העברת תקציב המדינה הייתה כמעט תמיד אירוע בעל משמעות כפולה, כלכלית ופוליטית. אך מעולם לא היה בישראל פוליטיקאי שהפך את התקציב לכלי משחק פוליטי כמו ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "כשנוח לה, ישראל משתפת פעולה עם ארגונים הפועלים נגדה"
– האם יש אכיפה בררנית של המשטרה בהר הבית?
– הרב דרוקמן לשר החינוך: חזק את לימודי היהדות בכל בתי הספר ובכל המגזרים
כבר בשובו לכס ראש הממשלה בשנת 2009 הגה נתניהו את רעיון התקציב הדו־שנתי, במטרה להגדיל את יציבות הקואליציות שהקים. קצת פחות מעשור אחר כך העביר נתניהו את תקציב 2019 כתשעה חודשים לפני המועד המקובל, רק כדי להאריך את חיי ממשלתו הרביעית. בשני המקרים סיפקו נתניהו ושרי האוצר שלו נימוקים כלכליים למהלכים, אף שלכול היה ברור שאלה מהלכים פוליטיים; והם אכן נחלו הצלחה והעניקו יציבות לממשלותיו.
אלא שההצלחות ההן גרמו לנתניהו להתאהב בשימוש בתקציב כמכשיר פוליטי, ולשכוח שלפני הכול זהו כלי כלכלי קריטי למדינת ישראל. כעת הוא משתמש גם בתקציב 2021 כמכשיר כזה, לצורך סיכול הרוטציה עם בני גנץ, ומעכב את הכנתו, לאחר שאפילו תקציב 2020 טרם עבר, על רקע פוליטי דומה.
אין צורך להיות כלכלן כדי להבין עד כמה שברירית כלכלת ישראל בעקבות הקורונה, ועד כמה היא זקוקה לתקציב מסודר. המשק פועל רק חלקית, האבטלה גבוהה, עסקים קורסים, והמצב הכלכלי בכי רע. אחד מיסודות המשבר הוא בעל השפעה מכרעת: הגירעון התקציבי. כלומר, הפער בין הכנסות הממשלה ובין הוצאותיה. אמנם עצם קיומו של גירעון אינו מהווה בעיה. כמעט תמיד הממשלה מוציאה יותר משהיא מכניסה, ומגשרת על הפער בהלוואות. אבל כעת, בצל המשבר, הגירעון זינק לממדים חסרי תקדים כמעט.
נצלול רגע למספרים: בחודשים ינואר עד אוקטובר השנה עמד הגירעון התקציבי של הממשלה על 122.7 מיליארד שקלים, לעומת גירעון בסך 37.8 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד. בעולם נהוג למדוד גירעון גם לפי היחס בינו ובין התוצר המקומי הגולמי של המדינה, נתון שאמור לשקף את יכולותיה הכלכליות. בשנה רגילה גירעון בגובה 3 אחוזים מהתוצר נחשב לגבוה, אך הגירעון של מדינת ישראל ב־12 החודשים האחרונים כבר נסק ל־10.1 אחוזים מהתוצר – יותר מפי שלושה.
כדי להתמודד עם הגירעון המדינה לוקחת הלוואות. המחיר על ההלוואות הללו הוא הריבית, המשולמת מתוך תקציב המדינה. גובה הריבית נקבע לפי דירוג האשראי של ישראל, כלומר לפי הערכת יציבותה הכלכלית של המדינה בעיני סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות. במילים בוטות: לפי הסיכוי שמדינת ישראל תפשוט רגל. ככל שהדירוג גבוה יותר הריבית על ההלוואות נמוכה יותר, ולהפך. מאחר שבתקופה הזאת ישראל תצטרך ללוות הרבה מאוד כסף, השאלה כמה ריבית היא תשלם נעשית גורלית במיוחד. ככל שבשנים הבאות המדינה תיאלץ לשלם ריבית גבוהה יותר על ההלוואות, יישאר בתקציב פחות כסף לצורך בריאות, חינוך, רווחה, ביטחון וכדומה.
אחד הגורמים המשפיעים ביותר על דירוג האשראי הוא האופן שכל מדינה מנהלת בו את ענייניה הכספיים. דגש מיוחד ניתן לאופן הכנת התקציב, לאישורו ולאופן יישומו. ישראל נמצאת כבר עתה בבעיה בתחום הזה, משום שבעוד כחודש וחצי היא תשלים שנה של התנהלות ללא תקציב מאושר, אירוע חריג בקנה מידה עולמי. נכון, בסוף השבוע האחרון אשררה סוכנות s&p את דירוג האשראי של ישראל. אולם, התחלת שנת 2021 ללא תקציב, במיוחד אם תלווה ביציאה לבחירות, עלולה להביא בסבירות גבוהה לירידת דירוג האשראי של ישראל בהמשך. השילוב בין לקיחת הלוואות גדולות לצורך מימון ההתמודדות עם משבר הקורונה ובין עלייה חדה בגובה הריבית שמדינת ישראל משלמת עלול להיות קטלני. המשמעות היא שבשנים הבאות יהיה למדינת ישראל הרבה פחות כסף פנוי כדי להעניק שירותים לאזרחיה ולסייע למשק להתאושש מהמשבר.
משבר הקורונה, הבריאותי והכלכלי, הוא במידה רבה כוח עליון, שאיש בישראל לא היה יכול למנוע. משבר התקציב, מנגד, הוא מעשה ידי אדם, תוצאה של התנהלות פוליטית מופקרת שכל אזרחי ישראל ישלמו את מחירה.
מדינה בלי תחליף
אחרי חודשים של עמימות נראה שהערפל התפוגג, וכעת כבר ברור שראש הממשלה לא מעוניין לקיים את הסכם הרוטציה עם בני גנץ וכחול לבן. נתניהו אמנם עוד לא התבטא כך בקולו, אבל בכירים אחרים בליכוד כבר אומרים זאת במפורש, למיקרופונים ולמצלמות. המשמעויות קצרות הטווח של העניין ברורות: הכנסת תתפזר והבחירות יוקדמו. אולם מה שמשך פחות תשומת לב הוא ההשפעה האפשרית של הפרת הסכם הרוטציה על ההתרחשויות הפוליטיות הצפויות לאחר הבחירות.
הסקרים בשבועות האחרונים מצביעים אמנם על יתרון לגוש הימין, אך הניסיון מלמד שאין לסמוך עליהם. הסיכוי לכך שאחרי הבחירות ישראל תמצא את עצמה שוב בתיקו פוליטי אינו נמוך. לזאת יש להוסיף כמובן גם את התנועות הפנים־גושיות. הימין עשוי לצאת לבחירות הקרובות כשבראשו שני טוענים לכתר ראשות הממשלה, ולא מועמד מוביל אחד כפי שהיה בעשורים האחרונים. התוצאה עלולה להיות מערך פוליטי שיקשה על גיבוש קואליציה בעלת ראש אחד.
אם אכן נגיע לכך, ב"ארגז הכלים" הפוליטי המיועד למצבי משבר קיצוניים יחסר כנראה כלי אחד חשוב: ממשלת חילופים. הרי איש לא יהין לחתום עם נתניהו על הסכם רוטציה חודשים ספורים אחרי שהפר הסכם כזה באופן חריף ובוטה כל כך. הפרת ההסכם תעיד גם על התמורות השליליות שעוברות על המערכת הפוליטית הישראלית. בשנות השמונים, הסכם חתום הספיק לגרום לחילופי ראש הממשלה להתרחש, אך כיום אפילו חוק מורכב ומסובך, הכולל ערבויות פוליטיות משוכללות, אינו מספיק. באקלים פוליטי כזה קשה להיחלץ ממשברים פוליטיים וחוקתיים, וזה צריך להטריד את כולנו.
מותו של הוגה יהודי
הסתלקותו של הרב ד"ר יונתן זקס עוררה תחושת אבל אצל רבים בישראל, אף שבחייו לא היה הרב דמות בולטת בארץ. הרב זקס, הרב הראשי של בריטניה עד לפני כשבע שנים, היה בריטי כל חייו. ספריו נכתבו באנגלית ובה גם לימד את שיעוריו. רק בשנים האחרונות תורגמו חלק מספריו לשפה העברית בידי עמיתנו צור ארליך. ובכל זאת, פטירתו הותירה חלל עמוק אצל רבים, גם כאלו שהיכרותם עם משנתו הייתה שטחית ביותר.
אצל רבים מאיתנו מקנן רצון, שלא בא על סיפוקו, לעשות לנו רב מסוג אחר, שונה מהרבנים וראשי הישיבות שעל ברכיהם גדלנו והתחנכנו; למצוא רב שנותן מענה למתח בין העולמות שאנו מתהלכים בהם, עולמה של היהדות ועולם התרבות המודרנית. זו משימה קשה. מעטים מסוגלים להתהלך כבני בית ממש הן בעולמה של היהדות הנאמנה הן בעולם ההגות והרוח הכללי, ולייצר מהשילוב הזה משנה בעלת משמעות. הרב זקס היה אחד המעטים האלו. עצם התהלכותו בינינו בדור הזה הייתה בבחינת קרן אור בערפל החיים, גם אם לא לכל יסודות הגותו היינו מסוגלים להתחבר.
אפשרות נוספת להבנת תחושת האובדן נוגעת למעמד שהרב זקס הגיע אליו בבריטניה, דווקא בזכות הגותו היהודית. משנתו, שנבעה ממקורות היהדות המסורתית, נגעה לא רק ביהודים מכל הגוונים אלא גם במי שאינם בני ברית. הידיעה שהתורה מסוגלת לשאת בכנפיה בשורה המדברת לכלל האנושות אינה דבר של מה בכך. כולנו אמנם למדנו שכך הם פני הדברים, אך דוגמאות של ממש לא זכינו לראות עד כה.
מעמדו הציבורי של הרב זקס דווקא בבריטניה, היותו הוגה יהודי מעמיק מחד גיסא ואיש רוח בריטי מוביל מאידך גיסא, מילאה אותנו בגאווה יהודית מסוג חדש: גאווה לא רק בהישגים מדעיים, תרבותיים או רוחניים־כלליים של יהודים, אלא בתורה עצמה שהביאה את הרב זקס למעמדו הרם ולהשפעתו הרוחנית הרבה. דמות מופת הסתלקה מאיתנו.
