את מהדורות החדשות פתחה אתמול (ג') הצהרתו של ח"כ גדעון סער שהוא פורש מתנועת הליכוד ומקים תנועה פוליטית חדשה. קשה להגיד כמה מנדטים סער יצליח להביא או מאיזו מפלגה הוא ינגוס הכי הרבה, אבל היה מעניין לראות את היחס שקיבל ואת המשמעות הנלווית לתגובות להצהרה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– יום התפוצות בכנסת: קהילת יהודי בחריין נחשפת
– החברה הערבית: 70 אחוזים תומכים בהקמת מפלגה ערבית-יהודית
– הסערה בוועדת השופטים: אלה המינויים שמדאיגים את הימין
מי שיריץ לאחור את זכרונו בוודאי ישאל את עצמו מה קרה אמש שזכינו לראות הצהרה שלמה של פוליטיקאי, כולל החלקים על ההיסטוריה המשפחתית שלו. מאז פרוץ המשבר הפוליטי, נפוץ המנהג לקטוע את הצהרת ראש הממשלה אחרי הנקודה שנראתה קריטית בעיני עורך המהדורה. סער לעומת זאת זכה למלוא זמן המסך. כמו כן, בחדשות 13 ויתרו הפעם על משבצת בדיקת העובדות שליוותה את נאום נתניהו בשבוע שעבר, אותה החליפו בקורות חייו המקוצרים של חבר הכנסת הוותיק. טוב ששתי הפרקטיקות המזלזלות נעלמו, ועוד יותר טוב שכצופים נשים לב שבעולם התקשורת חוסר אובייקטיביות נמדד לא רק במילים אלא גם, ולפעמים בעיקר, בהחלטות המתקבלות מאחורי הקלעים.
אף אחד לא אוהב בגידות אבל לעומת הציונות הדתית שסלחה בקלות ילדותית לבנט ושקד, בליכוד קשה מאוד לנקות את הרקורד. תשאלו את נפגעי קדימה וכחלון, שנציגי הליכוד שהגיעו לאולפנים טרחו להזכיר את שמם שוב ושוב. השר אמיר אוחנה אמר בחדשות 12: "בתי הקברות הפוליטיים מלאים במפלגות באנשים שחשבו שהליכוד צריך לחשוש מפניהם כשפרשו ממנה". ובמקביל אליו יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין אמר בחדשות 13 שהוא מרגיש בשידור חוזר והזכיר את הפרישה של כחלון מהמפלגה.
סער איבד את ביתו הפוליטי ולדבריו גם הרגשי, לעניות דעתי מדובר באומץ פוליטי לא מבוטל שראוי להערכה, אבל הרפתקאות כאלה באמת לא תמיד נגמרות טוב. על פי שמועות מבוססות, סער יחבור כבר היום למפלגת דרך ארץ במטרה למנוע התאבדות נוסח הימין החדש. בעבר סער אמר שאינו מאמין ב"רסיסי מפלגות" וככל שישכיל לדבוק באמונה הזו ולייצר חיבורים משמעותיים, סיכוייו לשרוד בג'ונגל הפוליטי יגדלו. האם כל אלו יספיקו כדי לתת לו שרידות פוליטית ארוכת שנים? ימים יגידו.
הוכחה למרוויחים ולמפסידים מהמהלך אפשר למצוא בתגובות אליו. השתקנים – ימינה וכחול לבן – הם המפסידים, או לפחות אלה שצריכים לחשב מסלול מחדש. שתי המפלגות עם החזות הממלכתית שמציעה כביכול אלטרנטיבה שלטונית לנתניהו בלעו אמש את הלשון ואת המקלדת. יותר משסער ינגוס בליכוד הוא יערער את מקומן של השתיים, סיכם יפה אחד מיועציו של נתניהו, טופז לוק, שצייץ בטוויטר "פיהוק אחד גדול". בבלפור מבינים שהליכודניקים לא עוזבים את הבית כל כך מהר. מצד שני, כשמשהו ממש לא מעניין אותך אתה לא טורח לדבר עליו כל כך מהר. מפלגתו החדשה של סער היא לא איום אלקטוראלי על נתניהו אבל היא תזכורת לכך שקרבות הירושה בליכוד רוחשים, הציפורים חגות מעל טרפן ומחכות לרגע שיוכלו לחטוף אותו.
אם נמשיך בקו בחינת התגובות נגלה די בקלות שהמרוויחים נמצאים בצד השמאלי של המפה הפוליטית. כשיו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד מברך על "החלטה אמיצה" בימין, כנראה מדובר בהזדמנות בשבילו לראות איך יריביו מחלקים מחדש את הקולות, תוך תקווה שהחלוקה תגרור חלק מהם אל המצולות, עמוק תחת אחוז החסימה.
