אמש (ב'), הרעיד פיצוץ עז את נמל ג'דה הסעודי השוכן על חוף הים האדום. כשנמוג העשן התברר שמיכלית נפט הנושאת את דגל סינגפור ששמה BW RHEIN, נפגעה אך לא טבעה. הצוות – שלא נפגע – הצליח לכבות את האש שפרצה בירכתי האונייה. מיקום המיכלית היה מול מתקני השאיבה של חברת ערמקו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
אברמוביץ' ובדיקת עובדות: ההגמוניה הפרשנית מאבדת את מעמדה
ההימור השתלם: כך הגיעו חיסוני הקורונה לקו הסיום
הדרך לניצחון עוברת בחיבור זרועות בצה"ל, האם זה אפשרי?
לא מדובר בפיגוע בודד: ב-5 בדצמבר הותקפה ספינת משא בריטית שעגנה בנמל נישטון שבמזרח תימן על חוף הים הערבי, וב-25 בנובמבר נפגעה מיכלית יוונית בנמל אלשוקייק הסעודי הנמצא בדרום הים האדום סמוך לגבול התימני.
עד עתה לא נטל אף ארגון את האחריות על הפיגועים הללו, אולם כל הפרשנים מאוחדים בדעה שמי שעומד מאחוריהם הוא ארגון "אנצאר אללה", הזרוע הצבאית של קבוצת החות'ים בתימן. דובריו הרשמיים של הארגון אומרים בפה מלא שמבחינתם כל מטרה סעודית היא לגיטימית בשל המלחמה שסעודיה מנהלת נגדם.
לכול ידוע שהארגון הוא הזרוע התימנית של איראן, כמו שחיזבאללה בלבנון הוא הזרוע הלבנונית שלה והג'יהאד האסלאמי הוא הזרוע הפלסטינית. איראן היא הספקית העיקרית של הנשק, התחמושת, המודיעין והטכנולוגיה הצבאית של הארגון, מאמנת את לוחמיו ומכוונת את פעולותיו.
האמצעים שבהם משתמש הארגון לפגיעה במטרות סעודיות, מגוונים: טילים בליסטים, טילי שיוט (בסבירות גבוהה), מטוסים ללא טייס, סירות מונחות, מוקשים ימיים ועוד, ואת רובם הוא מקבל מאיראן. ההנחה היא שהפיגוע בג'דה בוצע באמצעות סירת נפץ מונחית מרחוק, והפיגוע באלשוקייק בוצע באמצעות מוקש ימי.
ההתקפות על מיכליות נפט בסעודיה מזכירות את הפגיעות הקשות שביצעו "ידידי איראן" במתקני הנפט היבשתיים של סעודיה ב-15 בספטמבר 2019, פגיעות שעד היום סעודיה לא הגיבה עליהם. בשנת 2019 היו גם חמש פגיעות במיכליות שנעו בים האדום ובמפרץ הערבי.
מבחינת ישראל יש להתפתחויות האחרונות בזירה הימית חמש משמעויות.
האחת: ידידתנו החדשה, סעודיה, מתגלה שוב במערומי חולשתה הצבאית, שכן היא איננה יכולה להגן על האינטרסים החשובים והחיוניים ביותר שלה, מתקני תעשיית הנפט. מזה שש שנים, הכוח הצבאי של סעודיה גם איננו מסוגל לטפל באופן אפקטיבי באיום הנשקף לסעודיה מארגון החות'ים בתימן.
המסקנה השנייה היא שגל הפיגועים הזה נועד להפעיל לחץ מכיוונה של איראן על סעודיה כדי להרתיע אותה מלהתקדם בתהליך ההכרה הדדית עם ישראל. הפן הפוליטי של הפיגועים משנה משמעות עם כניסתו של ביידן לבית הלבן כשהרצון של המשטר האיראני הוא להחליש את ההתנגדות הסעודית להסרת הסנקציות הכלכליות האמריקניות מאיראן.
המסקנה השלישית שישראל חייבת להסיק היא שהתחבורה הימית הישראלית העוברת בים האדום לכיוון הודו, סין, קוריאה ואוסטרליה, עלולה גם היא להיפגע על ידי החות'ים בכל תרחיש של הידרדרות המצב בין ישראל ואיראן, בסוריה, בלבנון או בכל מקום אחר בעולם.
המסקנה הרביעית היא שהארגון הלבנוני המקביל לחות'ים, ארגון החיזבאללה, יכול בהחלט לאמץ את שיטת הפעולה, האמצעים ודרכי ההפעלה של החות'ים. כך יפעלו נגד מתקני הגז הישראלים בים התיכון, נגד מתקני נמל בחיפה, באשדוד או בכל מעגן אחר, למשל באזור עתלית, כמו שיש ביכולתו להפעיל אמצעים אלו נגד אניות העושות את דרכן לישראל וממנה בים התיכון.
המסקנה החמישית היא שארגון מקביל בעזה – חמאס או הג'יהאד האסלאמי – יכול גם הוא לחקות את השיטות של החות'ים ולפגוע באינטרסים ישראלים דרך הים התיכון. ארגון שמסוגל לייצר טילים שיפגעו בנתב"ג יכול בהחלט להעמיס כמה מאות ק"ג של חומרי נפץ על סירת עץ או פלסטיק, מרעום קירבה, מצלמה ומשדר, מתקן ניווט GPS וציור של מסגד אלאקצא ולשגר אותה למתקן ימי, לכלי שייט המשייט בים או לנמל ישראלי כלשהו.
חשוב לזכור שאיראן טוענת שישראל אחראית לחיסול מוחסן פח'רי-זאדה, ראש תכנית הגרעין הצבאית האיראנית, ומבחינת איראן פגיעה באוניה ישראלית בכל זירה אפשרית יכולה בהחלט להיות תגובה ראויה.
כמו כן, אסור לשכוח שאוניות ישראליות נמצאות בנמלי ים רבים ברחבי העולם. יש לאיראן אפשרות לגייס עובד בנמל כלשהו כסוכן היכול להחדיר מטען חבלה לנמל שבו הוא עובד. מטען חבלה המוצמד לאוניה מתחת לקו המים באישון לילה, או מוחדר לאוניה במסווה של מטען תמים, עלול להסב לה נזק גדול עד כדי טביעה.
התכונות המשותפות לכל סוגי הפיגועים הימיים הן: קיומן של מטרות רבות ומגוונות; הפיזור של מטרות אלו על פני שטח גדול; הפגיעות הגדולה של מטרות אלו (בדגש על מטרות הקשורות לגז ונפט) ומכאן גם הנזק הגדול העלול להיגרם למטרות; הקלות הטכנית של פגיעה בהן; היכולת לבצע פיגועים ללא חתימת זהות המפגעים; השיגרה שבה מטרות אלו מתפקדות; החשיבות של מטרות אלו לישראל ולכן גם הנזק שייגרם לה מפגיעה בהן.
בשל כך, ישראל חייבת להיות בעלת כוח ימי גדול, חזק, מהיר ובעל יכולות מבצעיות לתפקד גם במרחקים, כמו גם יכולות מודיעיניות מגוונות שתאפשרנה לישראל לאתר בזמן כל התארגנות עויינת נגד מטרות ימיות, צבאיות ואזרחיות.
אויבי ישראל – ואיראן בראשם – אינם מבחינים בין "צבאי" ו"אזרחי". מבחינתם כולם "ציונים".
