בשירותי באו"ם התחוור לי שישנן מדינות שמסכימות עם מדיניותה של ארה"ב בשיחות סגורות, אך פעמים רבות אינן מוכנות להודות בכך בציבור. אני תוהה האם הנשיא הנבחר ג'ו ביידן מחזיק בדעות דומות לגבי הצלחותיו של דונלד טראמפ בתחום מדיניות החוץ.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– צפו: פאנל מיוחד על קבלת החלטות כלכליות במבט קדימה
– בפעם הרביעית בשנתיים: ישראל יוצאת לבחירות
– גל התחלואה שוטף את ישראל, והסגר בלתי נמנע
ביידן לבטח יהיה נתון ללחצים פוליטיים עזים מצד מפלגתו לדחיית מרבית, אם לא את כל, מדיניות החוץ של טראמפ. זו תהיה טעות. השלכת ההצלחות והאסטרטגיות של ארבע השנים האחרונות תסכן את הביטחון והאינטרסים של אמריקה.
אני לא משלה את עצמי שביידן פשוט ימשיך מהנקודה בה טראמפ יפסיק. הוא לא. אני משוכנעת שאחלוק על רבות מהתוכניות המדיניות שלו. למשל, כוונתו לשוב ולהצטרף להסכם האקלים של פריז היא מטופשת, שכן היא מלאה אמירות נדושות על התקדמות כלכלית וסביבתית והופכת את ארה"ב לנתונה ללחציהן של מדינות אחרות, כמו סין, שמנסות לחזק את עצמן על חשבונה. אולם ברוח הסיוע לארצנו המשותפת, אני דוחקת בביידן לתעדף המשכיות והתקדמות נוספת בשלושה תחומים קריטיים:
ראשית: ביידן מוכרח לשמר היבטים מרכזיים במדיניות החוץ של הנשיא טראמפ מול סין
עמדתה של וושינגטון מול בייג'ינג עברה שינויים נחוצים רבים בארבע השנים האחרונות. טראמפ ביטל את הקונצנזוס הדו-מפלגתי ארוך השנים לפיו שיתוף פעולה כלכלי עם סין ידחוף את המפלגה הקומוניסטית הסינית לכיוון שלום. קונצנזוס דו-מפלגתי חדש יוצא נגד אותה חשיבה לקויה.
סין הקומוניסטית, מתחרה אסטרטגית בעלת כוונות עוינות לעקוף אותנו כלכלית וצבאית, היא האיום הגלובלי החמור ביותר שעומד בפני ארה"ב. מציאות זו מסבירה מדוע טראמפ דחף לבנייה מחודשת של הצבא האמריקני, העניש חברות סיניות על גניבת סודות מסחריים מארה"ב, הטיל עיצומים על מנהיגים וחברות סיניות בגין הפרות זכויות אדם מחרידות, וחיזק את התיאום עם בעלות בריתה ושותפותיה של אמריקה כדי להטיל על סין את האחריות למעשיה. ביידן יסכן את האינטרסים של ארה"ב אם ישוב לדרך ההתנהלות הקודמת.
סין ניזונה כמו טפיל מפתיחות אמריקנית, ומשתמשת בה כדי לחזק את עצמה. הדרך הנכונה היא הגבלת הגישה הסינית לחברות שלנו, לאמצעי התקשורת השונים ולאוניברסיטאות, כפי שעשתה ארה"ב עם ברית המועצות, תוך הוספת חוזק צבאי, כלכלי ודיפלומטי.
ביידן יעמוד למבחן קריטי גם בטאיוואן. כמו שריסקה את חירויות תושבי הונג-קונג, בייג'ינג מבקשת לגזול את חירותם של 24 מיליון תושבים טאיוואנים, ובוודאי תלחץ לכך בארבע השנים הבאות. אם ביידן לא יצליח ללחוץ בחזרה, לא תהיה שום דרך לעצור את התוקפנות הקומוניסטית הסינית באסיה ומחוצה לה.
שנית: ביידן צריך להמשיך את הלחץ של טראמפ על דיקטטורות באמריקה הלטינית
בהתאם למסורות הטובות ביותר של ערכים אמריקניים, טראמפ התייצב בבירור ובעוצמה לצד תושבי ונצואלה וקובה ונגד המדכאים אותם. הוא השתמש בעיצומים חסרי תקדים ובנה ברית אזורית נגד משטר מדורו בוונצואלה, וזיהה כי מתן סעד כלכלי למשטר הקובני הגדיל את כוחו על חשבון העם הסובל. שינוי כיוון של ביידן בשתי המדינות יסתכם בחיבוק של סוציאליזם ויעניק חופש פעולה למשטרים המפלצתיים ביותר בחצי הכדור שלנו.
תמיכתו של ביידן בקורבנות הקומוניזם הקובני והסוציאליזם הוונצואלי תרגיז חלק מהשוליים השמאלניים של מפלגתו, אך דעותיהם לא הביאו למדיניות מוצלחת תחת ממשל אובמה, ולא יביאו גם הפעם. באמריקה הלטינית, כמו בכל מקום אחר, טוב יהיה אם ביידן יתייצב מול אויביה של ארה"ב ולמען ערכיה של ארה"ב.
שלישית: ביידן צריך לעודד את ההתקדמות המדהימה של השלום הערבי-ישראלי
החברות הפורחת בין ישראל למדינות ערביות רבות הייתה בין ההתפתחויות היפות בארבע השנים האחרונות. ממשל אובמה אמר ששלום כזה לעולם לא יקרה, אבל הוא קרה – הודות להנהגה האמריקנית. טראמפ סירב לקבל את החשיבה המיושנת לפיה הסוגיה הפלסטינית היא-היא המפתח לשלום אזורי רחב, והפעיל לחץ עצום על המשטר הרצחני באיראן, ששנאתו לעולם הערבי זהה כמעט לשנאתו את ישראל וארה"ב. פעולותיו של טראמפ יישרו קו בין המדיניות האמריקנית, הישראלית והערבית, והשלום בא כתוצאה מכך.
כיצד יכול ביידן לטפח שלום עמוק יותר? לא על ידי כניעה לאיראן או הפעלת לחצים על ישראל – שניהם יערערו את הקשרים הערביים-ישראליים המתהווים שעדיין זקוקים לחיזוק. הדרך הטובה ביותר היא להמשיך לבודד את איראן ולעודד הרמוניה בין ישראל למדינות ערב, שכעת רואות בבירור את האינטרסים המשותפים שלהן. מזרח תיכון שלו תלוי ביחסים אלו וחיוני לביטחון האמריקני.
המשך המדיניות האמריקנית בסין, באמריקה הלטינית ובמזרח התיכון היא הדרך הנכונה. ביידן יכול להרחיב את ההצלחות שלנו ולקדם את האינטרסים של אמריקה בכל אחד מהתחומים האלה. אם הוא יחמיץ את ההזמנויות האלו בגלל רצון פוליטי לשנות כיוון מזה של קודמו, התוצאה תהיה הרסנית.
תרגום: אלחנן שפייזר
