במשרד המשפטים מאמינים כנראה במימרתו התלמודית של רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק, לפיה "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו". אחרת קשה להבין איך מכל המועמדים שבחנה ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה, בחרה הוועדה דווקא במועמד שקופת שרצים בולטת וידועה תלויה לו מאחוריו, פרקליט מחוז חיפה עו"ד עמית איסמן. אין חולק על העובדה שאיסמן הוא פרקליט מוכשר, אין חולק גם על יכולות הניהול שלו, אבל קשה להבין איך לתפקיד רגיש כל כך מתמנה מי שעברו מוכתם ככה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בהכשר הבג"ץ: הסדרת מעמד קרקעות ביהודה ושומרון
– מבחן אמריקני: מי שהצטייד בסבלנות ירוויח
– החוק שייסיע לנשים לשבור את תקרת הזכוכית בעולם הפוליטי
עבור מי שלא זוכר את הפרשה, נזכיר שאיסמן נחשד בעבר בהטרדה מינית של שתי עובדות שהיו כפופות לו. מפאת כבוד אכסניה נחסוך מכם את המשפטים שאותם אמר איסמן לעובדות – אם חשוב לכם לדעת בכל זאת, תוכלו למצוא אותם בקלות בעצמכם. איסמן, כמקובל בצמרת מערכת אכיפת החוק, קיבל "הנחת סלב" ובמקום תביעה בבית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה עבר הליך משמעתי בפני מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור. גם המשפטים אותם אמר, שהקשרם איננו נתון בספק, הפכו בהליך הזה מ"הטרדה מינית" ל"התנהגות בלתי הולמת". לאחר השימוע שערכה פלמור הסתיים ההליך כולו ב"התראה", ואיסמן חזר לתפקידו הקודם כאילו לא אירע דבר.
השאלה היא כמובן מה באמת חשבו חברי ועדת האיתור, שבפניהם עמדו שמות טובים לא פחות מזה של אייסמן, כאשר החליטו לבחור דווקא בו יחד עם קופת השרצים שלו. אפשרות אחת היא שהם פשוט לא חשבו. "הוועדה רשמה בפניה כי עו"ד איסמן הביע צער עמוק על הדברים ולקח אחריות על מעשיו, לרבות בפני הוועדה עצמה, וכן התרשמה באופן בלתי אמצעי, מכך שהפיק את הלקחים הנדרשים", נאמר בהחלטת ועדת האיתור, משל מדובר היה על מישהו שלקח פעם הביתה עט ששייך למשרד.
בני האלים במערכת המשפט לא באמת חושבים שהם חבים דין וחשבון למישהו על הבחירות שלהם, שהרי הם שומרי הסף, הם האחראים על קביעת הנורמות וממילא איש לא רשאי לבקר את החלטותיהם. הם לא חייבים דין וחשבון לאף אחד, ואיש לא ידרוש מהם דין וחשבון כזה, בטח לא שר המשפטים אבי ניסנקורן שטורח להבהיר פעם אחר פעם שהוא חותמת גומי של המערכת. במערכת יודעים לפסול כמובן מינויים ומועמדים על הרבה פחות מכך, כשמדובר במערכות אחרות, אבל בבית פנימה הכול לגיטימי וכשר.
אבל ישנה גם אפשרות אחרת, מטרידה הרבה יותר, ולפיה לקופת השרצים של איסמן בהחלט היה תפקיד בהחלטה להמליץ דווקא עליו, אבל לא התפקיד שהייתם חושבים שאמור להיות לה. בהמשך המימרה של רבי יוחנן בגמרא מוסבר מדוע דווקא מי שיש לו קופת שרצים מאחוריו הוא המתאים להתמנות פרנס: "שאם תזוח [=תתגאה] דעתו עליו, אומרין לו: חזור לאחוריך". כלומר, מי שיש לו "עבר מכביד" יהיה זהיר במילוי תפקידו. השאלה היא כמובן זהיר כלפי מי. האפשרות הטובה היא שהוא יהיה זהיר ונאמן כלפי הציבור, אך האפשרות הרעה יותר, בטח במקרה של איסמן, היא שהזהירות תהיה כלפי המערכת. פרקליט מדינה חייב להיות אמיץ ועצמאי. הוא אמנם כפוף ליועמ"ש בהחלטות מסוימות אבל הוא חייב להיות איש מקצוע שיודע את ערכו ויודע לעמוד על שלו, גם מול בכירים ממנו ובטח מול הכפופים לו. פרקליט מדינה שיחשוש בכל רגע מעוד אמירה או פרשייה שעלולה לצוץ נגדו, הוא פרקליט מדינה שלא יוכל להיות עצמאי כדרוש ולא יוכל לעשות את תפקידו נאמנה. האם זה מי שהיינו רוצים לראות בראש מערכת כזו? כלל לא בטוח.
