פסימיות השתלטה בעשור האחרון על רבים מהוגי הדעות הטכנולוגיים בארה"ב. הם השתכנעו שאמריקה כבר לא יכולה לעשות דברים גדולים. לדבריהם, אמנם ארה"ב הביאה לעולם שירותים דיגיטליים מופלאים כמו פייסבוק, אך הישגים טכנולוגיים אדירים כמו פרויקט מנהטן לפיתוח הנשק הגרעיני, נחיתות הירח של אפולו, או מיזמי תשתיות גדולים כבר אי אפשר לשחזר כיום. כך קרה שבעוד מדינות כמו סין התגאו בסכרים עצומים וברכבות מהירות להפליא, הצליחה ארצות הברית בקושי לתקן את כבישיה או להבטיח את הפעילות הרציפה של הרכבות שלה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כרבע מפשעי השנאה באירופה, ארה"ב וקנדה – אנטישמיים
– ה"עז" שהכניס חיזבאללה למו"מ עם ישראל: אי קטן ופסטורלי
– הסנגורית של נוער הגבעות
החשש הזה התעצם כאשר מגפת קוביד־19 נחתה על העולם, והיה נראה שארה"ב אינה מסוגלת לערוך בדיקות המוניות או אפילו לייצר די מסכות לעובדי בתי החולים.
ואז, בחודש האחרון, השתנתה התפיסה. חוקרים בחברות מודרנה ופייזר הכריזו על תוצאות מוקדמות שהראו כי החיסונים שפיתחו נגד הנגיף יעילים ביותר מ־90 אחוז מהמקרים, ושהאמריקנים יוכלו לקבל את הזריקות הראשונות כבר בתוך כמה שבועות. זוהי הצלחה מסחררת. בדרך כלל פיתוח חיסון לוקח 10־15 שנה. השיא הקודם לפיתוח היה 4 שנים. והנה, כמה חיסונים פותחו בפחות משנה. זאת ועוד, שלא כסין, שגם היא פיתחה חיסונים במהירות שיא, השתמשו החוקרים האמריקנים בחיסון מסוג חדש, שיהיה יעיל נגד מגפות עתידיות.

אמנם אין זו רק הצלחה אמריקנית. פייזר שיתפה פעולה עם החברה הגרמנית BioNTech, וחלק מהמימון שלה הגיע מהממשלה הגרמנית. אולם הפיתוח היה אפשרי גם משום שהרשות האמריקנית למחקר ופיתוח ביו־רפואי מתקדם התחייבה מראש לרכוש כמות גדולה של חיסונים אם הפיתוח יצליח. גם הצלחת מודרנה באה כתוצאה משותפות פרטית־ציבורית אמריקנית מלאה – הרשות וכן המוסד הלאומי לאלרגיות ומחלות זיהומיות סיפקו כמות גדולה של משאבים.
מאמץ החיסונים נגד נגיף הקורונה אינו הדבר הגדול היחיד שארה"ב הצליחה בו בשנים האחרונות. אנרגיה סולרית, שעד לא מזמן הייתה יקרה מאוד ונחשבה להזיה של סביבתנים, זולה היום פי 300 מכפי שהייתה בסוף שנות ה־70. רק בעשור האחרון צנחו מחיריה ביותר מ־80 אחוזים, ואגירת אנרגיה בסוללות נעשית זולה בקצב מהיר אף יותר.
תופעה משמחת דומה נרשמה גם בתחום פיתוח טכנולוגיית סוללות ליתיום־איון – החברה אמריקנית טסלה מילאה תפקיד חיוני במיוחד בהורדת המחירים. יחד, אנרגיה סולרית וסוללות חשמליות מבטיחות לחולל מהפך אנרגיה שיסייע בהצלת העולם מסכנות שינוי האקלים ואף יחזיר אותנו לימים שבהם היה אפשר לצפות למחירי אנרגיה נמוכים יותר בכל שנה שעוברת. המהפכה הזאת באה גם היא בזכות שותפויות פרטיות־ציבוריות אמריקניות ועשורים של מאמצים.
חיסוני הקורונה ואנרגיה זולה ונקייה הן מיזמי האפולו והמנהטן של העידן המודרני. הם מוכיחים שארה"ב עוד יכולה לעשות דברים גדולים – לפחות בתחום המדע והטכנולוגיה. מנגד, ישנו תחום אחד שבו אמריקנים איבדו את היכולת לעשות דברים גדולים: עקב העלות הגבוה הם כבר לא מסוגלים לבנות מיזמי תשתיות ענקיים כמו אלה שדרבנו צמיחה בעידנים קודמים – בניית מערכת אנרגיה מודרנית, מערכי תחבורה ציבורית גדולים בפרוורים, רכבות מהירות וניקוי זיהום עופרת.
מדוע ארה"ב יכולה להצליח במדע אך לא בתשתיות הענק? בעיקר בגלל הפוליטיקה. ארה"ב מאפשרת הקפאה של מיזמי בנייה בשל אתגרים אסדרתיים וחוקיים שגורמים לעיכובים יקרים. רוב המדינות בה נכשלות במאמץ לעקוף את סדרי העדיפויות של מועצות מקומיות, שלעיתים קרובות נשלטות בידי בעלי בתים המחזיקים בכוח רב ומנסים למנוע בנייה בסמוך לבתיהם.
כדי לשנות את המצב ולהתמודד עם אתגרי המאה ה־21, עלינו להפנות לתחום התשתיות את אותה תודעת דחיפות וכוח פוליטי שבהם השתמשנו לפיתוח חיסונים. במקום לראות בבנייה לוקסוס, הממשלה מוכרחה לראות בה עדיפות עליונה. אמריקה עדיין עושה דברים גדולים בעולם המדע, כעת היא חייבת להפגין יעילות ותבונה במיזמים פיזיים.
נואה סמית' הוא בעל טור בבלומברג ולשעבר מרצה לעסקים באוניברסיטת סטוני ברוק