בכל פעם שאנו מגבירים את הווליום, במרבית מכשירי הסלולר, מופיעה אזהרה. מן הסתם, חוששים היצרנים מפני תביעה בגין פגיעה בשמיעה, משום שמחקרים הראו קשר בין חשיפה ממושכת למוסיקה בעוצמה גבוהה לבין לקות שמיעה. והנה אבסורד, כי מי שמנסה לשמוע טוב יותר, בסופו של דבר ישמע גרוע יותר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בעקבות החבירה לסער: גנץ מפטר את הנדל והאוזר
– אברמוביץ' ובדיקת עובדות: ההגמוניה הפרשנית מאבדת את מעמדה
– סיפור לפני השינה: סיכום קדנציה כראש המיזם שמנחיל אהבת ספרים
באופן דומה מתקיים השיח הישראלי בין מחנות הימין והשמאל, זה שמתגעש ומשתולל ומאבד שליטה. ככל שצד אחד מנסה להשמיע את קולו באופן חד יותר, מנסה הצד שכנגדו להחריף את הטון. כך שני הצדדים מעלים את גובה הלהבות והכל עומד להישרף.
רגע לפני כן, כדאי לעצור את השיח שממילא התמלא בקלישאות והפך לפאתטי, ולנסות לבחון שוב את היכולת של החברה הישראלית להתנהל מתוך חילוקי דעות, אבל להתנהל.
המובן מאליו הוא הנמכת הטירוף. הרעש הוא דיקטטור גדול, ולכן טוב להמיר אותו במשהו יותר אנושי, בשקט וברוח חרישית. בנוסף להנמכת הרעש, כדאי לחשוב על אפשרות נוספת, על ניסיון להקשיב בצוותא לקולות שנובעים כבר אלפי שנים, שצלחו כאב וזוועה, והיו מזור ליהודי שנרדף בקצווי תבל ומצא מנוח לנפשו בסוגית גמרא.
הגמרא, ושאר מאמרי חז"ל, מהווים גם היום מקור השראה מלהיב ודי לראות את בתי המדרש השונים הפורחים, את המכינות גם אלו החילוניות ואת המסגרות הנוספות המתרבות כל הזמן.
מדוע דווקא ספרות חז"ל היא הטקסט המתאים? מה הוא סוד העוצמה של הטקסט הזה? ומדוע קריאת טקסט עתיק יכולה להעניק נקודת מבט אחרת?
ראשית משום שהעצה לבני זוג שנמצאים במשבר היא לא לעסוק במחלוקת שכאן ועכשיו קורעת אותם, אלא לעסוק בדבר ששניהם יכולים לשאת אליו עיניהם, כאשר בני זוג מתבוננים יחדיו בעבר הרחוק או בעתיד, לא רק זה שלהם, הם יוכלו להתבונן יחדיו גם בהווה.
שנית, התלמוד הוא הטקסט שמבטא באופן המובהק ביותר את העובדה שהעם היהודי לא מחבב הסכמות. אבל דווקא אי ההסכמות הללו, יצרו את התובנות העמוקות ביותר. ואת הפטנט הזה חייבים ללמוד בישראל של היום.
המחשבה האנושית מתפתחת לא מהסכמה אלא מהפרת ההסכמות, הדבר שהיהודים סולדים ממנו יותר מכל, הוא הציות. לפעמים מדובר בכישלון, חוסר הציות למשה המושיע או לנביאים הגדולים, הביא אסונות, אבל חוסר הציות לתרבות שאפפה את היהודים, מאברהם העוזב את מולדתו וערכי אביו ועד החסידות והציונות, כל אלו היו חיסון בפני היעלמותו של העם היהודי ומקור כוח לקיומו המופלא.
התלמוד הוא הביטוי העז ביותר לאי ההסכמה ולשלמות שבאי הסכמה זו.
פסטיבל חז"ל, מסורת תל אביבית מבית המדרש של הישיבה לאמנויות ולמדעים בר אילן, הוא מסורת של לימוד משותף, השנה הוא מתקיים בדיגיטל בשיתוף עיתון מקור ראשון ועיריית תל אביב. הנושא המרכזי הוא ימין ושמאל מלחמה ושלום. אולי האזנה לקולות המהדהדים אלפי שנים בעשרות אלפי בתי מדרשות, יוכלו לתקן את לקות השמיעה שנקלענו אליה.
לצפייה בפסטיבל אגדות חז"ל הדיגיטלי, יום חמישי 17.12 בשעה 13:00 – לחצו כאן
הרב ד"ר בני פרל הוא ראש הישיבה לאמנויות ולמדעים, בר אילן, תל אביב ומהוגי המיזם "פסטיבל חז"ל ברוטשילד" שנערך מידי שנה בחנוכה.
