כבר בתחילת פרשת השבוע אנו עדים לכוחה של התפילה. יצחק אבינו מתפלל שאשתו רבקה תיפקד בפרי בטן ובורא עולם נעתר לתפילתו: "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ ה'". המדרש בבראשית רבה, "רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ: רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שֶׁשָּׁפַךְ תְּפִלּוֹת בְּעשֶׁר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר שֶׁהִפֵּךְ אֶת הַגְּזֵרָה", מתייחס לתפילת יצחק עבור אשתו. בניגוד למה שנדמה לנו ר' יוחנן מלמד אותנו שרבקה לא הרתה מייד אלא קדמו לכך תפילות רבות ואילו ריש לקיש מלמד אותנו מהו כוחה של תפילה שיכולה להפוך ולשנות גזירת שמים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הדור הצעיר מתעקש לחיות בדו קיום בין ערבים ליהודים
– לגדף אם שכולה ולהפגין על כל שטות: אנחנו צריכים להירגע
– הרבניות לבית מלמד: "אנחנו לא פמיניסטיות"
מתוך ארבע האימהות, שלוש היו עקרות – שרה, רבקה ורחל – וחלפו שנים רבות עד אשר נפקדו בילדים. בגמרא במסכת יבמות דנו חז"ל מדוע ה' גילגל כך את המציאות. הנה ההסבר של רבי לוי ורבי חלבו: "שהיה הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתם". כלומר, ה' יצר מצב לא קל כדי שירימו את קולן בתפילה. חכמים מסבירים כי מטרת התפילה היא לעורר את האדם. התפילה היא אמצעי להתקרבות לבורא וכשיש טריגר חיצוני המעורר את האדם, זה אומר שמשהו פנימי מצריך תיקון. זהו סימן משמיים לאדם שעליו לשפר את מידותיו, להתחזק באמונתו ולהתקרב לבורא. כאשר האדם מתחזק ומשתפר ממילא הסיבה שגרמה לתפילה מסתלקת.
בתקופה האחרונה אנו עדים להשפעות הקורונה על עולם בתי הכנסת ובתי המדרש. רבים חוששים להתקרב לבתי הכנסת בשל המגפה וכמות המתפללים מוגבלת. התפילה, שליוותה את עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה, דווקא היא זו שניזוקה כעת קשות. אנו רואים כיצד התורה מתייחסת לתפילה כאל כלי חשוב ביותר בחיבור לבורא יתברך, ולכן בימים אלו עלינו להקפיד על תפילה זכה שיוצאת מהלב, להרבות בה ולבקש לקרוע מעלינו את רוע הגזירה.
בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי חיובי בעולם התרבות של שומרי המצוות – מתוך בסיס אמוני ותורני למהדרין תחומי הבמה והתיאטרון צוברים תאוצה. גם התיאטרון הוא כלי להעברת מסרים לקהל ובהינתן האות, דרך להעברת תובנות ומחשבות מתוך תפיסה של אמונה, ביטחון בה' ותיקון מידות. "ככל שהמכשול גדול יותר, הסיפוק גדול יותר, כאשר אנו מתגברים עליו", אמר פעם המחזאי מולייר.
לא קל לתקן את המידות ולהרבות בתפילה, אך כאשר אנו מתקדמים בסולם המידות ומתקרבים לבורא עולם, אין סיפוק גדול מזה.
