לקראת אמצע המהדורה המרכזית של חדשות 13 שודרו בזה אחר זה שני אייטמים מדאיגים. לא הייתה בהם אבטלה, לא תחלואה עולה, לא עדכונים לגבי פתיחת הלימודים לכיתות נוספות וגם לא הפגנות בלפור. היו באייטמים האלו שני פעוטות קטנים שעברו התעללות – האחת על ידי סייעת בגן בחיפה והשני על ידי אביו ואמו באשקלון.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המסע מאתיופיה: "עדיין מופתעים לגלות שאנחנו נשואים"
– משחיזים מילים: השיח המפריד בעם הולך ומחריף
– ברחובנו הצר: סיור בחנויות שחזרו לחיים
אין מספיק מילים בעולם כדי להביע את שאט הנפש מפגיעה בפעוטות, ואין מספיק עונשים בעולם להטיל על סייעת אכזרית שמתעללת בפעוטה יום אחרי יום או בהורים שפוגעים בפעוט, בשר מבשרם, שנושא אליהם עיניים. לצערנו בתקופה זו גם אין מספיק זמן מסך להוקיע את התופעה ולהבטיח שסיקור רחב שלה יגרום למתעללים אחרים להיזהר.
כולם מותשים וניזוקים מהתמודדות ארוכת-טווח עם הנגיף, בהיבטים בריאותיים וכלכליים. כולם זועקים את זעקתם של הסוחרים, האמנים וקרובי המשפחה של החולים שלא יכולים לשהות לצד מיטתם. כולם מודאגים ממצבם הנפשי של התלמידים שעוד לא שבו למסגרות וכולם עדיין מפחדים מהנגיף שתופעות הלוואי שלו מתגלות בזו אחר זו עכשיו.
החולשה הכללית הזו מאפשרת לסיפורים כאלו לחמוק מתחת לרדאר שלנו. לאף אחד אין פריבילגיה לצעוק בשמם של הפעוטות האלו. ובכלל, מי יצליח לגבור על צעקות השנאה ברחובות? יש גבול ליכולת שלנו להחזיק את כל העוולות יחד, וניתן לשער שיש גם גבול ליכולת של בתי המשפט וגלגלי הצדק למיניהם לפעול במתכונת מלאה. וכך, הפעוטות נותרים לבד במערכה, בלי תמיכה ציבורית ועם תמיכה מינימלית מצד התקשורת.
הנזקים שהסיפורים האלו ישאירו ביום שאחרי הקורונה יהיו קשים שבעתיים לשיקום מאשר המסחר, מערכת הבריאות ותקציב המדינה. אלו יהיו נזקים של תחלואות חברתיות ונגעים של אכזריות ואדישות לנורא מכל. על כן אין ברירה אלא להוביל במתכונת חירום מסלול שיפוטי מהיר של פוגעים בחסרי ישע – פעוטות, קשישים וחוסים – ולהביא אותם למשפט בזק ללא הסחבת הרגילה שארוכה עכשיו פי כמה.
אף אחד לא דמיין מצב חירום כזה שמשתק את הפעילות הסדירה ולא בגלל מלחמה, וזה הזמן לקבוע תקנות חברתיות לעת כזו. זה הזמן גם לשקול מה עושים במקרה של גברים מכים, אנסים ושאר החוליים החברתיים. לא מופרך לחשוב שנגיף כזה עלול שוב לתקוף את העולם בעתיד, ונדרש מאיתנו להתכונן אליו בעזרת מה שעובר עלינו עכשיו. זו תהיה הדרך היחידה להפחיד את הפוגעים, זו תהיה הדרך היחידה לנקות את החברה שלנו מרוע וזה יהיה האות שאנחנו מדינה שבה שום נגיף לא יגרום לה להעלים עין ממעשי זוועה.
