יותר מ־400 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה החדשות, ומדי חודש מופקדים בהן עוד כ־3.5 מיליארד שקל. בחיסכון הזה נוגסים דמי הניהול הנגבים מהפנסיה שלנו, והם משפיעים מאוד על הסכום שייצבר לזכותנו בעת הפרישה. לאורך עשרות שנות חיסכון, עשירית אחוז עשויה להיות מתורגמת גם לעשרות אלפי שקלים. לכן כאשר אנו בוחרים קרן פנסיה, ישנה חשיבות רבה לגובה דמי הניהול. זהו אמנם לא הפרמטר היחיד שקובע את טיב קרן הפנסיה, אך הוא בהחלט פרמטר חשוב.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דאגה או יח"צ: הח"כים הערבים מתחילים לעבוד למען המגזר
– דעה: בין חג הרווקים לבלאק פריידיי: המדריך לרכישה בטוחה ברשת
– בעקבות הקורונה: כשלי העבר מוצפים בעת משבר
חוסך בקרן פנסיה משלם שני סוגים של דמי ניהול – מהסכום המופקד לפנסיה מדי חודש, וכן מהסכום שנצבר בחיסכון. לאורך שנים גבו קרנות הפנסיה מציבור החוסכים הרחב דמי ניהול גבוהים. רבים מאוד שילמו דמי ניהול הנושקים לסכום המקסימלי המותר לגבייה על פי חוק – 6% מההפקדות, ו־0.5% מהצבירה. רק חלק קטן מהחוסכים, אלו המאוגדים בחברות ובארגונים הגדולים והחזקים, המצוידים בכוח מיקוח ושיודעים ובעיקר יכולים להפחית את דמי הניהול, הצליחו להשיג "מחיר טוב". כל השאר שילמו מחיר יקר.
לפני כארבע שנים האפליה הזו נסדקה. משרד האוצר פרסם הליך תחרותי לבחירת מספר קרנות פנסיה שיציעו דמי ניהול זולים במיוחד. הקרנות הנבחרות התחייבו לקבל אליהן כל חוסך שירצה בכך, וכן כל עובד חדש שלא הגדיר למעסיקו היכן להפקיד את כספי הפנסיה שלו. המציאות הזו אפשרה דמי ניהול מוזלים לכולם, ובמהלך השנים האחרונות היא אף הורידה את ממוצע דמי הניהול באופן משמעותי. בשנת 2015 למשל, ממוצע דמי הניהול מההפקדות עמד על 3.17%. ארבע שנים אחר כך הוא ירד ל־2.12%.
אלא שאפשרות המעבר לקרנות המוזלות והיכולת להפחית את דמי הניהול לא העלימה את אי־השוויון בין החוסכים. העובדים החזקים ממשיכים ליהנות ממחיר מופחת. בקרנות הפנסיה שאינן נמנות על הקרנות הנבחרות (אלה שזכו במכרז דמי הניהול המוזלים), המנגנון שהיה קיים מאז ומעולם לא ממש השתנה. שם ממשיכים להציע דמי ניהול זולים מאוד לקומץ בעלי כוח המאוגדים בחברות הגדולות, ולגבות עשרות אחוזים יותר משאר החוסכים.
רוצים דוגמה? דו"ח הממונה על שוק ההון שפורסם לפני כשבוע, ערך השוואה בין דמי הניהול ששילמו עובדי חמשת המעסיקים הגדולים במשק בקרנות הפנסיה השונות, ובין דמי הניהול ששילמו בממוצע שאר העמיתים באותה קרן. בקרן הפנסיה של מגדל מקפת שילמו העמיתים דמי ניהול מההפקדות בשיעור של יותר מפי שניים בממוצע לעומת עובדי המעסיקים הגדולים. במנורה מבטחים הפער הוא פי שניים מהצבירה, ובהראל וכלל הפער נע סביב 100% יותר – גם מההפקדות וגם מהצבירה.
דווקא בקרנות הנבחרות (המוזלות) המגמה היא הפוכה, או שלפחות דמי הניהול שם בין העובדים השונים זהים פחות או יותר.
למרות קיומן של קרנות הפנסיה המוזלות כבר שלוש שנים ויותר, עדיין רבים משלמים דמי ניהול גבוהים, וחבל. אין שום סיבה שתהיו פראיירים. אם לא עשיתם זאת עדיין, כדאי שתבדקו מה שיעור דמי הניהול שאתם משלמים, הן מההפקדות והן מהצבירה, ואם תוכלו להוזיל אותם. פעמים רבות עצם ה"איום" במעבר לקרן פנסיה מתחרה, ימחיש לכם את מידת הגמישות הקיימת בכל הקשור לשימור לקוחות.
הדבר נכון גם לגבי אלו העומדים לקראת פרישה: במשך שנות קבלת הקצבה, לאחר הפרישה, כבר אין הפקדות כמובן, אך עדיין נגבים דמי ניהול מסך החיסכון שנצבר. עד לאחרונה דמי הניהול הללו היו זהים בכל קרנות הפנסיה ועמדו על 0.5%. במסגרת הרפורמה מציעות הקרנות הנבחרות דמי ניהול מוזלים של 0.3%, זאת בתנאי שהחוסך יעבור אליהן לפני הפרישה בפועל (לא ניתן להצטרף אחרי שכבר מתקבלת קצבת פנסיה). גם כאן, עצם ה"איום" במעבר טרם הפרישה, עשוי להניב הנחה בדמי הניהול גם בלי לעבור.
לשמור על הקופה
המשבר הכלכלי שמלווה אותנו מאז חודש מרץ, הקטין במעט את הביקוש להלוואות מצד משקי הבית. כשפחות קונים, פחות מבלים ופחות טסים, אז גם פחות זקוקים למימון. ובכל זאת, גם אם ניכרת ירידה קלה, הציבור ממשיך ללוות מהגופים הפיננסיים. הבנקים הם אמנם המקור העיקרי להלוואות צרכניות שאינן לדיור (כ־78% מסך ההלוואות), אך בחינת הנתונים מעלה כי בשלושת החודשים הראשונים של משבר הקורונה, מאז חודש מרץ, ההלוואות מקופות הגמל, מקרנות ההשתלמות ומקרנות הפנסיה דווקא רשמו גידול, בעוד ההלוואות מהבנקים הצטמצמו יחסית.
אם טרם עשיתם זאת, כדאי שתבדקו מה דמי הניהול שאתם משלמים ואם תוכלו להוזיל אותם. לפעמים עצם ה"איום" במעבר לקרן פנסיה מתחרה יעשה את שלו
הדומיננטיות של ההלוואות מהחסכונות הפנסיוניים הולכת וגדלה בשנים האחרונות. כך, בשנה וחצי האחרונות נרשם זינוק של 30% בהיקף ההלוואות שניטלו מהחיסכון הפנסיוני. תוך תשע שנים זינקו היקפי ההלוואות הללו ב־440%, מסכום של 3.7 מיליארד שקל בשנת 2011 לקרוב ל־20 מיליארד שקל, נכון לחודש יוני השנה.
ההלוואות הללו ניתנות בריבית נמוכה יותר (בממוצע) בהשוואה לבנקים ולחברות אשראי חוץ־בנקאיות. אלא שהטלטלה בשווקים, המשפיעה באופן ישיר על החסכונות, הביאה רבים ממנהלי החסכונות להחלטה על הקשחת תנאי ההלוואה, הן בהקטנת סכומי ההלוואה והן בעצם ההחלטה על מתן ההלוואה. ההתאוששות שנרשמת לאחרונה בשוקי ההון ואיתה גם התשואות בחסכונות, עשויה לשחרר את הרסן ולהמשיך את הגידול החד שנרשם עד כה בהלוואות מהחיסכון.
אין ספק שמדובר במקור מימון זול ומשתלם בהשוואה לאלטרנטיבות הקיימות. אך חשוב גם לזכור שה"בטוחה" שעומדת כנגד ההלוואה, היא הפנסיה או קופת הגמל שלכם. אגב, גם אם קוראים לה "קרן השתלמות", אצל רבים נכון שההתייחסות אליה תהיה כחלק מהחיסכון המיועד לגיל פרישה.
בדיקה שנעשתה מול מספר לווים, העלתה כי בעוד הם היו משוכנעים שמדובר בהלוואה מעולה בריבית זולה, רובם לא ממש הבינו או היו מודעים לכך שהפנסיה שלהם משועבדת למנהלי החיסכון עד להחזר ההלוואה, וש"בעיות" בהחזר ההלוואה עלולות לסכן את מה שחסכו לעת פרישה. מה שנכון לגבי כל אשראי שנלקח, נכון ביתר תוקף בהלוואות הללו; הלוואה לוקחים רק אם באמת צריכים ואם קיימת ודאות מלאה שניתן יהיה להחזיר אותה. נראה טריוויאלי? במציאות, לא אצל כולם זה עובד.
