שני מומחים בעלי שם הביאה רינה מצליח לאולפן, בכדי לדון איתם על חיסוני הקורונה. אבל לא פחות מאשר לשמוע אותם, היה חשוב לה להשמיע. עובדה, מהר מאוד אחרי תחילת השיחה היא עצרה אותה והעניקה הצהרה דרמטית לציבור:
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– קיצוניים באהבה לבית"ר": הקבוצה הירושלמית חוגגת רכישה
– התמוטטות אסטרטגיית הגוש של נתניהו אינה בשורה טובה לימין
– כבר לא בורחת: נרקיס משלימה עם העבר ומוכנה לעתיד
"זו הזדמנות לעשות הפסקה ולהגיד משהו שלי הוא מאוד חשוב – אני לא מפחדת להתחסן ואם היה אפשר הייתי מתחסנת מייד. אבל אני קיבלתי החלטה ביני לבין עצמי שאני לא הולכת לקבל את החיסון עד שאני לא בטוחה במאה אחוז שכל האוכלוסייה הקשישה בישראל בבתי האבות, ובכל מקום אחר קיבלה את החיסון. לפחות כל אלה שרוצים לקבל את החיסון. עד אז אני בעצמי לא אקבל את החיסון ואני מקווה שרבים ינהגו כמוני כדי שהאוכלוסייה הזו, שכבר הפקרנו אותה פעם אחת במגפה הזו, לא נפקיר אותה שוב. היה לי חשוב להגיד כי אני לא סומכת – אם תרשו לי – על מקבלי ההחלטות שהם יעשו את זה כמו שצריך ויש לנו סיבות טובות".
בהחלט בומבה. רינה מצליח בכבודה ובעצמה אומרת שלא תתחסן עד שיהיה לה ברור שמקבלי ההחלטות, ש"יש לנו סיבות למה לא לסמוך עליהם", יעשו את הדבר הנכון. בכדי לבקש חיזוק לדבריה, היא פנתה בסיומם לפרופ' לוין ושאלה אותו: "זה נכון לעשות את זה ככה, נכון חגי?".
הפרופ' הספיק רק להתחיל את התשובה: "רינה, מאוד מאוד חשוב, גם במגפה, לעשות תיעדוף נכון", לפני שמצליח נזכרה שבעצם לא סיימה את דבריה והוסיפה: "אבל מהרגע שנותנים את זה לקופות החולים, קופות החולים מעדיפות את המבוטחים שלהן, לא את בתי האבות".
שימו לב לשתי הנחות העבודה המרכזיות שעולות ממגילת העצמאות המגפתית שניסחה לעצמה מצליח והגישה בפאתוס: אי אפשר לסמוך על מקבלי ההחלטות שלנו, והעובדה שנותנים את החיסונים בידיהן של קופות החולים אומרת שקופות החולים יעדיפו את המבוטחים שלהן.
אלא שאז פתח את פיו פרופ' רן בליצר, וענה למצליח במשפט אחד קצר: "לא, זה לא יעבוד ככה. משרד הבריאות קובע את התעדוף". "אוקי", השיבה מצליח.
באמת רינה? "אוקי", זה מה שיש לך לומר? ברור שהכנת את הנאום הזה בבית. רצית לצאת צדיקה וטהורה, אישה שמקריבה את עצמה ואת החיסון היקר שמגיע לה, ולא לקבל אותו עד שיתברר במאה אחוז שכל הקשישים קיבלו חיסונים. ברור גם שהיה לך חשוב להכניס על הדרך עוד קטנה למקבלי ההחלטות, כלומר הממשלה, אותה ממשלה שהביאה חיסונים לישראל במהירות אדירה, הרבה לפני רוב מדינות העולם. אבל אתם יודעים, "יש לנו סיבות טובות" לא לסמוך עליהם.
היה כל כך קשה לשאול, רגע לפני השידור, את שני הפרופסורים הנכבדים האם יש לדברים שלך שחר? האם באמת יש סיכוי שמקבלי ההחלטות יחליטו לחסן קודם אנשים שפחות זקוקים לחיסון? עובדה – פרופ' בליצר הפיל בנשיפה קלה אחת של עובדה, המתוארת מפי יודע דבר, את כל מגדל הקלפים הזה שבנית. לא חבל על השחתת המילים?
מצליח כמובן לא לבד. תפקידה של העיתונות לשאול את השאלות, להביע ספק, לחקור ולדרוש. אבל יש איזו תחושה שהעוינות הפוליטית של לא מעט עיתונאים כלפי הממשלה הזו, ובעיקר כלפי העומד בראשה, מאפשרת זריקת האשמות בלי שום ביסוס, הפרחת השערות שמתכתבות עם ההתנגדות לשלטון, ושמופרכות רגע אחד לאחר מכן. זה בסדר להיות אופוזיציה, אבל עד כמה תלכו רחוק עם הפוזיציה?
