מפלגתו החדשה של גדעון סער הולכת ולובשת צורה. אט־אט מצטרפים אליו חברי כנסת נוספים, בתחילה יועז הנדל וצבי האוזר, פורשי תל"ם שהקימו את סיעת דרך ארץ, ואחריהם יפעת שאשא־ביטון, היחידה מאנשי כולנו לשעבר שנותרה בליכוד. אך דמותה הרעיונית המתהווה של המפלגה אמורה להטריד כל איש ימין. מי שמטה אוזן רגישה להתבטאויות של סער ושל המצטרפים אליו אינו יכול לחמוק מהמסקנה המדאיגה שמולנו ניצבת מפלגת "כולנו 2". באופן אישי הם אמנם מחזיקים ברובם בעמדות ימין מדיני, אך אינם מפגינים מחויבות לסדר יום ימני.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– רגע לפני בחירות: סמכויותיו של ניסנקורן בלב המחלוקת
– החיים המושלמים של אושיות האינסטגרם
– הרש"פ איבדה שליטה: 30 מתי קורונה ביממה
סער מדבר על איחוי קרעים, על צורך בשינוי שיטת הממשל, על חינוך, על רווחה, ובעיקר על כל מה שמוסכם. ריבונות? יוק. התיישבות? בקושי. רפורמה במערכת המשפט? היא נרמזת במסמך "מטרות המפלגה" שהוגש אתמול לרשם המפלגות, אך מודחקת בינתיים בדף המסרים השוטף. נכון, סער עצמו הוא איש ימין אמיתי, קשה לפקפק בכך, אלא שהמפלגה שהוא מבקש להקים היא עוד אחת משרשרת מפלגות המרכז שנוסדו בישראל בעשורים האחרונים. משימתה העיקרית, כך נדמה לנוכח התבטאויות בכיריה, היא להדיח את נתניהו. האם החלפת ראש הממשלה היא אידיאולוגיה ימנית? ספק רב.
אפשר בהחלט להבין את תסכולו של סער משלטונו הממושך של נתניהו. תסכול דומה לזה הוביל את משה כחלון לצאת מהליכוד. אפשר גם לקבל את הסתייגותו של סער מסגנון ההובלה של נתניהו, בליכוד ובימין בכלל, המשעבד חלק ניכר מסדר היום הפוליטי של המחנה הלאומי לשימור שלטונו האישי. אבל האם סער מציג חלופה ימנית אמיתית, או שמא גם סדר היום שלו ממוקד כולו בנתניהו – על דרך השלילה? כרגע נראה שהתשובה המדויקת יותר היא השנייה. אם סער ימשיך בדרך הזו אחריתו תהיה דומה לאחריתו של כחלון, שההישג המרכזי של המפלגה שהקים היה סיכול כל מהלך לרפורמות נדרשות במערכת המשפט.
מצביעי ימין, גם כאלו שמשוכנעים בצורך להחליף את נתניהו, אמורים להבין שמפלגת סער החדשה אינה מפלגת ימין. לא החרם על נתניהו מונע ממנה להיחשב ככזו (כפי שמנסים לצייר זאת בליכוד), אלא סדר יומה המסתמן. מפלגת ימין היא קודם כול מפלגה עם סדר יום ימני בזירה המדינית, המשפטית והחברתית. סער בחר סדר יום שונה, כנראה בתקווה שיוכל לפרוץ לקהלים חדשים, אך מצביעי ימין ששוקלים לתת לו את קולם חייבים להכיר בכך ולא לשגות באשליות.
