לאחרונה צוינו 82 שנים ל"ליל הבדולח", אחד האירועים הקשים בתולדות העם היהודי. בלילה ידוע לשמצה זה, נערך פוגרום מחריד ביהודי גרמניה ואוסטריה, כאשר פרט לרצח של עשרות יהודים, גם בתי מגורים, בתי כנסת, מוסדות ציבור ועסקים השייכים ליהודים נופצו, נותצו והועלו באש.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
"עובדה": כשעיתונאי ישראל מחלטרים כיועצי נישואים וקמפיינרים גרועים
"הוא קיבל מדהים את המחלה שלי – כנראה שזו אהבה אמיתית"
הפנקסים של יצחק שמיר מגלים את דמותו הסוערת
בצירוף מקרים מצמרר, אירעה לאחרונה מתקפת טרור באותה מדינה – אוסטריה. אך הפעם, ב"ה, אף יהודי לא מצא את מותו במתקפה. אירוע זה הצטרף לפיגוע שאירע בניס (צרפת), בו נרצחו 3 מאזרחי צרפת כאשר התפללו בכנסיה (ולא בבית כנסת), ולרצח שאירע בפרבר ליד פריז כאשר מחבל ערף את ראש המורה סמואל פאטי שהציג לתלמידיו קריקטורה של מוחמד.
כאשר מוסיפים לכך גם את המתיחות הקיימת לאחרונה ביחסי צרפת וטורקיה, ניתן אולי להבין כיצד התפתחה בקרב חלק מיהודי התפוצות תחושת הקלה תוך מחשבה כי לשם שינוי, הטרור האיסלאמי והאנטישמיות מכוונים כלפי דתות ומגזרים אחריהם ולא כלפיהם. תחושה זו גרמה לחלקם לאחרונה "להוריד מגננות", לחוש חסינים, להפחית את האבטחה סביבם. זו טעות גדולה, אלימות וגזענות מופנות כל העת כלפי כל המיעוטים. אם הגישה הזו לא תיבלם כעת, הפגיעה הבאה של הטרור והאנטישמיות ביהודי התפוצות תהיה גדולה וכואבת לאין שיעור.
שלא נתבלבל, העובדה כי אדם ממוצא יהודי לא מצא את מותו במתקפה שאירעה בווינה, היא נס. אסור להתעלם מכך שהתקפת הטרור אירעה בסמוך לבית הכנסת היחיד ששרד בעיר מאז תקופת ליל הבדולח. זו אינה מקריות כמובן. מאז פרוץ משבר הקורונה, האנטישמיות בעולם שוברת שיאים. היהודים ברחבי העולם, מסתבר, מואשמים (גם) בהתפשטות נגיף הקורונה, בהתפרצותו ובהפצתו. הקורונה הגבירה משמעותית את האלימות והשנאה כלפי יהודי העולם, ומאז פרוץ הנגיף נרשמת עלייה חדה באנטישמיות, שהייתה גבוהה גם טרום הקורונה. תכנים פוגעניים שמופצים תדיר ברשתות החברתיות, קריקטורות אנטישמיות נגד היהודים, פגיעות בבתי ספר, בתי כנסת ומרכזים קהילתיים ועוד.
מדובר באבסורד של ממש. לקהילות היהודיות אסור להתבשם ממקריות. האופי של הקהילות היהודיות, שנוטות להתקהלויות גדולות ותכופות כחלק מתחושת הקרבה ואחדות הדרך, הוא ליצור אירועים משותפים. הקורונה אמנם הפחיתה את תדירות האירועים הללו ואת מספר המשתתפים בהם, אבל אסור לקהילות היהודיות מעבר לים לחשוב כי כעת האירועים הללו אינם פגיעים כבעבר. ההיפך הוא הנכון; האירועים הללו, כמו גם יתר מוסדות הקהילה או מקומות מפגש אחרים, חייבים להיות מאובטחים כתמיד, אולי אף יותר. חורשי רעתנו נמצאים שם כל הזמן, ממתינים לשעת כושר.
אנו חיים כיום בעולם ללא גבולות, והאשליה ההרסנית הזו שמצב היהודים מעבר לים משתפר מגיעה גם לישראל. התוצאה היא שחלק ממקבלי ההחלטות בישראל -המדינה שמאז הקמתה חרטה על דגלה את ערך העלייה והקליטה – מתחילים לחשוב שאולי אין צורך לעודד עלייה ולהשקיע משאבים ומאמצים בהעלאת יהודי העולם לישראל. זו טעות גדולה, ולכן אני פונה בקריאה ברורה גם למקבלי ההחלטות; זה הזמן לפעול כדי להגביר את זרם העלייה לישראל.
בימים אלה נרשמת עלייה גדולה, של מאות אחוזים, ברצון של יהדות התפוצות לעלות לארץ. מדינת ישראל חייבת ליזום פעולות פרו-אקטיביות מיידיות כדי לסייע לכל היהודים, מכל המדינות, לעלות לישראל ולהפוך את המדינה לביתם. מעבר לערך הציוני, לערבות ההדדית ולרצון לאחד בארצנו את כל היהודים, כבר הוכח כי העלייה חשובה מאוד לעולים ולמדינת ישראל כאחד, ותורמת למדינה בכל ההיבטים – תרבותי, ערכי – וגם כלכלי; הוכח לא פעם כי העולים החדשים מהווים כוח כלכלי אדיר ומכניסים למדינה כסף זר ושיטות עבודה חדשות, ולמעשה – קליטה טובה שלהם שווה הרבה למדינה, פי כמה וכמה מהכסף שהמדינה משקיעה בהבאתם לכאן.
ממשלה יקרה, זה הזמן לפתוח את הלב ואת הכיס. בשעת מבחן כזו, אל תקצצו בתקציבי עלייה וקליטה – אלא תגדילו אותם, תיצרו תכנית ייעודית להעלאת וקליטת יהודי הגולה בישראל, ובעיקר – אל תפקירו את אחינו בתפוצות בשעת צרה של אנטישמיות גואה וטרור משתולל. אחרת, נפספס הזדמנות בלתי-חוזרת להביא את אחינו העולים לכאן.
הכותב הוא מנכ"ל עמותת "קעליטה" (ארגון הגג של עולי צרפת בישראל)
