זעמם של הליכודניקים על פרישתו הסוערת של זאב אלקין מהמפלגה, הזכיר לי את אותו אדם שהיה נשוי 20 שנה למישהי ואהב אותה בכל ליבו. שנייה אחרי שהיא החליטה לעזוב אותו כדי לחיות עם מישהו אחר במפתיע הוא אומר לעצמו: מי היא בכלל? גם ככה היא הייתה אחראית בבית רק על כל מה שקשור למים; כביסה, שטיפת כלים וספונג'ה. כל עוזרת בית טובה ממנה גם בזה. בכלל, הוא משנן לעצמו, טוב שהיא עזבה. אם היא לא הייתה עושה את הצעד הזה אני בכלל הייתי זורק את המכוערת.
ברגע אחד היא הופכת מאשת נעוריו היפה, אם ילדיו המצליחה והמתוחכמת שהתגאה להסתובב איתה בכל המסיבות בעיר, לאישה צבועה חסרת הישגים, חסרת תועלת שרק מטומטם יסכים להיות איתה.
מצד אחד, אפשר להבין אותו. תחושת בגידה יכולה להוציא אדם מדעתו. אבל למפלגה, או בחיים הפוליטיים בכלל, עדיף תמיד, לפחות כלפי חוץ, לשמור על איזה פאסון או כבוד עצמי. תגובת הליכוד שצויצה רגע אחרי הפרישה של אלקין הייתה הרבה דברים חוץ מכבוד עצמי.
מפלגה שורשית כמו הליכוד, שקיימת כבר עשרות שנים על המפה הפוליטית, הפכה את אחד מבכיריה (שלמרות ש"לא הצליח להיכנס לעשירייה הראשונה בליכוד", היה מוכר לכל כאחד מהפרלמנטרים הוותיקים שנתניהו התייעץ איתם ונחשב כמי שמקורב אליו) למי שמחפש ג'וב טוב יותר. יש משהו קצת פתטי בלגלוג על העובדה שהוא מכהן כשר המים, גם אם הוא עזב את המפלגה, כשכולם זוכרים שמי שהמציא את המשרדים האלו כדי לשמר את הקואליציה בממשלת האחדות היה נתניהו בעצמו. עכשיו נזכרתם לזלזל בתיקים מומצאים וחסרי תועלת?
הנה עוד דוגמית מפרשן גל"צ יעקב ברדוגו, שכמו אותו גבר נבגד פתאום התחיל לשחזר דברים אחורה:
או זה:
אפרופו פאסון, הליכודניקים מזלזלים ביאיר לפיד בכל הזדמנות, אבל לפעמים אפשר ללמוד ממנו איך להתנהג כשחברך להקמת המפלגה מחליט לעזוב, גם אם זה מעליב ופוגע מאוד:
נכון שאלקין התחיל את דרכו הפוליטית במפלגת קדימה (של אחרי ההתנתקות), אבל להבדיל מאלו שהשתוללו עליו בטוויטר, לא זכורה לי אפילו פעם אחת שזייף אידיאולוגיה או ששינה כיוון מבחינה ערכית. הליכוד יעמוד בפני משימה לא קלה כשיעיין בקורות חייו הפוליטיים של אלקין ויגלה שקשה להפוך את יו"ר שדולת ארץ ישראל בכנסת לשמאלן.
ואחרי כל זה, לא צריך את החושים הפוליטיים המחודדים של אלקין כדי לנחש שבשבועות הקרובים נגזר עלינו לראות קטעים מראיונות עבר שלו מגן על נתניהו ולועג למי שהיה בליכוד ופרש:
אני מציע בערב הזה בכל זאת להקשיב לאלקין2:@Onetruth011 pic.twitter.com/w5jKwtUmDn
— ינון מגל (@YinonMagal) December 23, 2020
הבעיה של הליכוד נעוצה בעיקר בעובדה, שגם לנתניהו יש קטע אחד או שניים שהיה שמח למחוק מהארכיון:
שר המים בכבוד ובעצמו pic.twitter.com/FX4RStjAG9
— ??Avi Noga?? (@AviNoga3) December 23, 2020
למען ההגינות צריך להגיד שגם אלקין התהפך ב-180 מעלות בערב אחד. קטעי העבר האלה ירדפו אותו (ואותנו) עכשיו, לא רק בגלל ליכודניקים נבגדים אלא גם מצד עיתונאים למשל, שיתהו, ולא בלי צדק, איפה הוא היה בכל החודשים האחרונים אחרי שכבר הבין, לשיטתו, שנתניהו משחק במערכת הפוליטית לצרכיו המשפטיים?
והיו גם את אלו, שברגע שאלקין פתח על נתניהו חיבקו אותו חזק ואמרו את מה שהם חושבים:
ואם החיתוך של הליכודניקים מאלקין היה כמו שזורקים בדל סיגריה, היחס של מצביעי גנץ בפיד אחרי מאורעות השבוע האחרון, היה משול לאלו שגם נותנים את המעיכה הסופית עם הרגל. לזכותם ייאמר שהטיעון "הוא התחיל" נכון גם במקרה של גנץ ולא בפעם הראשונה.
שר הביטחון אכזב רבים מבוחריו כבר לפני חצי שנה כשבחר, בניגוד להבטחותיו, לשבת עם נתניהו באותה ממשלה. בשבוע האחרון עוד ניסה לנהל מו"מ שימנע הליכה לבחירות למרות כל הלוקשים שאכל אצלו, וזה שיגע את הפיד לחלוטין. גנץ, להבדיל מאלקין, לא החליף מפלגה. הוא עבר ממחנה "רק לא ביבי" למי שהסכים להיות שר בממשלתו וזו עבירה שעליה אין מחילה. במקרה של גנץ, בעיני המצייצים, מדובר בבוגד סדרתי אבל העובדה הזאת לא הקהתה את העוקץ שהפנו כלפיו. להיפך.
וגם תא"ל גיורא ענבר, שמתברר שתמך בגנץ למרות "שהכיר אותו":
פינדרוסבאסטר
בגלל תקנון הכנסת לא יוצא לכנסת ישראל לחוות הרבה פיליבסטרים. פיליבסטר למי שלא יודע זה נאום ארוך מאוד שנועד למשיכת זמן. השיא הישראלי, שככל הידוע לא נשבר עד היום, שייך לח"כ מיכאל איתן מהליכוד שב-1992 נאם במשך עשר שעות ו-7 דקות על הדוכן והסביר את הסתייגויותיו לתקציב המדינה שהוגש אז.
בזמנו של איתן לא היה טוויטר ורוב הנאום הוקדש באמת לתקציב ולבעיות שבו. ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה לעומת זאת, נאם רק שעה ו-50 דקות אבל שבר שיא אחר: הזמן שייקח לכם לקרוא את כל הציוצים שצויצו במהלך הנאום, יעלה על הזמן של הנאום עצמו.
פינדרוס, שניגש למשימה בשליחות הנהלת הקואליציה שביקשה לוודא שיש לה רוב לחוק שימנע את פיזור הכנסת (רוב שלא הושג בסופו של דבר), קיבל שיתוף פעולה מלא מהח"כים שהיו במליאה באותה עת. הגדילה לעשות ח"כ קטי שטרית מהליכוד ששימשה כמפיקה ועורכת של הנאום. בזמן שהיה על הדוכן היא הקריאה לו שאלות מהקהל, בקשות להתייחסות לנושאים שונים ("מבקשים שתתייחס ליחס לחכמי התורה הספרדים/חיסונים/התאבדויות/פרשת שבוע"), ואף טרחה לגשת אליו מדי פעם כשהיא קוראת בקול "אוי זה גדול, זה גדול" ולהציג בפניו ובפני הח"כים האחרים את מסך הסלולרי שלה עליו מוצגות הדחקות שרצו בטוויטר על הנאום שאינו נגמר.
ח"כ טיבי ניהל דיונים יחד עם אמסלם ופינדרוס על איחוד האמירויות ובית"ר ("אם אמירותי ירצה לקנות את ישיבת מיר, אתה תסכים?") וגם על אשכנזיותה של יהדות התורה ("מה יקרה קודם? יהיה שחקן ערבי בבית"ר או ח"כ ספרדי ביהדות התורה?") ובאופן כללי היה נראה שכולם נהנים מהאירוע.
אין לי מושג מה הצחיק במיוחד את שטרית כי היא לא שיתפה את מצלמות ערוץ הכנסת, אבל הנה מקבץ של התגובות ברשת לנאום. קחו אוויר:
ולסיום, סיפור משעשע ביותר שצויץ במהלך הנאום וללא תיאום הספיק ח"כ פינדרוס לספר אותו מעל הדוכן:
שרשור השבוע
השרשור הזה התחיל בשאלה פשוטה וגרם לבלגן בפיד כאילו שהיה מדובר בוויכוח על ביבי.
תמר זנדברג ענתה וחטפה:
הדברים הגיעו לידי כך שגם הדובר שלה לשעבר הגיב בחריפות:
וגם בן זוגה של זנדברג לא היה יכול להימנע מלהיכנס לוויכוח פומבי:
זנדברג, שעוד באותו בוקר נמנעה בראיון ברדיו מלהצהיר אם תתמודד על ראשות מרץ מול ניצן הורביץ, הבינה שהייתה צריכה לחכות גם עם ההצהרה הזו:
וכמו תמיד בישראל, הקטע העדתי תמיד משחק תפקיד:
וגם התגבשה קואליציה מוזרה (מאוד) נגד זיתים:
משהו קטן וטוב
הפינה הזו בדרך כלל נקייה מפוליטיקה אבל הקטע הבא הוא ממש חיובי בעיני: יאיר נתניהו, הבן של, לא מתרשם מנטישת אביו לטובת סער ומוצא נקודת אור בעוד צעד קטן לעבר התגשמות הנבואה של הרבי מלובביץ' זצ"ל. גם סוג של נחמה. כדאי רק לשים לב למה שכתב הצייצן בשם "מעניין פה": "אם אני אוחנה, רגב, קרעי אני נעלב מהציוץ הזה".
שימו לב לנבואה שנתן הרבי מלובביץ׳ לנתניהו ב1990! pic.twitter.com/fWp5oqRjFU
— Yair Netanyahu ?? (@YairNetanyahu) December 24, 2020
