הנשואים שבין קוראי הטור הזה כנראה יבינו יותר על מה אני מדבר. ב-16 השנים בהן אני נשוי לאשתי היקרה והאהובה, הוויכוחים הגדולים בינינו לא היו על עובדות, הן היו על הפרשנות.
היא יכולה נניח, היפותטית לגמרי ולא קשור למציאות, לטעון שאני לא עושה מספיק בבית. אני מצידי יכול לתת רשימה ארוכה של משימות ומטלות שביצעתי. היא יכולה לטעון שאני לא עושה ספונג'ה כמו שצריך והבית נשאר לא נקי, ואני מוכן להישבע בנקיטת חפץ שהבית מבריק ואין לי מושג על מה היא מדברת. היא יכולה לטעון שאני לא מבלה מספיק זמן איכות עם הילדים, ואני בכלל הייתי בטוח שנמאס להם לשבת איתי מרוב הזמן שאני איתם.
אתם מכירים אדם שפוי בנפשו, כולל כאלה שהם יועצי נישואים מומחים ועושים את זה לפרנסתם, שיהיו מוכנים להיכנס אלינו הביתה באמצע דיון כזה ולהכריע באופן חד משמעי וגורף נגד אחד מאיתנו? לקבוע שאחד/ת משקר במצח נחושה ולשני/ה האמת היא נר לרגלם?
אבל מסתבר שיש כאלה. הכירו את עיתונאי ישראל, שבדיוק השבוע, ודווקא כשנתניהו נואם, החליטו לייסד מסורת חדשה ו"לבדוק" את ה"עובדות" שציין נתניהו בנאומו. למה "עובדות" במרכאות? כי למשל אם נתניהו מציין רשימה של מדינות מוכות קורונה שמצבנו טוב משלהן, אז להביא רשימה של מדינות אחרות שעקפו אותנו ולהגיד שנתניהו משקר – זו לא "עובדה" או "בדיקת עובדה".
ליועצי זוגיות לפחות אפשר להאמין שהם אובייקטיביים וחסרי העדפה לצד מסוים בין שני בני הזוג. במקרה שלנו, נראה לי שלטעון שיש עיתונות אובייקטיבית שווה לטענה שכדאי להשקיע במכונה לפיתוח תמונות שצולמו על פילם תוך שעה, כי זה הדבר הבא שיכבוש את העולם.
הוויכוח על המהלך של חדשות 13 לציין בכתובית, תוך כדי שידור, ציטוטים מנאום נתניהו מול "העובדות", פרץ במלוא עוזו. מיותר לציין איזה צד התרעם ואיזה צד הטיח בשני שהוא נגד "האמת". הנה מגוון ציוצים שניסו להסביר את הבעייתיות.
ישי פרידמן דיבר על התזמון:
בהקשר הזה צריך באמת לתהות: ערב קודם נאם בני גנץ. מדוע גלאי האמת של חדשות 13 לא התחיל לצפצף אז? רוצים דוגמה? גנץ טען שהוא מפרק את הממשלה כי אין תקציב. נתניהו מצידו אמר שעד פברואר יאושר התקציב. אם בני גנץ מפרק את הממשלה כי אין תקציב מוקדם יותר והמדינה הולכת לבחירות, לא יהיה תקציב גם בפברואר. האם אפשר לטעון שהסיבה שגנץ מפרק את הממשלה בגלל התקציב היא שקר?
אבישי עברי ניסה לברר מה הכי מביך:
שמרית מאיר הזכירה לכולם בפעם המי-יודע-כמה עובדה שבשמאל שוכחים כל פעם מחדש:
עורך "בשבע" עמנואל שילה דיבר על הרצינות בבדיקת "עובדות" תוך כדי שידור חי:
צייצן בשם "איטאליענישער" (אין לי מושג. אל תשאלו אותי) ביקש להזכיר את האירוניה שערוץ חדשות, שמעסיק את עמרי מניב שנתבע דיבה על כתבה שקרית מתחילתה ועד סופה, הוא זה שבודק את אמינותו של ראש הממשלה:
נתנאל גלסנר הלך על אותו כיוון אבל התייחס לסוגיית האובייקטיביות של עיתונאי ישראל:
באמת חיכיתי שאלה יגידו לי מה האמת בדיברי נתניהו
pic.twitter.com/6gsrEUMHoM— נתנאל גלסנר (@netanelgla) December 3, 2020
הודיה כריש-חזוני ביקשה להזכיר עוד כמה עובדות שהיו צריכות להדליק את מנגנון גילוי העובדות בתקשורת הישראלית:
בשרשור ארוך אבל מומלץ מאוד, בחר גדעון דוקוב מגלובס לבדוק "עובדה" אחת מתוך עיתון ידיעות אחרונות, וגם לקח על עצמו את המשימה הקדושה, ולהראות מה היא שווה:
והיו כמובן את אלו שהתבדחו ולקחו את השיטה למקומות אחרים:
וגם זה:
דרוקר מחלטר
ומיועצי נישואים גרועים ליועצים אסטרטגיים. רביב דרוקר, הפרשן הבכיר של חדשות 13, החליט במקביל לעיסוקו העיתונאי – תחקירים, פרשנות וניתוח המציאות הפוליטית – לעסוק במקצוע נוסף: השפעה על המציאות הפוליטית. כפי שנראה בהמשך זו לא הפעם הראשונה שדרוקר מחליט לתת ייעוץ חינמי לגוש השמאל-מרכז במינוי האנשים הנכונים לדעתו שיוכלו לנצח את נתניהו. לא ברור למה דווקא השבוע, אבל המלצתו לגייס את הרמטכ"ל הקודם, גדי אייזנקוט למשימה, הדליקה את הפיד על הנושא.
אפשר לתהות – אם מפלגה עם שלושה רמטכ"לים ויאיר לפיד אחד לא הצליחה להפיל את נתניהו מה בדיוק מותרו של איזנקוט. אפשר למנות את רשימת בכירי מערכת הביטחון שנכנסו לביצה הפוליטית וגילו שפוליטיקה זה מקצוע, ומקצוע צריך ללמוד. רצוי להרהר גם במחשבה של אנשי שמאל שפלאפלים וחרבות על הכתפיים עדיין מרשימים את אזרחי ישראל כמו בעבר.
ולפני שנציג את תגובת הפיד הימני להצעה של דרוקר, מסתבר שגם בפיד שמנגד לא ממש קפצו על ההצעה שלו:
העורך הראשי של ארץ נהדרת, מולי שגב לא הצליח להחליט מה עדיף:
בפיד הימין, לגלגו בין השאר על העובדה שכל רמטכ"ל משוחרר הופך מייד לזה שיצליח לנצח את נתניהו והחליטו לעזור לדרוקר לזהות את הפוטנציאלים עוד לפני שהם נהיים רמטכ"לים:
רן ברץ החליט גם כן לחטוא בניבוי העתיד:
חנן עמיאור החליט להעביר ביקורת על דרוקר בהווה:
והיו כמובן הצייצנים שהחליטו ללכת אחורה ולבדוק את ניסיונותיו של דרוקר בעבר לבנות את הגוש האידיאלי, ולרכז את המלצותיו בעבר:
ליאור בן עמי ריכז המלצות של כותבים נוספים מעיתונאי השמאל:
ומשעשעת לא פחות, פרשנותו האובייקטיבית של דרוקר על גנץ לפני שאיזנקוט הפך לכוכב החדש:
שמישהו יאהב אותי כמו שרביב דרוקר התפעם מבני גנץ בעבר pic.twitter.com/phHj3UK9Bx
— Yaniv Turgeman (@YanivTurgi) December 1, 2020
שרשור השבוע
זה לא סופי, ואולי עוד ייעצר ברגע האחרון, אבל הפעם נראה שאזרחי ישראל הולכים לצעוד שוב אל הקלפיות. כהכנה למערכת בחירות עמוסה בקלישאות ואמירות שחוקות (בעיקר כי כל כמה חודשים משמיעים אותן שוב) פתחה הכתבת הפוליטית והמדינית של וואלה, וביקשה לשמוע את קלישאת הבחירות המאוסה מכולן. התחרות, צריך להודות, קשה מאוד:
משהו קטן וטוב
ואם כבר הולכים לבחירות, אולי כדאי להירגע קצת מכל הרעש וליהנות מקטע מוזיקלי קצר ולהתרשם במקביל מהקואורדינציה המטורפת של הבחור:
לטייס קרב אין כזאת קורדינציה וחלוקת קשב. pic.twitter.com/8GwuegZzGw
— המצליף (@ShaiCohen13) December 1, 2020