ביישובי פתחת־ניצנה נשמו השבוע לרווחה עם סגירתו הסופית של מתקן השהייה חולות. עשרות השוהים הבלתי־חוקיים האחרונים שהוחזקו במתקן פונו ממנו בימים האחרונים, והתושבים המקומיים מתחילים להיזכר איך נראו החיים בחבל הארץ הזה לפני דצמבר 2013, כשהמתקן נחנך ואוכלס. בשנים האחרונות דובר לא מעט על סבלם של תושבי דרום תל־אביב כתוצאה מהתכנסות השב"חים לשכונותיהם. פחות דובר על סבלם של תושבי דרום רמת־נגב כתוצאה מהקמת מתקן חולות.
בתקופת השיא שלו אכלס המתקן 3,500 שב"חים מאריתריאה ומסודן. הם היו רשאים לצאת ממנו במהלך היום, מהשעה שש בבוקר ועד עשר בלילה. מכיוון שהשב"חים לא היו מועסקים באופן מסודר, רבים מהם העבירו את הזמן בשטחים שמסביב למתקן. מהעברת הזמן הזו ניזוקו בעיקר מאתיים המשפחות המתגוררות ביישובי פתחת ניצנה. בקבוקי פלסטיק התגלגלו בשטחים הפתוחים, הררי זבל נערמו לצד הכבישים ונוצרו מפגעים בריאותיים. לצד המתקן התפתח שוק לא חוקי והוקמו מסעדות מאולתרות. הליכת השב"חים בצדי הכבישים בשעות החשיכה העלתה את הסכנה לתאונות דרכים בכבישים הלא מוארים. לפני כמה שבועות קיימתי סיור באזור, יחד עם ראש מועצת רמת־נגב ערן דורון. לצד הכבישים ראינו לא מעט 'פינות זולה' מוזנחות שהוקמו על ידי השב"חים כדי להעביר בהם את השעות הרבות מחוץ למתקן.
260 מיליון שקלים הושקעו מדי שנה בתפעול השוטף של מתקן 'חולות'. כעת המתקן הנטוש, ששייך למנהל הדיור הממשלתי, עומד לעבור לרשות צה"ל. דורון עדיין לא יודע מה הצבא עומד לעשות עם המתקן, אבל לו כבר יש הצעה משלו. למעלה מחמישים שנה פועל בלב רמת־נגב בסיס הגדנ"ע שדה בוקר. הבסיס הוקם בראשית שנות השישים, כחלק מחזונו של דוד בן־גוריון להכשיר גדודי נוער שיוכלו לאייש את הצבא בזמן מלחמה. בשנים הראשונות פעל הבסיס בשטח מדרשת שדה־בוקר, ובשנת 1972 הועבר למקומו הנוכחי בסמוך למדרשה, לצד כביש 40. הבסיס, שלדברי דורון מאוכלס בבני נוער רק כחצי שנה, יושב על שטח עם פוטנציאל נדל"ני ומהווה חסם לפיתוח תיירותי וכלכלי של המועצה. דורון היה שמח לראות את הגדנ"ע עובר למתקן חולות, ומותיר לו את השטח להקמת מלון יוקרתי. הצבא מצדו מעוניין, מסיבות חינוכיות, בסמיכות של בסיס הגדנ"ע לצריף בן־גוריון ולחלקת הקבר של הזקן. דורון מבטיח שאם הבסיס יועתק דרומה, המועצה שלו תממן באופן קבוע את הסעת הנערים לביקורים בשדה בוקר.
דורון רואה בפינוי מתקן חולות גם הזדמנות לשינוי תפיסה. אזור פתחת ניצנה והנגב כולו, הוא אומר, יכולים להיות החצר האחורית שאליה מושלכות כל בעיות המדינה. אך עם ניצול נכון של הנוף המדברי היפה, הם יכולים גם להיות חלון ראווה.
בדרך הנכונה
מעורבותם הגבוהה של בני המגזר הבדואי בתאונות דרכים היא מן המפורסמות. עשרה אחוזים מההרוגים בתאונות בכל הארץ בשנת 2016 היו בדואים, אף שחלקם באוכלוסייה הוא שני אחוזים בלבד. ילד בדואי עד גיל ארבע נמצא בסיכון גבוה פי 20 למות בתאונת דרכים בהשוואה לילדים אחרים, והסיכוי של צעיר בדואי להיות מעורב בתאונת דרכים גדול פי שבעה. על רקע הנתונים המדממים הללו הגיעה השבוע בשורה משמחת על ירידה של 50% במספר ההרוגים במגזר הבדואי בנגב בשנה האחרונה.
מניתוח של נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) עולה שעשרים בני אדם נהרגו ביישובי הבדואים בנגב בתאונות דרכים בשנת 2017, לעומת 39 בשנת 2016. ברהט, היישוב הבדואי הגדול, ירד מספר ההרוגים משבעה לשלושה. ירידה בשיעור דומה נרשמה גם ביישובים האחרים. צריך לציין ביושר שמספר ההרוגים במגזר הבדואי לפני 2016 עמד בממוצע על 25, כך שהירידה של 2017 היא בעיקר ירידה מהקפיצה החדה של שנת 2016, עם שיפור קל. ובכל זאת, ברלב"ד רואים בנתונים שינוי מגמה, וזוקפים לפחות חלק ממנה לתוכנית הסברה מקיפה בתחום מניעת התאונות שנעשית במגזר הערבי בכלל ובמגזר הבדואי בפרט.
צביקה אלעזרי, האחראי ברלב"ד על אזור הנגב הצפוני ועל המגזר הבדואי, מספר שהתוכנית שלהם מתמקדת בעיקר בעידוד השימוש באמצעי בטיחות. "אנחנו יודעים שפחות מחמישים אחוז בחברה הבדואית חוגרים חגורות בטיחות. בעשרים תאונות קטלניות שאירעו ב־2016 ושבני המגזר הבדואי היו מעורבים בהן, מצאו את הנוסעים והנהגים מחוץ לרכב, לאחר שלא היו חגורים". האוכלוסייה שבה מתמקדת פעילות הרלב"ד במגזר הבדואי היא נהגים ונוסעים צעירים. עשרות תלמידים מתיכונים בדואיים נשלחים, בסיוע אגפי הנוער ברשויות הבדואיות, למתחם סימולטורים באזור חיפה, ובו לומדים וחווים במשך שלוש שעות את הכללים החשובים לנהיגה נכונה ובטוחה.
יוזמה מעניינת נוספת של הרלב"ד הייתה הכשרת 35 אימאמים שמוסרים דרשות בנושא הבטיחות בדרכים בבתי הספר של המגזר הבדואי, ובימי שישי במסגדים. גם אגודת הרופאים הבדואים בנגב נוטלת חלק במאבק בתאונות. 250 רופאים החברים באגודה השתתפו ביום עיון של הרלב"ד, וחלקם מרצים על הנושא בהתנדבות בבתי ספר ובחוגים להורים. "למדתי שכשרופא עומד ונותן הסברה בתחום הבטיחות בדרכים, זה עובד", אומר אלעזרי.
לצד התוכנית של הרלב"ד מתקיימת גם תוכנית הסברה של 'הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב' בשיתוף עמותת 'אור ירוק'. תוכנית זו מתקיימת בתשעה יישובים בדואיים ברחבי הנגב, ובמסגרתה כ־600 גני ילדים במגזר הבדואי קיימו פעילות בנושאים כמו חגורת בטיחות, חציית כביש בטוחה, רכיבה על אופניים עם קסדה והימנעות מתאונות חצר.
צריך לזכור שגם עם עשרים הרוגים בשנה, אחוז הנפגעים בתאונות בחברה הבדואית עדיין גבוה משמעותית משיעורם באוכלוסייה. ברלב"ד וב'אור ירוק' מאמינים שלצד אכיפה משטרתית ושיפור התשתיות, גם פעילות ההסברה עשויה לתרום להמשך מגמת הירידה במספר הנפגעים.
