לא היו ימים טובים לישראל כיום הרווקים הסיני ובלאק פריידיי. שני החגים האלו, אחד אקזוטי וחדש מהמזרח, השני מוכר ואהוב מהמערב, הפכו בשנים האחרונות למעין חג ראשון וחג שני של מבצעים עבור קונים בכל העולם, עם אסרו חג שממשיך עד "סייבר מאנדיי", אך יש שמהדרין ומקפידין עד צאת הכוכבים של השבת שלאחריו. יש קסם מיוחד בימים האלו, שמאחדים מיליארדי בני אדם מכל קצות העולם בחוויה אנושית משותפת: הרצון לרכוש מוצרים בזול. בין אם זה מעיל שחיכינו למצוא במבצע או מכונה להסרת מיקרובים מעור הפנים שבמקרה ראינו ב-50 אחוז הנחה והחלטנו שאכן, הגיע הזמן לשים סוף למיקרובים הפרצופיים, זוהי חגיגה אוניברסלית אמיתית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אחרי יותר מחודשיים: 15 קניונים ברחבי הארץ נפתחו לתקופת ניסיון
– תמונת עומר אדם בדובאי עוררה שדים רדומים של שנאת ישראל בקהיר
– החיסון לקורונה מוכיח שכשאמריקה באמת רוצה משהו, היא משיגה אותו
חברות ישראליות מצטרפות אף הן לחגיגה, ומציעות "חודש בלאק פריידיי" ושאר הכרזות גרנדיוזיות, אבל איכשהו, המחירים שהן מציעות לרוב יקרים משמעותית מאלה שנמצא באתר אמריקני או אירופי ממוצע. הקונה הישראלי המאושר מקליק שוב ושוב על כפתור "הוסף לעגלה", שמח על כל פריט לבוש, אביזר למטבח או צ'אצ'קעס אקראיים שנוספו לערמה. הוא ממשיך לצ'קאאוט בנפש חפצה, מזין פרטי אשראי שמזמן שגורים אצלו בעל-פה, בודק אפשרויות משלוח לארץ ומסמן את הנוחה ביותר, אבל אז – מגיעה הבעיה. תחת השפעת אופוריית הקניות, הישראלי שלנו לא שם לב שהוא מזמן חצה את הגבול האסור אל ארץ החמדנות, הפך מסתם קונה לקרימינל, בוגד, חסר פטריוטיות. כן גבירותיי ורבותיי, הישראלי שלנו הזמין פריטים ביותר מ-75 דולר, ועכשיו הוא צריך להיענש. כפתו אותו בשלשלות! זמנו את פקידי המע"מ! למישהו יש מחשבון ויכול לחשב 17 אחוז מ-97.59 דולר?
75 דולר. זהו הסכום שהגדירו נבחרי הציבור היקרים שלנו שמותר לישראלי לשלם על מוצרים בחו"ל. זקוקים לתיק חדש ולא רוצים לפגוע בחשבון שלכם? תקוו שהוא עולה פחות מ-248 שקל, כי אם הוא עולה אפילו שקל יותר – הממשלה צריכה להכניס 17 אחוז לכיס שלה. למה? כי עברתם על האיסור האיום, ביצעתם את החטא הנורא, פעלתם ללא הכרה ובאופן בזוי לחלוטין, ובמקום להוציא משכנתא ולרכוש מוצר כלשהו בארץ, החלטתם לחסוך קצת כסף ולקנות אותו מחו"ל. וזה אם התמזל מזלכם והמוצר שרציתם בכלל מוצע למכירה בארץ.
כמובן, ישנם מדורים אפלים יותר של הגיהינום הרגולטורי הזה שנקרא המכס. קניתם מעל 100 דולר? שלמו עמלת מכס. קניתם מעל 500? אגרת ביטחון, מס קנייה, ועוד קלשונים ומלקות. כך ייעשה לאיש אשר לא יתמוך בתעשייה המקומית.
עושים חשבון
כמו כל כך הרבה מיסים ורגולציות, המע"מ על חבילות שהוזמנו מחו"ל לא ממלא את ייעודו. הכוונה המקורית הייתה אולי לעודד רכישה מקומית, אך במקום זאת המס הזה לוקח עוד כסף מכיסיהם של אזרחים ישראלים שלא מתכוונים להחליף את מסע הקניות המקוון באמזון בנסיעה לביג המקומי. הישראלי הממוצע הוא לא רוטשילד ולא אברמוביץ'. אפשר להבין – יותר מזה, אפשר לקוות – שכשהוא ירצה לרכוש משהו, הוא יחפש היכן הכי זול בשבילו לעשות את זה. בימים אלה, בכפר הגלובלי הקט שלנו, המקום שהכי זול לרכוש בו דברים הוא האינטרנט, ולשם מועדות פניהם של הישראלים. העובדה שבמקום לעודד אותם לחסוך ולרכוש שם, המדינה מענישה אותם, היא שערורייה.
שערורייה, אגב, שפוגעת יותר באזרח ככל שהוא מרוויח פחות. המס הזה נקרא "מס רגרסיבי": בעלי הכנסה נמוכה יותר חוסכים ומשקיעים פחות כסף, ולכן משלמים חלק גדול יותר מההכנסה שלהם על כל הזמנה. ועל מי מנסים להגן פה באמת? הרי אם הממשלה, בתבונתה האינסופית, תחליט מחר להטיל מס של 100 אחוז על רכישות בחו"ל, רובו המוחלט של הציבור הישראלי לא יצא לקניות בחנות הפינתית המקומית – אלא ילך לקניון הקרוב, או ייכנס לאתרים הידידותיים פחות ויקרים הרבה יותר של התאגידים הישראליים (או המיובאים לישראל) הגדולים. וכך, מרוויחי שכר מינימום ישלמו יותר כדי לפרנס את הבעלים המולטימיליונרים של חברות ענק. אבל לפחות תהיה להם תחושה חמימה בלב כשהם ייצאו מהקניון. ואולי הם יצייצו משהו על התמיכה בעסקים ישראליים ויזכו ללייק מח"כ כזה או אחר שעושה כל מאמץ לשכנע ישראלים לשלם יותר על מוצרים, לעיתים פחות טובים, בשם איזו רוח פטריוטית.
כמובן שאותם נציגי ציבור שעושים לאחרונה מסע פרסום לתעשייה הישראלית פועלים מחשיבה מעוותת. זה לא הזמן לשכנע ישראלים להוציא יותר כסף, זה הזמן לעשות צעדים שיוודאו שהם ישלמו פחות. בתור התחלה, למשל, להסיר את המס על רכישה בינלאומית. רוצים בכל זאת לסייע גם למוכרים ישראלים? תסירו את הרגולציות ומיסי הייבוא שפעמים רבות כופים עליהם למכור מוצרים במחירים יקרים יותר מאשר בחו"ל.
אבל צעדים כאלה יהיו יותר מדי הגיוניים, בטח עבור הממשלה הנוכחית שהוכיחה שהיא לעולם לא תפספס הזדמנות לפספס הזדמנות. במקום זה, חברי הכנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחת, ימשיכו לדקלם מסרים פופוליסטיים על תעשייה ישראלית, תוך שהם קורצים ללוביסטים ולקבוצות האינטרס שממשיכים גם בימים אלו להפעיל לחצים עזים להטלת מיסים על רכישה בכל מחיר. דור שלם של ישראלים אולי יהיה קצת יותר עני, אבל לפחות ידע לחשב היטב כמה זה 17 אחוז מכל מספר מעל 75.
