עולם הקניות ברשת חשף לכולנו מאות אלפי מוצרים שאפשר לקנות בלחיצת אצבע קטנה מהבית ולקבל אחרי שלושה שבועות, חודשיים או חצי שנה בסניף הדואר. המשותף כמעט לכולם – אין בהם כל צורך. להלן רשימת מוצרים שאנחנו באמת צריכים, ושלחבר'ה באלי־אקספרס יש שנה מהיום לייצר ולמכור לנו לקראת הבלאק־פריידיי הבא.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: הורסי מסיבות: הטרולים שמודעים לגמרי לטרוליותם
– "התעוררות" לעיריית י-ם: הגבירו את האכיפה במזרח העיר
– על אף הכותרות, דחיית משפט רה"מ לא דרמטית
עט שכותב כשאתה צריך אותו. לכאורה עט הוא אביזר בעל מנגנון פשוט למדי – יש דיו, יש עם מה לעבוד. אבל העובדה המצערת היא שברגע שבו תזדקק לכתוב משהו חשוב על דף נייר, כל מאה תשעים ושלושה העטים שמונחים בכל בית בסלסלה הלא ברורה שיש בקצה המטבח, יסרבו להוציא מקרבם את הנוזל המיוחד ויקר הערך. אתה תבקש סליחה שוב ושוב מהאדם שבצד השני של הקו בטלפון, תיגע עם הלשון בקצה העט כי יש איזו אמונה טפלה שזה אמור לרמוז לדיו שאתה קורא לו לרדת למטה (תגידו, השתגעתם?), תטלטלו אותו כאחוזי דיבוק ובסוף תיאנחו ותבקשו מבן שיחכם לשלוח את הפרטים בווטסאפ. עד שימציאו עט שעובד כשצריך אותו.
מטרייה שלא נשברת. אוקיי, דרישה קצת מוגזמת, אז בואו נסגור על מטרייה שלא נשברת ברגע שנהיה מעונן. יש כבר כמה שנים איזו תחושה באוויר שהיפה בן־דוד של עולם המטריות קיבלה החלטה שהיא וחברותיה לא יהיו הפראייריות של העולם. אחרת קשה להסביר איך כל מטרייה – בכלל לא משנה גודלה, מחירה או צבעה – מתפרקת בידיים כמעט תמיד בעת השימוש הראשון בה. במקרה של רוח מעל קמ"ש אחד המטריות בכלל מאבדות את עצמן לדעת, מתהפכות כמו סטייק ומוצאות את עצמן במהרה סותמות את פח הרחוב הקרוב בתערובת משונה של בד וברזלים דקים ועקומים.
כפתור "נקה אדים". אתה נכנס לאוטו בשעת בוקר, ולא רואה כלום מבעד לשמשה כי היא מלאה אדים. ברגע זה תתחיל סאגה שמערבת את חוקי הפיזיקה, הכימיה ושאר איתני הטבע בשאלה הרת הגורל: איזה אוויר צריך להזרים לשמשה כדי לפוגג את הערפל. האם אוויר חם? לא, מה פתאום, זה בדיוק מה שגורם לאדים להצטבר. אוויר קר? חס וחלילה, הרי בחוץ קר וזו הסיבה שהאדים נדבקו לשמשה. אוויר מהחלון הפתוח? אבל יש גשם וקר, מה נסגר. יודעים מה, אני מנקה בטישו וזהו. אין בעיה, אבל רק תביא בחשבון שיישארו על השמשה כתמים שיהפכו את האוטו לטוטאל־לוס. בקיצור, יצרני רכב יקרים, כמו שאתם יודעים לתת לנו כפתור איתות ימינה ושמאלה, פנקו את הדגם הבא בכפתור "נקה אדים". במחירון לוי יצחק יוסיפו לכם על זה 10 אחוז.
אבטיחומטר. אדם כבר הילך על הירח, גשושית מעשה ידי אנוש כבר הידסה על פני מאדים – ורק כדי להבין אם האבטיח המונח מולנו בחנות ראוי לאכילה או שמא כולו עשוי ספוג, אנחנו עדיין מתנהלים כלהקת שימפנזים בשמורה הררית בקונגו ודופקים עליו כמה פעמים, מקווים שאיזה ג'יני רדום בתוכו יקפוץ החוצה ויספר אם כדאי לקנות אותו אם לאו. בשביל מה המציאו את הרנטגן אם לא כדי לשכלל אותו לרמת שיקוף האבטיח? אתם באמת לא מבינים שזה חשוב יותר מלדעת אם מדובר בשבר או נקע?
סטטוסקופי. לא סטטוסקופ, את זה כבר המציאו. סטטוסקופי הוא תוסף מיוחד שטרם המציאו למרבה הצער ושמעתיק כל סטטוס, תמונה או ציוץ שלך ברשת חברתית אחת ומשכפל אותה בכל שאר הרשתות שאתה מחזיק בהן פרופיל פעיל. בואו, בסופו של דבר כולנו אנשים די משעממים שלא קורה להם הרבה, ואין לנו די תובנות וחוכמולוגיות שיזינו כל רשת בדברים אחרים פרי מוחנו ההו־כה־מגניב. אז למה לעבוד שלוש פעמים? בכל מה שקשור לסטורי (איזו המצאה מאוסה ומטומטמת, בחיי), יש התקדמות וכבר אפשר לשכפל מהאינסטגרם לפייסבוק ואולי גם ההפך, לא בדקתי. אבל אין די בכך. אנחנו גם ככה עובדים קשה אצלכן, רשתות, ולא רואים מזה שקל, אז תתחילו לעבוד בשבילנו, תודה.
מחיקון סמס. מתי לעזאזל קיבלתם מסרון שאינו הודעה על כך שאתם זכאים להלוואה של עשרת אלפים שקל בריבית קצוצה במיוחד, בקשה לתרומה מקבר כלשהו, ישיבה אנונימית למחצה או סקר נוסף על אחדות בציונות הדתית ומה תעשה אם בראשה יעמוד מושיקו ירחמילביץ אם אתה בעדו הקש 1 אם אתה תומך בו הקש 2 אם בא לך למות ממסרונים דביליים הקש 3. די, עולם המסרונים מת, והוא מתעקש להמשיך ולפרפר את פרפוריו האחרונים על חשבון מעט הזמן הפנוי שיש לנו. והכי גרוע – אי אפשר למחוק את האפשרות הזאת מהטלפון שלכם. אז הנה, אתגר.
שקיות לא מרעישות לממתקים וחטיפים. אוקיי, אני אסביר. הילדים הולכים סוף־סוף לישון, ואתם יכולים להתרווח סוף־סוף בספה לשעה־שעה וחצי של נחת. פתאום מתחשק לכם להתפנק באיזה ביסלי, או בקוביית שוקולד, או בכל משהו טעים אחר. כלל ברזל: ככל שהדבר טעים יותר וילדיכם חושקים בו יותר, כך אריזתו מרשרשת יותר ועושה רעשים שמד דציבלים ביתי כבר אינו יכול לעמוד בהם. ברגע שנשמע הרשרוש הילדים מתעוררים בבעתה ומתייצבים כאיש אחד בדרישה לחלוק אתכם את הממתק או החטיף האסור. שקית שקטה היא בדיוק מה שנדרש למקרים שכאלה, ויפה שעה אחת קודם כי אנחנו רעבים.
ממשלה יציבה. צודקים, גם לטור סאטירי צריך להיות איזה גבול הגיוני, קבלו ביטול.
