בפרשת השבוע מסופר על פטירתו של אברהם אבינו. "ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו".
אברהם אבינו זכה לשלימות של מיתה בין בצדיקות ובין בצאצאים, גם מצד יצחק אבינו וגם אפילו מישמעאל שעשה תשובה. כמו כן, זכה אברהם גם לעושר וכבוד. פטירה כמו זו היא שאיפתו של כל אדם אבל נראה שדבר זה רחוק מאתנו מפני ריבוי החסרונות והטעויות שעשינו במהלך החיים. אבל אם נתבונן במהלך החיים של אברהם שהתורה מספרת לנו אנו רואים שהדרך להגיע אל השלימות מלאה בניסיונות שהוא אכן עמד בהם, גם אם היו טעויות, זה לא מנע ממנו להגיע לשלימות שמיועדת לו. כדוגמא לכך אביא חידוש שנראה לי לומר.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
מוצ"ש הוא קו הסיום שאחרי ריצה ארוכה
כרטיס צהוב לכחולים: טראמפ הפסיד, הרפובליקנים ניצחו
העליון דן בהסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה
בפרשת וירא מסופר על הפיכת סדום ועמורה והצלתו של לוט ומשפחתו. בנותיו של לוט חשבו שכל העולם נחרב ואמרו "נחיה מאבינו זרע", כתוצאה מכך הן ילדו עמון ואת מואב. מיד אחרי זה כתוב "ויסע משם אברהם ארצה הנגב" ומביא רש"י על פי המדרש בפרושו השני, כיוון שיצא על לוט שם רע התרחק אברהם ממנו.
ולאן הלך אברהם? אל גרר. אבל שם שרה נלקחת אל אבימלך, מלך גרר, ואף על פי שאבימלך לא נגע בשרה, מכל מקום, ליצני הדור אמרו מאבימלך נולד יצחק. אם כך, יש לשאול כיצד אברהם ושרה שהיו כל כך נקיים במידת הצניעות מדוע קרה שיצא שם רע בתוך ביתם שיאמרו שיצחק אינו בנו של אברהם אלא של אבימלך ושרה? אומנם היו אלו רק ליצני הדור שאמרו כך אבל מכל מקום ממה שאברהם ברח ממנו, לכאורה, לשם הוא הלך והתוצאה עוד הייתה הרבה יותר חמורה.
ועוד קשה כיצד קורה שאשתו נלקחת ממנו בפעם השנייה? הרי מי שנכווה ברותחים נשמר מצוננים, דבר שלא ראינו שקרה בשאר האבות.
כדי ליישב שתי קושיות אלו נביא תחילה את הגמרא בנדרים שאומרת כך: ”אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים (…) רבי יוחנן אמר שהפריש בני אדם מלהיכנס תחת כנפי השכינה שנאמר תן לי הנפש והרכוש קח לך".
רבי יוחנן סובר שעל אברהם אבינו היה לעכב את אנשי סדום אצלו וכך היה מחזירם בתשובה. דבר זה, אגב, מסתדר נפלא עם דברי האר"י שנשמות דור המבול הפלגה וסדום הם נשמות ישראל שהיו במצרים. אם כך נוכל אולי לומר שכל הפיכת סדום והשם רע שיצא על לוט נגרמה מפני שאברהם לא עשה את שליחותו בשלמות. לכן אפשר לומר שאותו מעשה עם אבימלך הוא כעונש על כך שאברהם לא הכניס את אנשי סדום תחת כנפי השכינה.
מאידך, ממקרה זה יצא דבר נפלא כמו שמובא במדרש בראשית רבה: "אמר רבי יצחק אמר הקדוש ברוך הוא כתיב 'ואם לא נטמאה האשה וטהרה היא ונקתה ונזרעה זרע' וזו שנכנסה לבית פרעה ולבית אבימלך ויצתה טהורה אין דין שתפקד".
אנו לומדים מכך שאברהם אבינו, גם כשהוא לא עשה את שליחותו הגדולה, ומפני כך ירדו אבותינו למצרים, בכל זאת הוא המשיך לעבוד את השם בשלימות, והוא שנקרא אברהם אבינו. כך גם אנחנו, גם אם שגינו צריך להמשיך לעבוד את השם ביתר עוז ולא להיכנס לחשבונות שמים מה היה קורה אילו לו שגינו, אלה עלינו להמשיך קדימה כמו שלמדנו מאברהם אבינו.
הכותב הוא רב בבית המדרש של המרכז האקדמי לב
