לא קל לחלץ מתוך סד הסיפורים, הטיעונים ושורות המחץ הקבועות של פוליטיקאים אמירות שיש בהן רגש. לא פשוט לדלות מקרב מי שעושים קריירה מדחיפת מסרים אל פני מראיינים, רגעים של עומק אנושי.
מהבחינה הזו, אין ספק שרוני קובן עשה (שוב) עבודה מצוינת, הפעם מול אהוד ברק. על פניו של ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר עבר צל של אבל, כשהוא סיפר על נפילתו בקרב של יוני נתניהו, סגנו בסיירת. היה שם דוק של געגוע, כשהוא דיבר על אבא שלו שגידל אותו ברכות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
הורסי מסיבות: הטרולים שמודעים לגמרי לטרוליותם
"מי שמחנך היום זה כבר לא הרבנים אלא המוזיקה"
סגן ראש מח"ש: בפרקליטות מכתימים את שמי
אבל בסופו של דבר, הפרק הפותח של העונה החדשה של "פגישה אישית" של קובן ב"כאן 11", היה בדיוק זה. ריאיון מרתק עם מי שנושא עימו עבר מפואר.
יש בכך איזו אכזבה מסוימת, מול גלי ההתפעמות שגעשו בטוויטר בימים החולפים. כאלו שהביאו לתחושה שהתגלה כאן מנהיג. שחייבים לצפות, כי מתברר שמונח לפנינו יהלום לא מלוטש מבחינה אלקטורלית. כזה שרק צריך עוד קצת לנגב ממנו את האבק, כדי שישוב לזהור בשמי הפוליטיקה הישראלית. אדם שאפשר ואולי הוא האחד, הנבחר, כדי לעמוד במשימת העל שהיא הזזת נתניהו מתפקידו. סוף סוף יריב ראוי, גיבור על עם זקן במקום גלימה – שיתייצב מול הנבל.
אגב, בניגוד לאמירות תקשורתיות אחרות בימים האחרונים, בריאיון מול קובן, ברק הסביר שזה בכלל לא תפקיד שהוא רוצה לקחת על עצמו. הוא בעצם חושב שלישראל דרושה בעת הזו ראש ממשלה אישה.
אהוד ברק, הוא כבר לא יהודי צעיר במיוחד, אבל עדיין לגמרי מלא מרץ. כזה שמתגלה במלוא עוזו, כשהריאיון מגיע לפרשות שהוא פחות מחבב. הוא הודף אותן מעליו והמראיין לא מקשה במיוחד. לא בטענות על התנהלותו של ברק בשטח באסון צאלים, אפילו לא ממש על הקרבה שלו לג'פרי אפשטיין. "30 פגישות ב-8 שנים זה די הרבה", אמנם מעיר קובן על מספר המפגשים עם הפושע המנוח שמונה ברק בעצמו, אבל השיחה זורמת הלאה.
והאמת היא, שההילה המאגית הזו של מושיע שמגיע, כבר קצת מעליבה. בסוף, מי שסבור במיוחד שלנתניהו יש יכולות קסם, הם בעיקר מי שחפצים בהחלפתו. הוא הרי לא מכשף את המצביעים להצביע עבורו, הוא פשוט מציע להם אלטרנטיבה טובה יותר בעיניהם. הם מכירים כבר את כל המגרעות והפגמים וההסתבכויות מאינספור תחקירים אודותיו וראיונות נגדו, ופשוט מצביעים לו בכל זאת.
