פרס הרב קוק לספרות תורנית הוענק שבוע שעבר לרבנים אליעזר מלמד ורא"ם הכהן. זהו הפרס התורני היוקרתי ביותר שמעניקה עיריית תל־אביב לדמויות שיש בפועלם ובכתיבתם משום תרומה ניכרת לעם היהודי; גדולי תורה רבים וחשובים זכו בו בעבר. לצערנו, עם ההכרזה על הפרס קמו מקטרגים שעינם צרה ברב מלמד ובפועלו. חשבתי שראוי לשתף את הציבור הרחב בנימוקים שהביאו אותנו, חברי ועדת הפרס, לבחור ברב מלמד למי שראויה העיר תל־אביב להתכבד בו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: הולכת שולל במל"ג: כדי לשפר את המצויינות, חייבים שקיפות
– מאחורי הקלעים של לימודי שוק ההון: מה הבוגרים באמת חושבים?
– בצל המתיחות בקואליציה, הוועדה לבחירת שופטים תתכנס
לכאורה המרחק בינינו ובין הרב מלמד גדול לפחות כגודל המרחק בין ביתנו בכיכר רבין לביתו בהר־ברכה בשומרון. לא גדלנו באותו בית מדרש, דעותינו חלוקות בתחומים רבים, רבותינו שונים, ובכל זאת שמחנו שמחה גדולה שדווקא הרב מלמד יהיה חתן הפרס.
בעצם, אנו מכירים את הרב מלמד שנים רבות. תחילת היכרותנו הייתה דרך כתביו ופסקיו. דומה שקו בלתי נראה מפריד בין לימוד ההלכה בימים שלפני מפעלו ההלכתי האדיר ובין הלימוד בימים שאחריו. כאשת חינוך בתיכון לבנות, ששואפת לחשוף את תלמידותיה לכתיבה הלכתית ולחשיבה הלכתית, אני מוצאת את עצמי חוזרת כמעט מדי יום לאתר "פניני הלכה" המתרחב ברשת, ומבססת עליו את שיעורי הלימוד שאני מגישה לתלמידותיי. הנגישות הגבוהה לאינטרנט, השפה הבהירה והתשתית הרעיונית הסדורה בפתח כל נושא הלכתי הופכים את לימוד ההלכה לנהיר ורלוונטי מאי פעם.
רק בל נטעה לחשוב שמדובר בליקוט ובניסוח מחודש ותו לא. מבין השורות ניכר שהרב מלמד אינו עוצם את עיניו למתרחש ומתחדש בעולם, ויודע לנווט את ספינת ההלכה לעיתים בתנועת הגה קלה, ולעיתים במענה פסיקתי אמיץ – ותמיד בדאגה כנה למפגש החי בין הלכה למציאות, בין תורה לשומריה.
פגשנו את הרב גם דרך כתיבתו השבועית ב"בשבע" ודרך דמותו הציבורית. לאחר שהכרנו את כתביו ואת ספריו הכרנו את האדם שמאחוריהם, ומאז נפלנו שבי בקסמו. מצאנו איש הלכה קפדן ומחמיר: מחמיר באהבת ישראל וקפדן בכבודו של כל אדם. הכרנו אדם שבוחן ובודק כל סוגיה ברמה מעמיקה, פתוח לשמוע ולבחון עמדות אחרות. נחרץ בעמדתו אך סקרן לשמוע את עמדת הצד האחר. פגשנו אדם שכתפיו רחבות, מבטו מרחיק ראות, והוא נושא על כתפיו אחריות הרבה מעבר לדל"ת אמותיו.
ראינו אדם שמצוקת הפרט נוגעת לליבו והוא יחפש כל דרך אפשרית לפתור אותה, אדם שמוכן לשלם מחיר אישי על החלטותיו ועל הנהגתו ועומד על האמת שלו גם מול התקפות והשמצות. ביקרנו בביתו, הכרנו את משפחתו הנעימה והחמה ואת הרבנית ענבל, שהיא הרבה יותר מ"עזר כנגדו". שבתנו בהר־ברכה וגילינו קהילה שאהבת התורה שלה ברורה וניכרת, והיא מקבלת באהבה את מורה ורבה ורואה בו אחראי לתחומים רבים בחייה.
בדיעבד הבנו שעל אף המגורים בראש הר שנדמה רחוק ומנותק, הרב מקשיב ושומע גם לעם היושב בשדות וגם לגרים בשפלת החוף. הוא סקרן לשמוע על טכנולוגיה ומסחר, על מדינות ותרבויות אחרות, וכל זאת בביטחון בדרכו ובאהבה גדולה למקומו.
גם לאחר שנות היכרות נותרו על כנם הפערים המחשבתיים בינינו, ולא בכל דבר אנחנו מסכימים. אולם ההיכרות עם דמותו פתחה לנו ולרבים כמונו צוהר למחשבות על חיי הלכה וקהילה בעולם פוסט־מודרני. אנו צופים בדאגה ובכאב בהתקפות על הרב. לטעמנו, בניית תרבות של מחלוקת המאפשרת לאנשים להשמיע דעות שונות הכרחית לקיומה של תורת חיים. אנחנו כואבים את ההתקפות האלו, ורצינו להגן ולחזק את הרב: יש שכר לפעולתך. מעשיך, כתיבתך ופועלך מקרבים יהודים רבים לאביהם שבשמים.
פרס הספרות התורנית נקרא על שמו של הרב קוק, רבה של העיר תל־אביב שכתב כי "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק. אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה. אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה". אשרי הרב מלמד שיש בו מכל אלה.
ד"ר חנה פרידמן היא מנהלת בית הספר פלך וחברת ועדת פרס הרב קוק לספרות תורנית
