תחת המאמץ לטרלל את המערכת, עושים השוליים הנידחים של החברה יד אחת כדי להיות צודקים יותר וצועקים יותר, על חשבון כולנו. תחושת המאבק בין כוחות האור לכוחות החושך, הרגשה של קדושים מעונים על מזבח טהרנות נידחת, בפאתוס שלא היה מבייש את המהפכנים הגדולים בהיסטוריה האנושית, צצים ועולים שמות שאיש לא שמע, האוחזים בנס המרד. נגד. תמיד נגד.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
גם דברים טובים: הצד החיובי בקורונה
פוליטיקה, אמריקה ותרבות: מאחורי ההססנות הסעודית
חברותא או מיתותה: שימו לב אל הנפשות סביבכם
טרולים שונים ומשונים זוכים לאינסוף שיתופים המזהמים את המרחב הציבורי, הפיזי והויורטואלי. זועקים מתוך אפסותם, והשחתת זמנם, על השחתת עתידנו.
אנחנו, 110 המנדטים של המרכז הישראלי, נותנים יד לניצחון הקצוות עלינו. על הישראליות. על העתיד של המדינה היחידה שיש לנו. שיתוף רודף שיתוף. פרסום ושיווק חינם לפרשני הקווים של הליגה למקומות בלי עבודה. תלושים, צווחי סיסמאות נלוזים, נלעגים, פותחים מהדורות החדשות ומופצים ברשתות החברתיות. כמו היו הם הקולות הדומיננטיים בחברה, ולא מתי מעט הגוררים את כולנו אל פי תהום.
המנורה, השכול, הדגל, השואה, בג"ץ, הכותל והסולידריות הישראלית. הסיכות המחברות את המרקם העדין של הישראליות נפרמות תחת מגפיים גסות של "אני הצודק" ו"היה מחננו הטהור". צדדים אחים בוויכוח ערכי ואידיאולוגי חשוב, נגררים לשיח נלעג המותיר אדמה חרוכה לנו, לבנינו ולבני בנינו.
די. עצרו. פנו מקום לקולות השפויים, לוויכוח החשוב בין צדדים ראויים. השתיקו את מגבירי הקול של אנשים שאין להם קהל, שמעולם לא שמענו את שמם ואת קולם. החזירו אותם לפרופורציות הנכונות.
זה בידיים שלנו. קליפות השום יישכחו מלב, אם רק ניתן להן. הפסיקו להדהד את קולות הצדק המוחלט. אין כזה. אל תתנו יד, בפיד הפרטי, במרחב הציבורי ובתקשורת, לדחלילי תשומת לב. אל תזדהו, אל תתנצלו, אל תגנו, אל תבליטו. אל תגיבו, אל תפיצו את דלי הערך.
זמן לניקוי רעלים.
