מלכתחילה זה היה חסר סיכוי, אבל ממשלת ישראל שעטה במהירות. זה לא מנע את התדהמה שעלתה על פניהם של מקבלי ההחלטות מההמונים המסתערים על הקניונים ביום שישי השחור, ולמי אכפת שיש קורונה. אמש (שבת) התכנסו בכירי משרד הבריאות המופתעים, וניסו לטקס עצה כיצד להתמודד עם הצרה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סומן על ידי נתניהו: חוסל אבי הפצצה האיראנית
– ה"עז" שהכניס חיזבאללה למו"מ עם ישראל: אי קטן ופסטורלי
– מה עומד מאחורי הביקור החשאי של נתניהו בסעודיה
פתיחתם המהירה של 15 קניונים, תחת מתווה מפוקפק (לפיו בעלי העסקים הם שצריכים לדווח על הפרות הקורונה שנעשות בתחומם, ועל פי דיווחים אלה ייקבע האם המתווה נכשל או הצליח), לא נשמע טוב מהרגע הראשון. אבל במשרד הכלכלה והאוצר לחצו, והמתווה עבר, למרות סכנותיו. אחרי חודשיים שמרכזי הקניות היו סגורים, רעבי השופינג ניסו להשביע את רעבונם ביום שישי האחרון במספר מתחמים מצומצם.
מאז ירידת העקומה של הגל השני, הזהירו אנשי מערכת הבריאות שלא לפתוח את המשק בבת אחת. אבל בצבר של שבועיים ימים, הוחלט על פתיחת המסחר בחנויות, על חזרה של כל שכבות הגיל לבתי הספר, על ביטול הקפסולות בכיתות א' וב' הצפופות וגם על פתיחת הקניונים.
לנוכח התנהלות זאת, מדינת ישראל מוכרחה להצהיר בשקיפות על האסטרטגיה שלה במערכה נגד הקורונה: נפתח הכול, ונסגור כשמספר המתים יאמיר והחולים יעמיסו על מחלקות הקורונה המבודדות. ושוב נפתח ונסגור וחוזר חלילה, עד שיבוא החיסון הגואל.
בדיון חירום שנערך אמש במשרד הבריאות הוחלט לאפשר את פתיחת הקניונים ללא שינוי בינתיים, אך לבחון חישוב מחדש של מספר הלקוחות המורשים להיכנס אל המתחמים הבנויים, ולאכוף את ההנחיות בידי שוטרים או פקחים עירוניים ולא בידי "נאמנים" שממנים מנהלי הקניונים.
התמונות ממרכזי הקניות וממערכת החינוך (שגם בה לא מצליחים להקפיד על מסיכות כנדרש), והלחצים המופעלים על משרד הבריאות לאפשר פתיחה נוספת של כל המערכות – מגיעים על רקע העלייה בתחלואה וחציית רף אלף הנדבקים היומי. הנתונים הללו רחוקים מאוד מהתנאים שהציבו בממשלה במהלכו של הסגר השני, כשקבעו שהקלות יתאפשרו עם פחות מ-500 נדבקים ביום, ומקדם R נמוך מ-0.8. בינתיים מספר הנדבקים עולה (גם אם מספר הבדיקות גדול, אך אחוז המאומתים עולה אף הוא), וגם מקדם ההדבקה ממשיך לשבור שיאים של חודשים.
בתוך שבוע מספר המאומתים בישראל עלה ב-23%, בעוד מספר הבדיקות עלה רק ב-11%. גם הנתונים המדאיגים על העלייה במספר המאומתים בקרב התלמידים והמורים במערכת החינוך, כפי שהבאנו כאן בסוף השבוע האחרון, מבלבלת. זאת מאחר שלא ברור האם העלייה הכוללת בתחלואה מקורה רק במגזר הערבי, והיא עדיין לא מתפשטת לכל מדינה ישראל. על פי ההערכות, במגזר הערבי יש פי חמישה נדבקים בממוצע מאשר במגזר הכללי. החתונות והאירועים ההמוניים נמשכים אם כי לא בהשתתפות מאות או אלפים, והסיבה השנייה שנראית לא פחות משמעותית היא המוני הנופשים ששבים מטורקיה ולא מקפידים על בידוד.
"אנחנו רוצים שהיישוב יהיה ירוק אבל רמת האכיפה שאנחנו רואים והמעקב אחרי מי שמחויב בבידוד כמעט לא קיימים", אמר לנו בשבוע שעבר מוהנס עבד אל-חלים, ראש מועצת הכפר מנדא שבצפון. הוא תיאר כי "הרוב משאירים את הטלפון שלהם בבית והולכים ומסתובבים. אני לא רוצה להגיד שהם פגעו באלפים, אבל בזמן שהם חוזרים מהטיול בטורקיה הם פוגעים באבא, באחות ובאמא, האנשים הכי קרובים. כמה חלו בגלל שהם הפרו את חוק הבידוד".
בעת הזאת, כאשר אנחנו עדיין לא יודעים בבירור היכן התחלואה המפושטת, לנוכח הפתיחה הכוללת והמהירה של המשק ומערכת החינוך, ובהתחשב בתחושה שקיימת כאילו במגזר החרדי כבר אין יותר קורונה – מוכרחים למקד את המלחמה בקורונה בדיפרנציאליות. להמשיך לתגמל ערים ירוקות, ולכתר ערים מהבהבות. לתחם את התחלואה לפי אזורים ומוקדי התפרצות, ולא לאפשר פתיחה כוללת.
בפגישה שערכתי בשבוע שעבר עם בכיר במשל"ט פיקוד העורף, על קיר חדר העבודה שלו היה מסומן תאריך בולט: 15/12/2020. זה, להערכתם, התאריך שבו הקורונה תצא שוב מכלל שליטה ותיאלץ אותנו לחזור להגבלות חמורות. "האם סגר שלישי הוא כבר עובדה?" שאלתי אותו. "הכול תלוי בנו" ענה הבכיר.
