איך שהסתיימה "שעת נעילה" התכוננתי נפשית לריק הזה. נו, אתם מכירים אותו – הריק שאחרי סדרה ממכרת. התחושה שזהו, מעכשיו נגמרו החיים ולא יהיה יותר במה לצפות לעולם. הסטנדרטים לא היו גבוהים. קיוויתי בסך הכול לאיזו סדרת ריבאונד טובה להתחמם איתה בימי החורף הקרים, ואז הגיעה "חזרות".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
לקראת פיזור: המדריך לסערת חקיקת הרגע האחרון בכנסת
קרבות הירושה על כיסאו של אבו מאזן החלו
מפקד מג"ב שהומלץ למפכ"לות: "שירות במג"ב – אתגר מבצעי מתמשך"
היא לא עלתה מיליונים, חלק מהשחקנים שלה אפילו לא מוכרים, וגאד – איזה כיף לצפות בה. אני לא זוכרת מתי הפעם האחרונה שנתקלתי בתסריט שבאמת כתוב לעילא, בשחקנים שמדברים כמו שאנשים במציאות מדברים, בגאונות שבפשטות.
אחרי שהסדרתי נשימתי לנוכח הפלא הזה נזכרתי שהיי, אני צופה בטלוויזיה ציבורית. כל הטוב הזה מגיע אליי מערוץ שיסודו בטעות, שבתחילת הדרך בזו לו ורצו לסגור אותו, שעל כל תוכן שעלה בו אנשים הגיבו ב"למה אני צריך לממן את זה מכספי המסים שלי".
יכול להיות שזה היה נכון לשעתו, אבל מה קורה עכשיו? כי הנה עברו כמה שנים, ופתאום אני שמה לב שהשלט שלי מוביל אותי אוטומטית לכאן 11 לראות מה חדש. טהרן, שעת נעילה, מתיר עגונות, קופה ראשית, סליחה על השאלה, חזרות, והרגע קיבלתי עוד התראה מהיח"צ, על סדרה חדשה נוספת בכיכובו של תומר קאפון. בכל פעם שנדמה שזהו, עכשיו ייגמר להם השוונג, מגיעה הפתעה טלוויזיונית חדשה.
אין דרך אחרת לומר זאת: סדרות הטלוויזיה של כאן 11 שוות כל שקל שאנחנו מוציאים עליהם. כל אגורה. כבר שנים שלא היה כאן ערוץ טלוויזיה שכל כך מכבד את הצופים שלו. שאשכרה מביא תוכן איכותי, ראוי לצפייה, מעורר שיח. בתקופה ששעת נעילה שודרה, אנשים כתבו פוסטים של פרשנות אחרי כל פרק. נכון, הייתה גם ביקורת על הפריזמה הפוליטית של היוצרים, אבל מתי בפעם האחרונה נתקלתם בסדרה טלוויזיה שכל כך עוררה אנשים למחשבה?
ובינתיים בערוץ המקביל – אלימלך קשתי נכנס ל"אח הגדול". ואם תגידו שהיי, זו לא חוכמה, כשיש תקציב מהמדינה אפשר לעשות הכול, אענה לכם שוואלה, באמת? כמה כסף עולה להפיק סדרה כמו חזרות? כמה משאבים צריך בשביל קופה ראשית? בטח לא יותר מתוכנית ריאליטי מאוסה שמשדרת את העונה המאה שלה.
כאשר הסדרה "בשבילה גיבורים עפים" עקפה את האח הגדול בנתוני הרייטינג שלה זו הייתה אמורה להיות קריאת ההשכמה הטלוויזיונית הכי גדולה שהייתה כאן מזה זמן. מסר ישיר וחד מהצופים ליושבים על השאלטר. קיוויתי שזו תהיה שירת הברבור של עידן הריאליטי. אבל בינתיים נתקענו עם עוד סדרת בישול מאוסה ועוד עונה של הישרדות. רשת יצאה בפרומואים מתלהבים על האח הגדול שמשודר יותר ימים ממה שיש בשבוע בערך, אבל הפעם היחידה שהואלתי בטובי לפתוח את ערוץ 13 הייתה כשסוף סוף, אחרי חודשים ארוכים של יובש, הואילו בערוץ הזה להביא את "בלקספייס" בכיכובו של גורי אלפי. אז פה ושם יש הבלחות, כן. אבל לא מספיק.
יש הרבה חוליים בקונספט של שידור ציבורי, אך אם בסוף התוצר הוא מפץ בלתי נגמר של תוכן ראוי לצפייה, יכול להיות שבכל זאת יש מקום בעולם לערוץ שאשכרה שואל את עצמו במה אנשים צריכים לצפות, ולא רק במה אנשים יצפו.
