פרישתו של שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, הציתה מחדש, מימין ומשמאל, את המאבק על הרכב הערכאה המשפטית הבכירה בישראל. בימין בירכו על האפשרות המסתמנת לרוב של שופטים שמרנים בעליון, ואילו בשמאל הזהירו מאותה אפשרות בדיוק.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דובאי של מעלה: המדריך למטייל הדוס באמירויות
– רבאט לא מחכה: משלחת ישראלית-אמריקנית תצא למרוקו
– מערכת ההגנה האווירית שתמגר את האיום האיראני
הדיון על עמדותיהם הפוליטיות ונקודת מבטם על המהפכה החוקתית של שופטי העליון הוא דיון ראוי, ואולם, לא פחות מהצורך באיזון של שמרנים מול ליברלים, או אם תרצו ימין מול שמאל, נדרשת הוועדה למינוי שופטים לראות לנגד עיניה את הצורך בחיזוק בית המשפט העליון בשופט המתמחה בתחום משפטי הסובל מנחיתות מובהקת במינויים לערכאה העליונה מזה עשרות שנים – תחום דיני המשפחה.
זה עשרות שנים אין בעליון שופטת או שופט שתחום דיני משפחה הוא עיקר מומחיותם, בניגוד לתחומי המשפט הכלכלי, הנזיקי והמנהלי. הסערות האחרונות סביב נושא המזונות וסביב זכותם של להט"בים לאמץ ילדים, הם רק קצה הקרחון של תחום משפטי שמבעבע באופן תמידי וצפוי להעסיק את בית המשפט העליון עד מעל לראשו בשנים הקרובות.
לאחרונה נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינויות במשפחה, השואף להקטין את גובה הלהבות במאבקי גירושין ומציב על סדר היום שאלות משפטיות כבדות ערך שצפויות להגיע בשנים הקרובות לדיון בעליון.
בנוסף, העליון עשוי להידרש בתקופה הקרובה להכרעות משמעותיות בנושאים העומדים על סדר היום של דיני המשפחה: מזונות ילדים במצב של הורות משותפת, חזקת הגיל הרך, המשפחות החדשות לסוגיהן, פונדקאות, אימוץ ועוד.
המצב שבו האפשרות של מינוי שופט המתמחה בדיני משפחה כלל איננה נשקלת, הוא מצער, שכן מינויו של שופט שכזה לעליון הוא מחויב המציאות. אין שבוע שבו לא מתעוררות בישראל סוגיות הקשורות לנושא המשפחה והמעמד האישי. רק לאחרונה עלתה בכנסת ההצעה להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים באופן משמעותי, כך שיוכלו להכריע גם בעניינים הקשורים לדיני עבודה, דיני חיובים ועוד.
האם תחום המשפחה איננו חשוב מספיק כדי לקבל נראות בבית המשפט העליון? תחום המשפחה והמעמד האישי נמצא בליבת הקונפליקט בחברה הישראלית, משום השליטה הייחודית שיש לדין האישי-דתי, והשפעתו על חיי הפרט והמשפחה במדינת ישראל. לכן חשוב ביותר כי בית המשפט העליון הישראלי יוכל להתוות דרך בתחום המורכב, הרגיש והעדין הזה.
אם נרצה בכך ואם לא, העליון הפך להיות סמן ערכי – ולא רק מכריע בסכסוכים המגיעים בפניו – וככזה, כדאי וראוי שיהיה בו גיוון בנקודות המבט הפוליטיות והחוקתיות של השופטים. ואולם, לצד האמור, יש לדאוג גם לכך שיישבו בו שופטים המתמחים במגוון ענפים בעולם המשפט. הרי שלא סביר שתחום כה יסודי ומדובר, רגיש וחשוב כמו דיני משפחה וירושה – יישאר ללא מענה.
