מדהים. אין דרך אחרת לתאר את מה שקרה שבוע שעבר בספורט הישראלי לאחר שמשה חוגג מכר 50 אחוז מהבעלות על בית"ר ירושלים, קבוצה שזוהתה לא פעם עם שנאת ערבים, לשייח' והפילנתרופ חמד בן ח'ליפה, בן משפחת המלוכה באבו־דאבי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "אומה צריכה לא להיות פציפיסטית, בפרט אם היא חפצת חיים"
– ההימור השתלם: כך הגיעו חיסוני הקורונה לקו הסיום
– הסדרת ההתיישבות הצעירה נדחתה, חוק "מרקם חיים" עולה להצבעה
חוגג רכש את המועדון באוגוסט 2018, שנה אחרי ש"טהורה לעד", סרטה הדוקומנטרי וזוכה האמי של מאיה זינשטיין, הציג בכל העולם את המועדון במלוא כיעורו. כמו כל בעלים שהגיע לפניו, גם חוגג הכריז שלא יקבל התנהלות גזענית במועדון ויחתים שחקנים על פי כישרונם ולא על פי מוצאם. בניגוד לאחרים, הוא החל מיד במעשים שגיבו את המילים הללו. הוא היה ברור וחריף מהשנייה הראשונה בהתנהלותו מול אנשי לה־פמיליה, ארגון הימין הקיצוני. הוא התקין מצלמות ביציעים כדי לתעד התנהלות פושעת, ותבע אוהדים תביעות אישיות בסך מיליון דולר בשל קריאות גזעניות (שכללו נהמות לעבר שחקן הרכש עלי מוחמד, נוצרי אדוק אגב).
"מי שמתנהג בגזענות הוא בור או מסכן, ומי שרוצה להיות גזען – שיישאר בבית", כתב בפוסט שפרסם לפני שנה. "אני מעדיף יציע ריק מלא באהבה מאשר יציע מלא בשנאה".
לא רבים יודעים זאת, אבל חוגג הוא יהודי מאמין ושומר שבת שמתייעץ דרך קבע עם רבנים, ולדבריו הם נותנים לו רוח גבית ומתנגדים נחרצות לכל גילוי גזענות. כאשר החלו המגעים עם הנציגים באבו־דאבי וקולות הקיצוניים החלו להישמע שוב, פרסם חוגג פוסט יוצא דופן. "אני ערבי יהודי", קבע. "אבא שלי נולד בתוניס, הצד של אמא ממרוקו וסבתא שלי דיברה ערבית. גזענות היא תוצאה של בורות/מוח רפוי ובעזרת השם נתפלל להחלמתם של הלוקים במחלה הקשה ונמשיך בדרך השלום".
השייח' בן ח'ליפה, שרכש את הקבוצה בעבור בנו מוחמד, אשר מונה לסגנו של יו"ר הקבוצה אלי אוחנה ויהפוך לדמות דומיננטית במועדון, מודע היטב לתדמית של הקבוצה. דבר לא הוסתר ממנו, כולל כתובות נאצה שרוססו כנגד השניים בשבוע שעבר מחוץ לאצטדיון טדי, לצד שלט הברכה שהציבה קבוצת אוהדים אחרת. "אנשי לה־פמיליה הם שטופי מוח, אנחנו צריכים להושיט את ידנו ולהראות להם את האור", אמר במסיבת העיתונאים.
חתימת ההסכם אינה סוף פסוק. נכון, לבית"ר יהיו תקציבי ענק לקבוצה הבוגרת ולמחלקת הנוער, אבל המאבק למיגור התופעה המכוערת רחוק מלהסתיים. אנשי לה־פמיליה הודיעו שימשיכו בפעולות מחאה. מעניין יהיה לראות כיצד ינהגו כלל אוהדי בית"ר, שנטשו את היציעים ב־2013 לאחר שגאידמק הנחית בקבוצה שני שחקנים צ'צ'נים ממוצא מוסלמי.
עכשיו אסור להשאיר את חוגג לבד. ראשית צריך לדאוג לביטחונו, ושנית לתמוך בו בכל דרך. זו תעודת עניות שבישראל, ש־20 אחוז מתושביה הם אזרחים ערבים שווי זכויות, עם כדורגלנים נהדרים שמייצגים אותנו בגאווה ברחבי העולם, לא נעשתה לאורך השנים שום פעולה מערכתית כדי למגר את התופעה המגונה הזאת, שגם חוללה לנו נזק בינלאומי.
יש החוששים לצביונה של בית"ר ירושלים, ובצדק. לאורך השנים ראינו אוליגרכים משתלטים על קבוצות והופכים אותן למכונות משומנות שרק הכסף מדבר בהן, בלי שחקנים מקומיים ובלי נשמה. אבל הפעם נראה שמדובר במהלך מבורך של שלום ואחווה, שמכניס קצת שפיות לכל העסק ומזכיר לנו שכולנו בני אדם.
