הרב יהודה הרצל הנקין ז"ל לא היה אדם מפורסם. מעטים שאינם רבנים שמעו את שמעו לפני היום הנורא בו נרצח בנו, הרב איתם ז"ל, יחד עם כלתו נעמה ז"ל, בפיגוע בשומרון לעיני ילדיהם. אבל אם הייתם שואלים רבנים כבר לפני עשור או שניים, לא הייתם מוצאים אחד שלא הכיר את השם. הרב הנקין היה "פוסק" במשמעות הקלאסית של המושג: אדם שבקי היטב בכל חדרי התורה, בעל רוחב כתפיים, אשר מוכן לתת את כולו כדי לפתור בעיה הלכתית סבוכה שאין לה תקדים ברור בספרי הפסק או השו"ת. ספר השו"ת שלו, "בני בנים", על ארבעת כרכיו, נמצא על שולחנו של כמעט כל רב, ופסיקותיו מצוטטות תדיר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בזרוע נטויה: מבצע החיסונים נגד קורונה בעיצומו
– "עד מתי נבלע את הדרדרות השיח?" הציונות הדתית נחתה בבלפור
– גם החרדים הקיצונים מבינים: הרכבת יצאה מהתחנה
תיאור יפה של התחושה מה זה להיות "פוסק" נתן הרב הנקין עצמו בהקדמה לשו"ת "בני בנים" חלק ג':
"כשאני עסוק בתשובה אני מהרהר בה בחלום ובהקיץ,
בלכתי בדרך ובשכבי ובקומי,
וקם באמצע הסעודה
ויורד מעל מטתי בלילה
לעיין שוב בספרים או לרשום איזה רעיון,
כי היא כאש עצור בעצמותי.
זכרה לי אלקי לטובה,
והאר עיני בתורתך
והנאני מזיו שכינתך בזה ובבא
וזכני בבני בנים העוסקים בתורה וזיכוי הרבים".
הרב הנקין נולד בארצות הברית, ודומה שגם על פי עדותו הדמות ממנה הושפע יותר מכל היה סבו, הרב יוסף אליהו הנקין ז"ל, שנחשב לאחד מגדולי הפוסקים ביהדות ארה"ב במאה שעברה. את עומק הקשר לסבו ביטא הרב הנקין בשם ספר השו"ת שלו, הרומז לאמרת חז"ל "בני בנים הרי הם כבנים". אולי העובדה הזו ואולי אישיותו היו אלו שהפכו אותו לדמות כה מיוחדת בעולם הרבני. הרב הנקין לא חשש להוביל מהלכים שהיו בשעתם שנויים במחלוקת, ומנגד ידע שלא לשבור את הכלים במקום שהשעה אינה כשרה לכך. הדוגמה המובהקת ביותר למהלך שהוא היה הדמות הרבנית המובילה בו, היא יצירת התפקיד "יועצות הלכה" בשיתוף עם מי שהנהיגה את המהלך למעשה, רעייתו הרבנית חנה הנקין תבדל"א. הרב הנקין לא חשש מפני התוקפים אותו, ולא נרתע מפני מה שנתפס בחוגים שונים כשבירת המסגרות ההלכתיות בהפקדת תפקיד "הלכתי" בידי נשים.
בעולם שבו המילים "פוסק אמיץ" הן בדרך כלל כינוי ל"פוסק שחושב מה שאני חושב" התואר "אמיץ" עלול להחמיץ את הייחודיות של הרב הנקין. שני צדדים היו למידת הגבורה שבו: הראשון – מול עצמו, כפי שהעיד על עצמו שקרה לו לא פעם כאשר ישב לכתוב תשובה והתברר לו תוך כדי שהמסקנה אותה שיער היתה שגויה, לא חשש מלשנות את דעתו בעקבות העיון ההלכתי. השני – מול העולם, שלא לחשוש ממה יגידו עליו גם באותם המקומות שהיו צריכים להיות "הגב" הציבורי והאישי שלו. כך לא חשש הרב הנקין לפסוק פסיקות שנתפסו כ"ליברליות", כמו למשל בעניין הקראת כתובה על ידי אשה בחופה, ומנגד עזב תפקיד רבנות כאשר חברי הקהילה הקלו בנושא מסוים בניגוד לעמדתו.
בעשורים האחרונים התמודד הרב הנקין עם מחלת הפרקינסון שהתישה את כוחותיו. רצח בנו הרב איתם ז"ל, שנראה כמי שנועד לגדולות ונקטף בדמי ימיו פגע גם הוא ברב הנקין וברעייתו הרבנית חנה. אך מורשתו הרוחנית של הרב הנקין, ובראשה סדרת ספרי השו"ת שלו, תיוותר עמנו לעוד דורות רבים.
