כאשר שחיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי, היה בן 17 הוא התחיל ללמוד בישיבת וולוז'ין הנחשבת, אצל הנצי"ב מוולוז'ין. ביאליק ראה ברכה בלימוד התורה אבל ליבו משך אותו אל ההשכלה ואל לימודי החול, ולאחר שנה וחצי עזב את הישיבה ועבר לגור בעיר אודסה. תקופה קצרה לאחר מכן שידך לו סבו את מניה אוורבוך איתה התחתן בהיותו בן 20 בלבד.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כמו העקרות של רבקה, משבר הקורונה מזמין אותנו לתפילה
– מחסור בחשמל, מים וציוד רפואי: עזה, תמונת מצב
– לא לעולם חוסן: כך נתלכד תחת מכנה משותף
התקופה בה חי באודסה הייתה הפורה ביותר ביצירתו ושם כתב את מרבית שיריו הידועים ובהם 'קומי צאי', 'על השחיטה' ואפילו 'נד-נד'.
אך ככל הנראה התרומה הגדולה ביותר של ביאליק לזמר העברי היא השיר 'הכניסיני' שכתב ב-1905. השיר המיוחד הזה הולחן ובוצע פעמים רבות כשהביצועים המפורסמים ביותר שייכים לריטה בלחן עממי, ליהורם גאון בלחנה של נורית הירש ולאריק איינשטיין בלחנו של מיקי גבריאלוב. אני לא יודע אם יש עוד שיר עברי שמוכר ביותר משתי מנגינות.
"הכניסיני תחת כנפך, והיי לי אם ואחות
ויהי חיקך מקלט ראשי, קן תפילותי הנידחות.
ובעת רחמים בין השמשות, שחי ואגל לך סוד ייסורי
אומרים יש בעולם נעורים! היכן נעורי?
ועוד רז אחד לך אתוודה, נפשי נשרפה בלהבה
אומרים אהבה יש בעולם! מה זאת אהבה?"
תקופת לימודיו של ביאליק בישיבה, כמו גם התייתמותו מאביו בגיל צעיר, השפיעה מאוד על יצירתו. פרשנות נפוצה גורסת כי בשיר הוא מביע את צערו על שבעולם ממנו הגיע ילדים נשלחים ללמוד בישיבות רחוקות מהוריהם ומתחתנים צעירים בלי לחוות נעורים או אהבה.
בתנ"ך מסופר על הורים וילדים ועל זוגות שהתחתנו, אבל רק על מעטים מכל אלו נאמר שאהבו. משפחתו של יצחק, בשונה ממשפחות אחרות בתנ"ך, גדושה באהבה. לא הספקנו עוד לשכוח את אהבתו של יצחק לרבקה אשתו שהוזכרה בסוף פרשת חיי שרה וכבר נאמר לנו בפרשה הנוכחית: "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" (בראשית כ"ה כח).
במאמר מוסגר רק נאמר שהאהבה תמשיך להיות נושא משמעותי בחיי יעקב. בפרשות הבאות יספרו לנו שיעקב אוהב את רחל, שהוא מקווה שראובן יגרום לו לאהוב גם את לאה ועל אהבתו ליוסף.
האהבה בתנ"ך כנראה לא כללה לבבות, ורדים ואבנים מהירח. אז איך היא באה לידי ביטוי?
השאלה הנוקבת של ביאליק 'מה זאת אהבה?' מהדהדת לאורך הפרשה. ניתן לקבוע שהאהבה היא המנוע המרכזי של כל האירועים בפרשתנו. יצחק רוצה לברך את הבן האהוב עליו, רבקה רוצה שדווקא הבן האהוב עליה יתברך ומתוך הקונפליקט הזה בין בני הזוג האוהב, התרמית של יעקב יוצאת לאור. בעקבות אותה התקרית הוא בורח לחרן ומתחיל שם את עם ישראל.
פרשנים רבים עסקו בשאלת האהבה. מדוע יצחק אהב דווקא את עשו הרשע? לא נשמע סביר לומר שאבינו הצדיק אוהב רק בעבור ציד בשר. האם ייתכן שיצחק לא אהב את יעקב? האם יעקב ועשו אהבו או שנאו זה את זה? שאלה לא פשוטה בכלל אם קוראים על המפגש המרגש ביניהם בפרשת וישלח.
יש שאלות גדולות נוספות שעולות מתוך מערכות האהבה הסבוכות במשפחה הזו, ויש גם כמה תשובות, אבל הפעם השאלה מתעלה על תשובותיה. אולי זו הסיבה שהשאלה הזו, והשיר הזה, עדיין רלוונטיים גם אחרי מאה שנה.
שבת שלום!
לתגובות: e.y.samuel@gmail.com
