך לבחור בשירותו הצבאי במסלול פיקודי. "האמירה של הרב הייתה 'תתרמו ותחזירו חזרה לחברה, בכל דרך שאתם יכולים'".
גם מאיר בן־שבת, בכיר השב"כ וכיום ראש המל"ל, היה מתלמידיו של הרב סילברט. בדברים שכתב לזכרו לאחרונה הוא זוקף לזכותו את קידום כל החינוך הדתי בבאר־שבע. "הישיבה הציבה רף לימודי חדש למוסדות הממ"ד בדרום. התחרות על ליבם של התלמידים ששקלו לעזוב את עירם כדי ללמוד בישיבה, הובילה חלק מהמוסדות לפתוח כיתות תורניות ומסלולים איכותיים נוספים. קנאת הסופרים ובתי הספר, הרבתה חכמה".
בוגר אחר של הישיבה, ד"ר בנימין מזוז, כיום קרדיולוג בכיר בבית החולים שערי צדק, נפל בשבי הסורי במלחמת יום הכיפורים. בחוברת לזכרו של הרב סילברט מספר מזוז על הליווי הצמוד שזכה לו מהרב שנים לאחר סיום לימודיו בישיבה. הרב סילברט עמד לימין משפחתו בזמן נפילתו בשבי, והיה מראשוני מקבלי פניו כשחזר. כשמזוז החל ללמוד בבית הספר לרפואה והיה זקוק לפרנסה, הרב סילברט שילב אותו כמורה למחשבת ישראל בישיבתו.
בעקבות הצלחתו של הרב סילברט בבאר־שבע, הוא הפך בהדרגה ליועץ ועוזר לכל מערכת החינוך הדתית במחוז הדרום. הוא החל לקבל הצעות לכהן בתפקידים בכירים בחינוך הדתי, אך התעקש להישאר בבאר־שבע ולהשקיע בחינוך בני העיר. כשהוקמה ישיבת ההסדר בימית ונקלעה לקשיים, הצטרף הרב סילברט להנהלת הישיבה ונרתם לחילוצה ממשבר. בסוף שנות השבעים, כשהתבקש לסייע בהקמת אולפנה בעיר ערד כדי לחזק בה את האוכלוסייה הדתית, נרתם למשימה ובמשך כמה שנים עמד בראש האולפנה במקביל לתפקידו כראש ישיבה.
הרב אברהם סילברט נולד בניו־יורק לזוג מהגרים מרוסיה. בגיל חמש עברה משפחתו לוושינגטון הבירה ובגיל תשע כבר נשלח ללמוד בניו־יורק בישיבת תורה ודעת. בהמשך עבר לישיבת מיר, שם למד בחברותא עם הרב מאיר כהנא ושם גם הוסמך לרבנות. במקביל ללימודיו בישיבה החל להיות פעיל בתנועת בני עקיבא, ובגיל 15 כבר עמד בראש סניף. לאחר נישואיו לשושנה טלנסקי, אחותו של איש העסקים משה טלנסקי המוכר מפרשיות אולמרט, הקים סילברט בוושינגטון סניף חדש של בני עקיבא, בסיועו של הרב חיים דרוקמן שהיה אז שליח התנועה בארה"ב. בשנת 1956 עלו בני הזוג סילברט לישראל והתיישבו בכפר־הרא"ה. הרב סילברט לימד בישיבה התיכונית ובתוך זמן קצר התמנה למנהל התיכון בה. לאחר תשע שנים נשלח על ידי הרב נריה לשקם את הישיבה החדשה שהוקמה בבאר־שבע. הרב סילברט עמד בראשות הישיבה במשך 16 שנים, ובראשות אולפנת ערד בשנותיה הראשונות עד לפטירתו בגיל 47 בלבד, לאחר שחלה בלוקמיה. פעילותו הענפה נגדעה בעודה באיבה, אך מפעליו החינוכיים בנגב ממשיכים לשאת פירות גם עשרות שנים לאחר פטירתו.
