מזה כמה ימים שפטירתו של תינוק בן ארבעה חודשים, בזמן שהוריו נחקרים בחשד להתעללות, לא עוזבת את סדר היום הציבורי ולא מניחה למחשבותיי. מראש אני מודה שאיני מתיימרת להבין את פרטי המקרה, איני יודעת מה הרקע של ההורים ועל מה מבוססים החשדות. אבל הנה מה שאני כן יודעת, ועסוקה בכך מאוד בימים האחרונים, מתוקף תפקידי כעובדת סוציאלית מזה עשור ומהיותי אם לילדים: לשירותי טיפת חלב תפקיד קריטי בשלבים הראשונים של ההורות, במעקב אחרי התינוק והתפתחותו, במתן ידע להורים, בשאילת שאלות חשובות ובירור הנוגע למצב הנפשי של ההורים, בפרט של האם.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– עוד חברת תרופות הודיעה על ניסוי מוצלח בחיסון לקורונה
– תביעה בלונדון: קטאר מרגלת בבריטניה
– הדוד מאמריקה: פומפאו הביא שתי מתנות יקרות לישראל
הכרתי לא מעט מקרים של תינוקות שהגיעו למצבי תת-משקל ללא ידיעת ההורים המסורים, ובזכות מעקב בטיפת חלב ניצלו חייו של הילד. דוגמאות אחרות קיימות למכביר, אך לצערנו בתקופת הקורונה השירותים הללו הצטמצמו מאוד.
גם למערכת התמיכה המשפחתית ישנה חשיבות מכרעת בחודשים הראשונים בחייו של ילד, בפרט כשזהו ילד ראשון. לסבים ולסבתות, כמו גם לדודים תפקיד חשוב. יש להם ניסיון בגידול ילדים, הם יכולים לא רק ״לתת יד״ ולהחליף את ההורים שמטפלים בילד וכורעים מעייפות או ממתח, אלא גם יודעים לתת עצות חשובות, לזהות מתי אחד ההורים זקוק למנוחה או טיפול מקצועי, מתי כדאי לגשת לרופא ועוד ועוד.
משבר הקורונה הרחיק את הסבתות ואת המשפחה המורחבת מהגרעין הורים-תינוק, והורים רבים מצאו את עצמם לבד עם ילדם, כשהם חסרי ידע וניסיון. לתופעת ה״טלטול״ מודעות נמוכה יחסית, והיא עלולה לקרות גם לאנשים שאין להם רקע של אלימות, אך סבלנותם רופפת – גם לרגעים קצרים. כלומר הורה שיכול להיות מסור וטוב כמעט לאורך כל היממה, לאהוב את הילד ולדאוג לו, עשוי לאבד את סבלנותו למשל ברגע של בכי ממושך שקשה לעצור – פעמים רבות כשהוא אחרי שעות ארוכות ללא שינה ובמצב של מתח מצטבר. ההורה, שנמצא במצב של תסכול עמוק, לא תמיד מבין שלפעולה החמורה שלו עלולות להיות השלכות חמורות כל כך כמו נזק מוחי או מוות.
תופעת הטלטול הייתה גם לפני הקורונה, כמו גם תופעות אחרות של התעללות, פגיעה או הזנחה של תינוקות חסרי ישע. אולם כאמור בקורונה שני משאבים חשובים מאין כמותם להורים – שירותי משרד הבריאות והמשפחה המורחבת – התמעטו או חסרו לתקופות ארוכות, והמציאות הזו משליכה גם על מערכת התאים המשפחתיים הצעירים הללו.
טוב נעשה אם השירותים ייערכו למתן טיפול מלא ומקיף במצבי חירום כמו הקורונה. מעקב התפתחותי אונליין, מסירת מידע רלוונטי להורים בטלפון, מיזם של שיחות בין אימהות טריות ומנוסות, ביקורי בית של אחיות בבתיהם של הורים לילד ראשון ועוד – פעולות אלו עשויות להיות מצילות חיים.
