החוק לפיזור הכנסת עבר בשבוע האחרון בקריאה טרומית. פיזור וכנסת הן מילים מנוגדות. המילה כנסת היא מן השורש כנ"ס, שעניינו התכנסות והתקבצות יחד, ואילו פיזור פירושו התרחקות לכל עבר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הגבירו את העלייה: הטרור והאנטישמיות בעולם שוברים שיאים
– כשבית המשפט מגן על נאשמים מעיניה של נאנסת
– ישראלים מעוכבים בשדה התעופה בדובאי
שתי המילים שורשן בתנ"ך. השורש פז"ר מתועד למשל בדברי המן במגילת אסתר: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים"; והשורש כנ"ס מתועד גם הוא במגילה, בדברי אסתר המבקשת לבטל את עצתו של המן: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן".
אם נביט בתרגום הארמי לדברי המן שנזכרו, נראה שתחת הפיזור העברי – מביאה הארמית את הבידור: "איתַי עמא חדא מתבדר ומתפרש ביני עממיא" ('אית'י פירושו יש). כך הוא גם בתרגום הארמי ללשון ירמיהו "שה פזורה ישראל" – "עם מבדריא ישראל".
המעבר בין השורשים פז"ר לבד"ר אינו מפתיע. העיצורים השפתיים פ' ו-ב' קרובים ומתחלפים לא פעם (ראו למשל את הצמדים בקע ופקע – הבקיע שער או הפקיע שער – או את הצמדים נשף ונשב), ואף בעברית אנו מוצאים לצד השורש פז"ר את השורש בז"ר באותה המשמעות. כך נאמר בספר דניאל: "ושלל ורכוש להם יבזור" (ומכאן ביזור הסמכויות בעברית העכשווית). הארמית עשתה צעד נוסף, והחליפה את העיצור ז' ב-ד', כפי שקורה לא פעם בארמית (כך למשל המילה העברית זהב בארמית היא דהב, וזכר הוא דכר) – וכך בא לעולם השורש בד"ר.
לפזר את הדעת
אם בידור בארמית פירושו פיזור, מהיכן הגיע המשמע העדכני של בידור בעברית, במשמע בילוי ושעשוע? ובכן, משמע זה הגיע מהמשמע המושאל של פיזור – הרחקת הדאגות והטרדות האופפות את דעתו של האדם. נראה למשל את לשונו של ש"י עגנון, בסיפור "על כפות המנעול": "הקיץ מתקרב לקצו, יפו עומדת בהבלה… הקהוה (=קפה) מתבשלת כל היום והוא שותה כוס אחר כוס. אמנם הקהוה הזאת אינה מעוררת אותו, מכל מקום היא מפיגה את השעמום. יכול היה חמדת לפזר את דעתו קצת, כגון שהיה יוצא לראות את תל אביב בבניינה".
לצד הפיזור, השתמשו הסופרים אף בחלופה הארמית בידור – הן במשמע פיזור ממשי והן במשמע פיזור הטרדות. נראה את שתי הדוגמאות הללו בכתיבתו של יוסף חיים ברנר בסיפור "מכאן ומכאן", מלפני כמאה ועשר שנים. "השטריימלים הרותחים שעל ראש האברכים הירושלמים הזיעו והרטיבו את הפאות המסולסלות והמתבדרות באוויר". זהו בידור ממשי, כמו שאומרים היום על שיער המתבדר ברוח. והנה הבידור המחשבתי – "אם כוונתך להעלות את הספר על הספה אשר אתה עולה בה אחרי עבודתך, או לעלעל בו בערב בבואך מבית המסחר בכדי להתבדר קצת – לא, לא, אל תגע בזה". ההתבדרות כאן כוונתה הירגעות ופיזור המחשבות המטרידות.
הנה עוד דוגמה לשימוש מוקדם בהתבדרות, מאת הסופר אלחנן לייב לוינסקי הדורש אותה לשבח: "אחד מחסדי ה' עמנו, אחת מסגולות עמנו, אחד מסודות קיומנו, הוא הכשרון לשכוח את הרעות, את הפגעים, ולהתבדר, להשתעשע אפילו בשעה שחרב חדה מונחת על הצואר… לפעמים מסיח היהודי פתאום, בלי משים, אולי גם נגד רצונו, את דעתו מכל פגעיו וצרותיו – ומתחיל לחיות".
עם הזמן, המשמע הזה של הבידור הלך והתקבע, והמילה קיבלה את משמעותה הקלילה, העכשווית; ואילו הפיזור נשאר לשמש במשמע הממשי והכבד יותר. כך, הכנסת שכונסה לא מזמן עומדת עתה בפני פיזור, ובין אם תתפזר לבסוף ובין אם לאו – לא מדובר בבידור.
