בשבוע האחרון פרסמו הבנקים את הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי של השנה. התוצאות אמנם נמוכות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד – בחלק מהבנקים מדובר בירידה שבין 30 ל־40 אחוזים ברווח – אבל עדיין, הבנקים מפגינים התאוששות ושיפור משמעותי ביחס לנתונים שהוצגו ברבעונים הקודמים השנה. למרות הקורונה, למרות הפסדי האשראי בגין חובות שגבייתם מוטלת בספק, הצליחו הבנקים להציג רווח נקי מצרפי של כ־2.3 מיליארד שקלים בשלושת החודשים יולי־ספטמבר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אפקט עבאס: פירוק הרשימה המשותפת קרוב מתמיד
– דעה: הפיל שבחדר: מי אשם באבטלה הסעודית?
– דיווח בעולם הערבי: ישראל תכשיר את צבא סודן
התוצאות הללו חשובות על רקע הסוגיה שעומדת כרגע על הפרק ומעסיקה הן את בנק ישראל והן את המערכת הבנקאית המסחרית: כיצד מנטרלים את הר החובות הנפיץ שנצבר בחודשים האחרונים. כזכור, בנק ישראל הורה לבנקים לאפשר דחיית הלוואות על רקע המשבר והפגיעה בהכנסתם של העסקים ומשקי הבית. במסגרת זו נבנה מתווה שמאפשר לדחות את החזרי ההלוואות. המתווה הזה עודכן והורחב פעמיים מאז שהחלו ליישם אותו, לנוכח התפתחות המשבר והתארכות הסגרים, שהעמיקו את השבר הכלכלי. בשיאו, הוא הוביל לדחיית תשלומים של כ־10 מיליארד שקל בגין הלוואות בסכום מצטבר של כ־160 מיליארד שקל. כ־100 מיליארד שקל מתוכם הם הלוואות משכנתא.
בינתיים רוב הלווים חזרו לשלם, אך רבבות לווים עדיין נמצאים בדחייה. כיום יתרת ההלוואות שבגינן נדחו ההחזרים עומדת על 71 מיליארד שקל, מתוכם 46 מיליארד שקל משכנתאות וכ־6.5 מיליארד שקל הלוואות צרכניות של משקי בית, שאינן לדיור. אלא שבסוף 2020 יפוג תוקף הדחייה של מרבית ההלוואות הללו.
מה עושים? בהתחשב בכך שמצבם הכלכלי של רבים מהלווים לא השתפר בינתיים, אולי אפילו הורע, בבנק ישראל מנסים, נכון לתחילת השבוע האחרון, לגבש מתווה חדש. אלא שהפעם הוא יהיה מצומצם וממוקד יותר. מצד אחד קיים רצון לסיים את הדחייה ההמונית, אך מצד שני אי־אפשר להתעלם מאלו שעודם מובטלים או שעסקיהם לא חזרו לפעילות רגילה ואין להם יכולת להחזיר. בחינת הנתונים מעלה שעסקים קטנים, למשל, אלו עם מחזור של עד 10 מיליון שקל, דחו החזרים בגין הלוואות בסכום מצטבר של 9.2 מיליארד שקל, נכון לתחילת נובמבר. רבים מהם לא יצליחו לחזור לפעילות בקרוב, ומצבם לא צפוי להשתפר.
הפעם הכיוון הוא להתמקד בעיקר בלווים הללו, ולייצר מתווה שבמסגרתו גם דוחי ההלוואות ישלמו משהו. לא הקפאה של החוב, אלא תשלום מדורג שיותאם למצבם ויכולתם הכלכלית. אלא שגם אם החובות ישולמו במלואם בפריסה נוחה ומתחשבת, לא בטוח שזה מה שיחזיר את העסק לחיים. בלי השלמה בדמות תוכנית סיוע ממשלתית, אלפי העסקים הללו והאלפים הרבים שהם מפרנסים, לא יחזרו למוטב.
ממשלת ישראל צריכה להרחיב את תוכנית הסיוע שלה, אבל גם הבנקים צריכים להשתלב יותר בסיוע. חשוב להדגיש – עד כה הבנקים לא ויתרו על כסף ולא הורידו ריבית. הם פשוט דחו או פרסו את ההלוואה לתקופה ארוכה יותר. נכון שיש לכך משמעות כספית עבורם, אך היא זניחה.
בתחילת המשבר, היו לא מעט מקרים בהם הבנקים הפנו כתף קרה לעסקים הקטנים שבאו לבקש את עזרתם. עכשיו יש להם הזדמנות לתקן. צו השעה דורש השתלבות של הבנקים בתוכנית סיוע ממשלתית, הכוללת גם סיוע כספי וגם ליווי מקצועי.
התוצאות הכספיות הנאות של הבנקים מזכירות שיש להם יכולת לסייע למשקי הבית והעסקים הקטנים, ולהרחיק אותם מסכנה של פשיטת רגל. בסוף, זה גם האינטרס שלהם.
שהפשע לא ישתלם
לא מעט מסרטי הפשע הפופולריים מסתיימים בחיסולו של האיש הרע, הנוכל התורן, בדרך מקורית שאינה כוללת בהכרח כרטיס לעולם הבא. החבר'ה ה"טובים" מוצאים דרך מתוחכמת לרוקן את אותו ארכי־פושע מכל הנכסים ש"צבר", או יותר נכון גנב. אין דבר כואב יותר לעבריינים מאשר מכה חזקה בכיס.
מעבר לרצון לסגור חשבון עם אותם עבריינים ולהכות את הפשע הכלכלי במקום שהכי כואב לו, יש חשיבות למהלכים מסוג זה, דווקא מצד הממשל, כחלק ממניעת הפשע ומיגורו. זה קיים במדינות שונות, וגם אצלנו.
יחידת החילוט של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים הוקמה במסגרת המאבק הגובר בפשיעה הכלכלית ובהון השחור, והצורך התכוף בהקמת מנגנוני ניהול יעילים כדי להתמודד עם התחכום והמורכבות המאפיינים כיום ביתר שאת עבירות כלכליות.
תפקידה של היחידה הזו הוא לנהל ולסייע לכל גורמי האכיפה לחלט רכוש של עבריינים, ולעבור בדרך את כל ההליכים המשפטיים והפרוצדורליים הנדרשים. האפוטרופוס הכללי מופקד גם על ניהול הרכוש המחולט ומימושו במסגרת שלוש קרנות ייעודיות. בנוסף, יש לו סמכות לנהל את הרכוש המחולט לטובת אוצר המדינה.
בתחילת המשבר היו מקרים רבים בהם בבנקים הפנו כתף קרה לעסקים הקטנים שבאו לבקש את עזרתם. עכשיו יש להם הזדמנות לתקן
בכמה כסף מדובר? דו"ח שפרסם האפוטרופוס הכללי מעלה כי במהלך שנת 2019 הועברו להערכות שמאים 37 נכסי נדל"ן שנתפסו, בשווי כולל של כ־170 מיליון שקל. הנכסים הללו נמצאים בשלבי בדיקה, ולא בטוח שניתן יהיה לחלט את כולם. עם זאת, נכסים אחרים בשווי של כ־44 מיליון שקל כבר נמצאים בשלבי חילוט מתקדמים, חלקם כבר מומשו ונמכרו על ידי המדינה. לכך יש להוסיף נכסי מיטלטלין שנתפסו, ובהם ציוד במעבדות סמים, תכשיטים, בגדים, ריהוט, סחורה שנתפסה בתיקי טרור ועוד, בסכום של מיליוני שקלים.
נוסף לכך, התקבולים מכוח החוק לאיסור הלבנת הון, הכוללים קנסות ועיצומים כספיים, הסתכמו בשנה שחלפה בסך של 66 מיליון שקל. התקבולים מכוח פקודת הסמים המסוכנים הסתכמו בעוד 19 מיליון שקל.
תמונת מצב עדכנית, נכון לתחילת 2020, מעלה כי יחידת החילוט מנהלת כספים תפוסים ב־689 תיקים שעדיין נמצאים בשלבי ההליך הפלילי, בסך כולל של כמעט 600 מיליון שקל.
המשבר הכלכלי שמלווה את מגפת הקורונה, מאיץ את הפשיעה הכלכלית – מניסיונות הונאה וגניבה, ועד גביית דמי חסות, העלמות מס ועוד. זה בדיוק הזמן לחזק את המערכה נגד העבריינים, להגביר את המאמצים לתפיסת רכוש והטלת עיצומים ולזרז את הליכי החילוט. ההפסד שלהם הוא רווח כפול עבורנו.
