יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

משה מאירסדורף

עורך באתר מקור ראשון

גיניתי במשרד: הנשיא ריבלין בשני ציוצים נדירים

לפיד הולך 30 שנה אחורנית כדי להביא ציטוטים מאפי איתם, ראיונות עבודה שהתפקששו ולה פמיליה שלא הכרתם

לא מעט ביקורת השמיעו בימין על נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. אישית, אני מזדהה עם לא מעט מהטענות שמופנות כלפי העמדות שהוא משמיע מאז שקראו חברי הכנסת במעמד ההשבעה שלו "יחי, יחי, יחי".

אבל דבר אחד אי אפשר להגיד על נשיאנו לפחות בשבוע האחרון: שהוא לא מודע לעצמו, או לביקורת שמוטחת בפניו ברשתות החברתיות. הגעתי למסקנה הזו השבוע בשני ציוצים שפורסמו בטווח זמן די קצר האחד מהשני. ריבלין של לפני שנתיים לא היה נוהג ככה. כעת, הלקח אולי נלמד.

הכול התחיל מסרטונים של תומכי ראש הממשלה שהפגינו מול מפגיני "רק לא ביבי" ליד ביתו הפרטי בקיסריה. על פי הדיווחים המפגינים התארחו בביתם של שכניו של ראש הממשלה, הוריו של הטייס תום פרקש הי"ד שנהרג כטייס מסוק במלחמת לבנון השנייה.

היכולת של השמאל לנפח שלושה מפגינים גסי רוח להאשמה של מחנה שלם היא מן המפורסמות. על פי ספר ההוראות של התקשורת, קודם כל מציפים את הסרטון כשמדגישים מי הם הרעים. אחר כך מתחיל המרדף אחרי המגנים.

מכיוון שהפרקטיקה הזו עתיקה מאוד, כבר גדולים ורבים לפני התייחסו אליה. עלה על כולם עורך מקור ראשון לשעבר, אורי אליצור ז"ל שבטור פנתיאוני בעיני, הסביר למה הוא מסרב לגנות – אז זה היה את תושבי יצהר – ולא להצטרף למקהלה.

"ואני עשיתי לי כלל", הוא כתב את מה שכל כך צריך לשנן ביתר שאת בעידן הרשתות החברתיות, "כשאני שומע את העדר הזה מתחיל להתלהם ולהעלות אבק, לדבר שטויות חסרות פרופורציה ולהתחרות מי מגזים יותר ממי – כשזה קורה אני הולך לי הצידה, שומר על השכל שלי שלא יתלכלך באבק, ומביט בחשדנות על כל ההצגה עד שהאבק יתפזר קצת".

מה זה עדר אתם שואלים? כולם, כולל כולם, צייצו שזה נורא ודרשו מכל מי שהצביע אי פעם ליכוד לגנות. אחד השיאים שנשברו היה עיתונאי חדשות 13, ברוך קרא שהעלה עשרה (!!!) ציוצים על המקרה המטומטם הזה. ספרתי.

מצד שני תגידו, זה באמת מכוער. איך אפשר לעבור לסדר היום? אז הנה קחו לדוגמא את בצלאל סמוטריץ' שבניסוח די מתוחכם הצליח להסביר גם מה הוא חושב על המקרה וגם מה הוא חושב על פסטיבל הגינויים:

הנשיא ריבלין שבדרך כלל מגיב לאירועים אזוטריים מהסוג הזה, צייץ, אבל לא סתם. כבר בציוץ עצמו ענה למבקרים הרבים, כמו צופה מראש את הביקורת שתוטח בו:

נמאס לו שמטיחים בו "לא שמענו אותך כש…". גילוי לב שכזה מהנשיא הוא בהחלט תופעה יוצאת דופן. ואני מתקשה להבין בכל פעם: למה אי אפשר להשוות? הרי אם בן אדם כותב עמדה מוסרית או מביע ביקורת ערכית על אדם אחר, אי אפשר לצפות ממנו שיהיה עקבי בתגובות האלה גם אם הן באות ממקומות שעושים לו נעים? או שלא יגיד כלום או שיבקר בכל פעם שפוגעים במשפחה שכולה. כשעושים מהומה מאירוע אחד ספציפי, שבמקרה, ממש במקרה, הרעים בו הם תומכי נתניהו, וכל חברי הכנסת של הליכוד מיד נדרשו לגנות אותו, זה, איך נאמר בלשון עדינה ונשיאותית, לא אמין בעליל.

משפחות שכולות הן קודש אבל רק כשהן אומרות את הדעות הנכונות. בטוויטר טרחו להציף את הפיד בדוגמאות בהן התקשורת לא התרגשה מביזוי המשפחות האלה. הדוגמה החשובה מכולן דווקא הופנתה לריבלין עצמו שפגע במשפחות, כמו מירב, אימה של סגן שיר חג'אג', שנרצחה בפיגוע הדריסה בארמון הנציב ב-2017:

אבל עיתון הארץ סיפק גם הוא לא מעט דוגמאות:

וכמובן הכוכב של עיתון הארץ, רוגל אלפר:


ואפשר להיזכר גם בתוכנית של אסף הראל שלעגה ליוני נתניהו הי"ד ולמשפחתו:

אם כבר מגנים דיבור מכוער, למה לא לגנות גם את עיתונאי ידיעות אחרונות רענן שקד:

וגם ידידו למערכת של ברוך קרא עד לא מכבר, ברק רביד שעובד כיום ככתב מדיני של "וואלה", מראה יחס שונה למשפחות שכולות שונות:

וגם יריב אופנהיימר שהזדעזע נורא:

נחזור לנשיא. ריבלין לא אמר את המילה האחרונה, ככל הנראה הביקורת באמת השפיעה. עוד ציוץ נדיר של הנשיא התרחש כמעט יממה לאחר מכן. הקארמה המפורסמת הציפה סרטון של אחד מאנשי" קריים מיניסטר", סדי בן שטרית משווה את ראש הממשלה להיטלר.

מעניין מה קרה לנשיא שהפעם החליט לזרום עם הביקורת עליו ולצייץ שגם זה לא בסדר:

השמאל לא שוכח, ולא סולח

כבר כמה שבועות שמתנהל דיון ציבורי האם ראוי שאפי איתם ימונה ליו"ר יד ושם. הראשון שנתן את האות לקמפיין הנגדי היה ח"כ יאיר לפיד:

כמיטב המסורת, לפיד ביסס את התנגדותו בעיקר על ימיו של איתם כמח"ט גבעתי בשנות ה-90, עם תחילת האינתיפאדה הראשונה. 30 שנה אחורה הוא הלך. אז, התנהלו שני משפטים נגד לוחמי החטיבה באשמת התעללות בפלסטינים. בנוסף, עלו טענות נגד איתם כי הוא עצמו היכה פלסטינים. ראוי לציין כי איתם לא הועמד לדין אך ננזף בידי הרמטכ"ל.

כשהתחיל הדיון הזה לא התרגשתי יותר מדי. חשבתי שזו נבזות להזכיר אירוע בן 30 שנה כדי לפסול בן אדם, מוסרית, מלכהן כיו"ר יד ושם אבל לא יותר מזה.

אבל ככל שעבר הזמן, וגלי ההתנגדות עלו וגברו, התחלתי להשתכנע שאין מתאים מאפי איתם לכהן בתפקיד. בעיקר אחרי שראיתי את סרטון הזה שהוציאו מהארכיון בערוץ הכנסת:

מלבד העובדה שלכל אדם בר דעת ברורה  דעתו של עורך הסרטון על המינוי הזה, ומלבד העובדה שהסרטון הזה נערך על חשבון כספי הציבור, הפיד התמלא בטיעונים די משכנעים לטובתו של איתם.

צייצנית בשם אנדורה ציטטה את טורה של שרה העצני מישראל היום שהזכירה ללפיד ציטוטים של אחד, טומי לפיד, ששימש גם כן בתפקיד הרם כיו"ר יד ושם:

ואפשר לדבר גם על ההיגיון בלא למנות מישהו כי זה יעזור ל-BDS:

וצריך גם לדבר על התקווה שאדם כמו איתם ישנה סוף סוף את הנרטיב של השמאל הישראלי – שבכל אדם יש נאצי קטן שרק רוצה לצאת, הכיבוש, השטחים, הפלסטינים המסכנים וכל הג'אז הזה.

ככל שחולפות השנים יותר ויותר ניצולי שואה הולכים לעולמם. אם צריך לבחור אדם שמסמל את היהודי שקם בארץ ישראל, והיה מוכן להקריב את חייו למען מדינת היהודים, לא התבלבל בין אוהב לאויב, הוכיח אומץ לב יוצא דופן במלחמות ישראל ועשה הכול לקיים בית לאומי לעם היהודי אחרי השואה הנוראה: אפי איתם הוא בהחלט בחירה ראויה ביותר.

שרשור השבוע


המשרשר ביקש משהו מאוד ספציפי אבל לא כל המגיבים נצמדו להוראות. אבל מה זה משנה? הנה כמה סיפורים מהמעמד שכל אחד כמעט מכיר, ומספק לא מעט רגעים משעשעים.

ואסף וול החליט להשתעשע גם בשרשור הזה:

משהו קטן וטוב

אוהבים להשמיץ אותם וללגלג עליהם אבל הנה סרטון שמראה צד אחר ומחמם לב ממה שבדרך כלל תשמעו על אוהדי "לה פמיליה":

וגם: הזמר מיקי גבריאלוב פחות מתחבר לשיר שבימי הקורונה נשמע אחרת לגמרי:

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.