בתוכנית "המקור" בערוץ 13 שידרו השבוע את כתבתו של חיים ריבלין על "כנופיית מג"ב". הכתבה מגוללת סיפור אימה על מספר לוחמי מג"ב שאחראים למנוע הסתננות של פלסטינים מעבר לגדרות באזור מיתר ומנצלים את מעמדם כשריפים יחידים לשדוד באלימות את השב"חים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– צפו: רופאים ללא גבולות
– שטייניץ הזמין את נשיא לבנון לפגישה, וקיבל כתף קרה
– חוזרות לצריח: הפיילוט להכשרת נשים לשריון יוצא לדרך
הכתבה קשה לצפייה מסיבות רבות, קודם כל ברמה הפשוטה הנאשמים צילמו והקליטו את האירועים האלימים וקטעים מתוך התיעוד המזעזע משולבים בכתבה. בנוסף, קשה מאוד לראות לוחמים צעירים, לבושי מדים מתנהגים בצורה ברוטאלית, עבריינית ואכזרית כל כך לטובתם האישית ועל מנת לשלשל לכיסם כמה מאות שקלים עלובים. זהו הרס מוסרי וערכי חמורים, זו לא הדרך של צבא ההגנה לישראל.

האמת היא שהיה ראוי שאת התחקיר הזה בכלל יערכו אנשי ימין. במקום זה התחושה היא שבערוגות המחנה הלאומי צידוד במי שמוציא חיילים בשירות בצורה לא יפה נחשב למחליש ואפילו ללא פטריוטיות. עקירה של תופעה כזאת גם דרך תחקיר עיתונאי הוא אינטרס לאומי-ציוני ראשון במעלה. המסגור והמסקנות היו נכונים יותר אם דווקא זו הייתה התודעה מאחורי הקלעים ולא האווירה שנשבה מהכתבה, ממנה משתמע שהכיבוש השחית את המידות של כל ילדי ישראל ואמות המוסר כאן שחוקות לחלוטין.
גם הקריינות והמסגור ב"מקור" חותרים לכך שמדובר בחלק מנורמה ואווירה כללית של לוחמי מג"ב, נטען שזו גם הסיבה שהחברים בסביבת הנאשמים לא דיווחו למפקדים בשעת מעשה. זהו מסגור אומלל שעדויות המרואיינים שהתוכנית עצמה הביאה לא תומכות בו, המפקדים שאחראים על הרוח הכללית שיתפו פעולה עם החקירה והדיחו את החיילים המעורבים. בנוסף, מציטוטי החברים עולה סלידה מפורשת מהשוד האלים.
אבל מעבר לזה, גם מטרת הפשע לא ברורה. הכתבה מסתיימת בתעלומה, מה היה המניע של הנאשמים, הרי רובם לא היו זקוקים לכסף – אז למה להיכנס למערבולת הפלילית הזו? אם בהמקור היו מביאים את הרקע הרחב של האירוע בצורה ברורה יותר, אולי חצי הביקורת היו מדויקים יותר.
ברור לכולם ששוטרי מג"ב פועלים בסביבה קשה עד בלתי אפשרית. הידיים שלהם קשורות מול מסתננים לא חוקיים שלא בלתי סביר שבניהם מסתתרים גם מטענים או חומרי נפץ. הסנגור בכתבה מסביר את המצוקה ואומר, "שני חיילים ברצועה של 70 קילומטרים אמורים למנוע כניסה של אלפי שב"חים, המפקדים מורים להם לא לעצור אף אחד ואין להם סמכויות". כל זה לא הופך את הפשע לפחות חמור אבל הבנה של המכלול בכתבה הייתה מספקת דרישה לתשובות ממערכת הביטחון לא רק על אווירה לא נכונה כביכול בתוך היחידות אלא גם על מדיניות אכיפה רופסת שמהווה בין השאר, על פי עדות הנאשמים, הקרקע לפשע. כאשר הם מסבירים שהעובדה שידעו שהם השליטים היחידים עודדה אותם לפשוע. אין עוד כוח בשטח, אין מפקדים, אין אפשרות לעמוד במשימה וההפקרות מסביב חוגגת.
ועוד עניין לסיום, התחקיר של חיים ריבלין חשוב וראוי אבל התגובות אליו היו פשוט מנותקות. בעקבות התחקיר ראיתי רבים בצד השמאלי של הטוויטר מצקצקים על הקושי והסבל של הפלסטינים שצריכים לעבור יערות ולחמוק משוטרים ומלוחמי מג"ב כדי לעבוד מחוץ ליהודה ושומרון. להם אני רוצה להזכיר איך נראתה שגרת התחבורה הציבורית במדינת ישראל לפני שני עשורים. ללא אותם כוחות מג"ב גם היום היינו חוששים לסיים נסיעה באוטובוס עטופים שקיות של זק"א. ובהמשך לכך חשוב להגיד ולהדגיש שוב, כך לא נראים חיילי צה"ל, אלו לא הנורמות. אחרי עשרות שנים של מה שבשמאל מכנים "כיבוש" המידות שלנו כאומה לא הושחתו, בחורינו מסיימים שירות צבאי קשה ומורכב ונושאים בגאווה אותות של ערכיות וטוהר נשק.