אחינו היקר, פרופ' יורם יובל. קראתי את פנייתך הנרגשת פה לפני שבוע לאחיך ולאחיותיך בציונות הדתית. אבהיר אפוא תחילה: א. אמנם אני בן הציונות הדתית בכל רמ"ח ושס"ה, אך איני מתיימר לייצג אותה על כל גווניה וזרמיה. ב. אינני נמנה עם חסידי בנימין נתניהו. יש לי ביקורת רבה על מעשיו, אשר באה לידי ביטוי במאמרים שפורסמו בעבר בעיתון זה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "מצחיקים אותי אנשים שחושבים שהם באמת בשליטה על מה שקורה"
– שירה אקדמית: המרצה שמשלב כתיבה ומחקר
– התנועה זורמת: למרות הקורונה, בני עקיבא חוגגת שבת ארגון
לגופו של עניין: מאמרך אינו אלא ניסיון זול של 'הפרד ומשול', ניסיון לבדל את הציונות הדתית מתוך 'המחנה הלאומי', וליצור 'ברית אחים' מעושה ומלאכותית עם מחנה שאבד עליו הכלח, ואשר מבקש כבר שנים רבות לחסל כל ערך חשוב שבבסיס הציונות-הדתית. אמירה כמו "כמעט כולנו אנשי ארץ ישראל העובדת, הלוחמת והמאמינה – ממש כמוכם", רומזת בבוטות לכך שהביביסטים כביכול אינם כאלה. עם כל הכבוד לך, פרופ' יובל, לליכוד בראשות נתניהו הצביעו בבחירות האחרונות 1,352,449 איש ואשה. כל יהודי שלישי שאתה רואה ברחוב הצביע לביבי, וזה אחרי שכבר הוגש נגדו כתב האישום שבו אתה כה נתלה. בתוך הציבור העצום הזה יש לא פחות עובדים, לוחמים ומאמינים מאשר בסגל האוניברסיטה העברית שבו אתה חבר.
בניגוד לדבריך, שלפיהם "ישראל עוברת בימים אלה טלטלה עזה, ואינני מתכוון למשבר הקורונה", נראה שמי שכנראה עובר בימים אלה טלטלה עזה אלה הם אנשי התקשורת השמאלנית ואזרחי מדינת תל-אביב. במדינת ישראל לא אוחזת כל טלטלה בעקבות כתב האישום שהוגש נגד נתניהו, ולולא התקשורת שמנסה להעצים הפגנות קטנות והזויות, כלל לא היינו יודעים עליהן.
עוד אתה כותב כי "על פי סקר המכון לדמוקרטיה, 900 אלף ישראלים השתתפו בשנה האחרונה במחאות נגד נתניהו". נו, באמת. אולי היו 900 איש בכל אלף ההפגנות עד כה, וגם בכך אינני בטוח. זה מזכיר לי את האגדות על הפגנת ה-400 אלף איש של 'שלום עכשיו' בכיכר מלכי ישראל אחרי סברה ושתילא, כאשר בחישוב שטח פשוט היה אפשר לראות שלא נכנסים בכיכר הזו יותר מ-100 אלף איש. ההפגנה הכי גדולה הייתה בקלפיות לפני כחצי שנה, כאשר עם ישראל הלך בהמוניו לבחירות שלישיות ברציפות ואמר את דברו. ההפגנות שלכם, אף אם באחדות מהן השתתפו עשרות אלפים, מתגמדות ביחס לתוצאות הבחירות ורצון העם.
לעומת זאת, אהבתי את אמירותיך לפיהן "אחרי שנים ארוכות שבהן עשה גדולות וטובות, שיחת נתניהו את דרכיו", או ש"נתניהו מנהיג רב זכויות שהפך ברבות הימים לנאשם בשחיתות". מתי לשיטתך נתניהו "עשה גדולות וטובות"? במה רבות זכויותיו? הרי המחנה שלך לא נתן לו אפילו מאה ימי חסד, מעת שנבחר לראשונה בשנת 1996 לראשות הממשלה. כבר אז הולבשו עליו תיקים והאשמות (ראה למשל ערך "פרשת עמדי", הידועה גם כ"פרשת ההובלות" או פרשת "בר-און-חברון" וכדו') שהסתיימו בקול ענות חלושה. אף פעם לא נאמרה מהמחנה שלך אפילו מילה טובה אחת על נתניהו, וניכר היטב שהמשפט הנ"ל אינו אלא מס שפתיים ולשון חלקות, שנועדו למשוך את הדבורים שבציונות הדתית אל מלכודת הדבש. גם כשנתניהו הביא הסכמי שלום על מדינות ערביות, לא פתחו אצלכם שמפניות.
פרופ' יובל, למי בדיוק אתה פונה פרופ' יובל ואומר "את אחיי אנכי מבקש"? לאותם אלפי "אחים" בני הציונות הדתית ששמחתם לגרש מבתיהם בקיץ 2005? לאותם עשרות אלפים שהשמאל מתעתד לגרש מבתיהם אם רק יוכל? אגב, האם מאות אלפי הביביסטים הם לא אחיך? מדוע? רק מפני שהם לא חושבים כמוך בעניין נתניהו? רק מפני שאצלם קיים הערך של "חזקת החפות"?
כתבת גם ש"שתיקת הרבנים היא שמעציבה אותי במיוחד בימים אלה". מעניין, כשהרבנים מדברים על ערכים שלא מתאימים לך, אז אתה וחבריך משתיקים אותם. כשהרב אליהו קורא לא להשכיר בתים לערבים בצפת, המחנה שלך יוצא מדעתו ומכריז שרבנים צריכים לפסוק הלכה ולא לתחוב את אפם למקומות אחרים. אגב, שתיקת השמאלנים שאתרגו את אריק שרון לא הפריעה במיוחד לחבריך. כל עוד המוסר וחזקת החפות משרתים את השמאל, אזי שתיקת הכבשים היא רצויה ומקובלת.
לסיום, אני חייב להסכים אתך לפחות בדבר אחד: אכן, נתניהו משתמש בציונות-הדתית לצרכיו, ולא באמת סופר אותה. כמו בעבר גם בעתיד הוא יזרוק אותה לכלבים כאשר לא יזדקק לה.
