הרמטכ"ל אביב כוכבי מקדם בימים אלה, במסגרת תר"ש תנופה, תוכנית שתחבר את צבא היבשה לזרוע האוויר והים, שנועדה לקדם את צה"ל בהיבט של יעילות התמרון הקרקעי. כוכבי מאמין שבעזרת התפיסה הזו, יוכל הצבא להתמודד היטב עם האויב ולהכריע את המלחמה הבאה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– עסקת חילופי שבויים היא בדיוק מה שחמאס צריך
– מסע היסטורי בעקבות גלגולי הזהות של החנוכייה
– דעה: מסך עשן: על אף החשש, אין סיבה להסתיר תקיפות סייבר
ניצחון זו לא מילה גסה בצה"ל. הסיסמה הכללית הזו הפכה לאבן יסוד בבניין הכוח שלו בשנתיים האחרונות, והיא תהפוך לבסיס לצבא שיתעצם בעשור הקרוב. עד היום נהוג היה לומר שיש את צה"ל ויש את הזרועות השונות שלו – יש את חיל האוויר ויש את כל השאר. בלבנון השנייה התזה הזו התנפצה לרסיסים אחרי שהרמטכ"ל דאז, בעל כנפי הטיסה, האמין שחיל האוויר יכול לעשות עבור צה"ל את כל העבודה. התוצאה, כמו שכולנו יודעים, הייתה הפוכה.
במבצע צוק איתן התחזקה ההבנה בצה"ל שלא על חיל האוויר לבדו תקום ותיפול ההצלחה במלחמה הבאה, ועם התעצמות האויבים, ובמיוחד האיום מחיזבאללה, אין ספק שטובי טייסינו צריכים עזרה. כוכבי מאמין שחיבור בין כל חלקי זה האקס פקטור, והוא צודק. די להאזין למפקדים בכירים בשטח כדי להבין כמה התפיסה החדשה שלו שינתה את הגישה בצה"ל. פעם, גם אם באמ"ן דאגו למודיעין טוב, הוא לא תמיד הגיע לטייסי הקרב, ואם חיל האוויר סיפק תמונה אווירית עם מטרות, לא בטוח שבחיל השריון או בתותחנים היו מודעים לה. כל זרוע וחיל היו נלחמים לבד ומנסה להתחבר רק בשטח, וזה פשוט לא עבד.
תפיסת בניין הכוח של כוכבי היא דרמטית עבור צה"ל, אבל גם מעלה שאלה גדולה – האם זה בכלל אפשרי. עם השנים חיל האוויר, על כלל משאביו העצומים, הצליח להעצים את עצמו, בעוד צבא היבשה נשאר מאחור, והפערים בין הזרועות הלכו וגדלו. בשלב מסוים גם השפה ביניהם הפכה זרה. התוצאה הישירה של הפערים האלה באה לידי ביטוי בזמן ביצוע משימות מורכבות: אם בחיל הספיקו בכמה שעות, בזרוע היבשה נדרשו ימים.
שאלה נוספת שעולה היא האם השינוי הזה – או אוסף השינויים האלה – ביבשה, בים ובאוויר, באמת מהפכני? ובכן, עבור הצבא התשובה היא חד משמעית כן. עם זאת אין ספק שיידרש זמן רב להבין את השינוי ולהטמיע אותו.
כדי למצות את מלוא פוטנציאל התוכנית נדרש ניתוח עוצמתו של האויב. האם לצה"ל יש מספיק מידע על כוחו של חיזבאללה? ייתכן שכן, אך הוא חייב לצאת מנקודת הנחה שמה שיש לו – לא מספיק. ולגבי יעילות עוצמתו של האויב האם בצה"ל יודעים באמת מה מחכה להם ברגע שיחצו את הגבול ויפגשו את לוחמי הנוחב'ה של חמאס בעזה או פלוגות שייח רדואן של חיזבאללה? המענה נמצא בתוכנית החדשה, מצפ"ן הרמטכ"ל, והוא פשוט מאוד: צריך להיערך לגרוע מכל.
מצפ"ן הרמטכ"ל של כוכבי עונה על כל השאלות הללו. בסופו של יום, ועם קבלת המשימה, האתגר הגדול הוא שבזמן אמת ספינות חיל הים על פני המים, צוללות במעמקים, מטוסים באוויר וכלי טייס מאוישים בעומק השטח יספקו כולם את התמונה הרחבה למ"פ בשטח, שבזכות התמונה הזו יוכל להכריע מלחמה. אם אותו מ"פ יצטרך מסוק קרב לסיוע, המסוק יהיה זמין עבורו ויוכל לבצע בעבורו כל משימה שתידרש. כולם ידברו באותה שפה ובאותה רשת קשר, יראו תמונה זהה ויוכלו בזמן נתון להעשירה בעוד נתונים.
אני לא יודע אם יש עוד צבא כזה בעולם. אני כן יודע אבל שאם צה"ל יגיע ליכולות האלה הוא יוכל לא רק לנצח את חיזבאללה, חמאס או שניהם יחד, הוא יוכל גם לעשות זאת בפרק זמן קצר, בעלות קטנה ובמספר קטן מאוד של נפגעים. הדרך לשם ארוכה, מפותלת אבל צה"ל, בהובלתו של כוכבי, בדרך הנכונה.
