נתחיל מהשורה התחתונה: ועדת החקירה ל"פרשת הצוללות" בראשות השופט בדימוס אמנון סטרשנוב שהקים שר הביטחון בני גנץ אתמול בקול תרועה רמה, להלן "ועדת סטרשנוב", לא רק שתסתיים בלא כלום, היא למעשה כלל לא תתחיל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– האיש מאחורי המצלמה: ריאיון פרישה עם במאי התוכנית "עובדה"
– הארכיאולוגית שפיצחה סודות יהודיים בני אלפי שנים
– ריבונות מעשית: ממשלת הליכוד צריכה לפעול מול הטרור החקלאי
את הרמז הראשון למידת המופרכות של הצעד בו נקט שר הביטחון, נתן היועץ המשפטי לממשלה שעות ספורות לאחר ההכרזה. בהודעה רשמית שיצאה מטעמו של היועץ נאמר כי "נוכח ההשקה בין נושאים שונים בעבודת הוועדה לבין החקירה הפלילית שנוהלה בפרשה המכונה פרשה 3000, היועמ"ש יעביר את הנחייתו המשפטית לגבי עבודת הוועדה ושדות פעילותה, בשים לב לצורך למניעת פגיעה בהליכים פליליים תלויים ועומדים, שעל פי דין הוא השיקול הגובר והעיקרי".
כדרכם של טקסטים משפטיים הניסוח הוא יובשני ומרומז, ולכן תרשו לי מעט פירוש רש"י: "פרשת הצוללות" (או "פרשת כלי השיט", או "פרשה 3000", לא חשוב איך שתרצו לכנות אותה) נמצאת כעת בשלב קריטי: החלטה ראשונית על הגשת כתבי אישום כבר התקבלה והשימוע באופק. אחר כך יוגש מן הסתם כתב אישום והמשפט עצמו יתנהל במשך כמה שנים. במשך כל התקופה הזו המערכת המשפטית צריכה לעבוד בלי שיפריעו לה. ועדת חקירה עלולה להפריע מאוד להליך המשפטי. עדים שהוועדה תרצה לזמן עשויים להיות עדים במשפט, נאשמים במשפט שהוועדה תרצה לשמוע את גרסתם עלולים להינזק מהשמעת גרסה פומבית ועוד. בקיצור: אי אפשר לנהל בו זמנית באותו הנושא הליך פלילי והליך ציבורי, ולכן היועמ"ש צפוי להגביל מאוד את התחום בו מורשית הוועדה לפעול.
גם כאשר תבוא הוועדה לעסוק בעניינים שבהם היועמ"ש אולי "ירשה" לה לעסוק היא צפויה לגלות שהחיים לא כל כך קלים. בני גנץ חולם אמנם להפוך אותה לוועדת חקירה עם סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית, אבל הסיכוי שדבר כזה יקרה אפסי עד בלתי קיים. הסיבה לכך היא ששדרוג מעמדה של הוועדה כרוך באישור הממשלה, ומי ששולט נכון לרגע זה בסדר היום הוא ראש הממשלה נתניהו. ללא שדרוג מעמד כזה, הוועדה נעדרת כל סמכות חוקית לזמן עדים ולחייב אותם להעיד. לכן היכולת להשתמש בוועדה ככלי להביך, למשל, את ראש הממשלה נתניהו, פשוט אינה קיימת. נתניהו פשוט לא יתייצב ואיש לא יוכל להכריח אותו להתייצב.
בליכוד, אגב, כבר גילו שמי שנבחר לעמוד בראש הוועדה רחוק מלהיות בלתי מזוהה פוליטית. בשנת 2018 פרסם סטרשנוב באתר ynet מאמר דעה בו קרא למנדלבליט להציע לנתניהו עסקה: סגירת תיקים תמורת פרישה. סטרשנוב אף גילה במאמר שלא מדובר רק בעצה טובה של משפטן, וכי הוא כבר גיבש דעה על אופיים של ראש הממשלה נתניהו ורעייתו: "איש חכם אתה, אדוני ראש הממשלה, על כך אין חולקים, גם אם בענייני ממון וטובות הנאה אתה ורעייתך סובלים ככל הנראה מ'דחף לאו בר כיבוש', כלשון המשפטנים". האם במקום נתניהו הייתם בוחרים להתייצב בפני כעין "שופט חוקר" שזו עמדתו הפומבית עליכם? דומני שהתשובה ברורה. הבעת הדעה הזו אף צובעת מראש כל מסקנה שאליה תגיע הוועדה בצבעים של חוסר לגיטימציה ציבורית, כך שספק רב אם הוועדה תוכל להמריא גם מהסיבה הזו.
לכן, אין טעם לכסוס ציפורניים בהמתנה מתוחה לדד-ליין שנקצב לעבודת "ועדת סטרשנוב" בעוד ארבעה חודשים. לא צפויים להתגלות אז שום דברים מעניינים. הוועדה הזו תסיים את חייה באופן מביך עוד יותר מזה שבו היא החלה, ואולי יהיה זה משל לקריירה הפוליטית של מי שעומד מאחוריה, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ.
