בחודשים שלאחר פרוץ מגפת הקורונה דווח על התעניינות גוברת מצד יהודי התפוצות לעלות ארצה. גם אצל עורכי דין העוסקים במיסוי בינלאומי נרשמה תכונה גוברת, שכן רבים בקרב המתעניינים הם בעלי הון שביקשו לוודא שהם לא ייפגעו כתוצאה מהמהלך. בשלב הזה לא מעט התקררו בגלל המדיניות של רשות המסים, והתחושה שהיא חומדת את כספם.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "כריעת ברך בוורשה": גרמניה הנפיקה מטבע לזכר השואה
– בוקר של שלום: המשלחת הבחריינית הראשונה נחתה בישראל
– הדור הצעיר מתעקש לחיות בדו קיום בין ערבים ליהודים
כאשר משפחה חושבת לעלות, הדבר הראשון שהיא דואגת לו הוא מקום מגורים. וכך כבר בשלב הראשון הם נתקלים בלוליינות ובבירוקרטיה שנדרשת כדי לרכוש דירה בישראל.
עולים חדשים רשאים ליהנות ממדרגות מס הרכישה שמגיעות לתושבי ישראל ברכישת דירה יחידה, זאת במידה שיהפכו לתושבים בתוך שנתיים, לכל היותר, מיום רכישת הדירה. פתוחה בפניהם גם האלטרנטיבה לשלם 0.5 אחוז מס רכישה, מהשקל הראשון ועד לשווי של כ-1.8 מיליון שקלים על רכישת נדל"ן למגורים או לעסק. מעבר לשווי זה, שיעור המס הוא 5 אחוזים ללא מדרגות נוספות. הטבה זו מתקיימת במקביל להטבה הניתנת לדירת מגורים יחידה. ההטבה מתייחסת גם לעולה חדש שרכש נדל"ן בישראל אך לא הגיע לישראל עדיין. הוא יכול לנצלה בתקופה המתחילה שנה לפני עלייתו ארצה ומסתיימת 7 שנים לאחר שעלה. למעשה עולה חדש יכול לרכוש דירת מגורים ראשונה בישראל בהטבת מס רכישה לדירת מגורים יחידה, ולאחר מכן לרכוש נדל"ן נוסף בהטבה הייחודית לעולים החדשים.
אולם המציאות לא כל כך ורודה, בכל הנוגע לרכישת דירה יחידה על ידי תושבי חוץ שיעלו או ישובו לישראל, מסתבר כי שלטונות המס אינם מתואמים עם הוראות החוק ומסכלים את כוונתו, שכן רשות המסים דורשת הצהרת תושבות בישראל. כל מי שרוכש דירה בישראל מחויב בהגשת הצהרה בגין הרכישה, מה שמכונה שומה עצמית. אם רוכש הדירה מבקש ליהנות מהטבת מס רכישה ברכישת דירת מגורים יחידה, הוא מחויב לצרף הצהרה נוספת כי הוא תושב ישראל וכי שהה בה מעל 183 ימים בשנת הרכישה.
הצהרה בנוסח זה סותרת את חוק מיסוי מקרקעין שמגדיר לצורך ההטבה ברכישת דירת מגורים יחידה את המונח "תושב ישראל" ככולל "מי שבתוך שנתיים מיום רכישת הדירה היה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק". ההגדרה בחוק מיסוי מקרקעין מרחיבה אפוא את שעריה וכוללת גם תושבי חוץ ככל שישובו לישראל כתושבים חוזרים או כעולים חדשים בתוך שנתיים מיום רכישת הדירה. הם זכאים להטבה, למרות שהם לא נמצאים בישראל מעל 183 ימים בשנת הרכישה, והם לא נחשבים תושבי ישראל בעת הדיווח עליה.
ההצהרה הנדרשת מתעלמת לחלוטין מההגדרה הרלוונטית בחוק מיסוי מקרקעין, היא אינה הולמת אותו ומסכלת את שאיפתו של המחוקק להעניק את ההטבה לזקוקים לה.
אמנם אפשר להתגבר, טכנית, על העניין בשיטה של דיווח כתושב חוץ, הקפאת מס הרכישה, ואז חוזרים שוב למס שבח לאחר העלייה ומעדכנים את השומה. אלא שמדובר בתהליך שמטיל על כתפי השבים לישראל הוצאות ונטל מסורבל ומיותר.
מן הראוי שעיוות זה יתוקן מידית. ישראל היא מדינה קולטת ומעודדת עלייה אך תקלות מעין אלו מרחיקות את העולים החדשים והתושבים החוזרים. כבר בחוויית הרכישה של הדירה הראשונה שלהם בישראל הם נתקלים בחוסר עקביות, ובסרבול מיסויי שעלול למנוע מהם להזרים הון זר לישראל, לרכוש נדל"ן בארץ ולהשקיע בה.
עו"ד ורו"ח איתן אסנפי, מומחה למסים, בעל משרד לעריכת דין מסים ומחבר (משותף) של הספר מיסוי בינלאומי – הדין בישראל
