"המשיח הבא של השמאל־מרכז הוא פקיד", צהלה כותרת טור בעיתון הארץ בשבועות האחרונים, ונגעה בנקודה. שר המשפטים היוצא אבי ניסנקורן גילה לשמאל הישראלי את הקסמים שרק בירוקרטים מבטן ומלידה יודעים לעשות. כאשר בני גנץ גייס אותו בפברואר 2019 כגלגל רביעי במרכבה, בשל יכולותיו הארגוניות המפותחות, יו"ר ההסתדרות היוצא היה בכלל נטל אלקטורלי. אנשי כחול לבן עשו הכול כדי להסתיר אותו בקמפיין, והליכודניקים מנגד לא הפסיקו להצביע עליו כעל חפץ חשוד: הוא יתמוך בוועדים הכוחניים, התריעו; הוא יטרפד רפורמות, יתקע את הכלכלה ויקדם מדיניות סוציאליסטית. עבור רוב מצביעי השמאל־מרכז הוא היה אבי חולצה אפורה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: שלום 2020? האם מותר להשתמש בתאריך לועזי
– ההתנגדות הוסרה: ישראל הצטרפה לפורום הגז האזורי
– מסיימים בעלייה: עשרות עולים נחתו בישראל ביום האחרון של השנה
אחרי האיחוד של כחול לבן עם לפיד, הקוקפיט היה עמוס לעייפה, וניסנקורן שונמך לתקן הגלגל הרזרבי. שלושת הגנרלים – גנץ, יעלון ואשכנזי – יחד עם העיתונאי הצבאי לפיד אכלו יחד שווארמה והצטלמו, טיפסו לצפון והצטלמו, ירדו לעוטף עזה והצטלמו, התכנסו יחד באולפנים והצטלמו. ניסנקורן לא הגיע אפילו לחדר האיפור.
מה הפך את ניסנקורן לסחורה כה לוהטת, כזו שחולדאי מסמן אותו כאייקון שיסייע בידו לגרוף נתח משמעותי ממיליון המצביעים הנבוכים של המרכז־שמאל האבוד? התשובה היא "ביורוקרטיה כפוליטיקה". כן, זהו שם הספר שכתבה בזמנו דינה זילבר, אבל זהו גם תיאור מילולי למערכת הפעלה יעילה במיוחד שבזירה הפוליטית נוטים לפעמים לשכוח. הפוליטיקה היעילה ביותר היא זו שמבצעים הבירוקרטים. מצביעים לא מתוחכמים מחפשים מנהיגים שעוברים מסך ומדברים יפה. מצביעים מתוחכמים יותר תומכים במנהיגים בירוקרטים שיודעים לנצל את המערכת המנהלית כדי להביא תוצאות.
ניסנקורן עבד לפי הספר, ונשאר נאמן לשני עקרונות פשוטים: הראשון, למעט בהצהרות לוחמניות ולהרבות בהחלטות אופרטיביות. השני, לזהות, לאתר ולייצר למצביעי השמאל מקסימום נכסים וגירויים מהסוג ששר משפטים יכול להשיג לבדו, בלי שיתוף פעולה של אנשי הימין בממשלת האחדות.
מי שיעבור על הודעות הדוברות של שר המשפטים היוצא ממועד כינונה של הממשלה במאי 2020, ימצא בהן כמות נמוכה יחסית של הצהרות לוחמניות. כן, היו גם היו התבטאויות כמו "בית המשפט הישראלי הוא מהמרוסנים והזהירים ביותר בכל הנוגע לפסילת חוקים. יוזמות 'ההתגברות' על בג"ץ לא מבקשות לחזק את תשתית הבלמים והאיזונים, אלא להחליש את שלטון החוק. כשר משפטים, לא אתן יד לפסקת התגברות". והיה גם "אנו נאלצים להתמודד עם השתלחויות חסרות רסן של בכירים במערכת הפוליטית בנאמני שלטון החוק, ובהפצת תיאוריות קונספירציה בדויות נגד שומרי הסף. מדובר בניסיונות מחושבים ומתוכננים להחלשת החוק והמשפט". אבל רוב ההצהרות של השר היו השלמה לפעולה אופרטיבית. הנה הבולטות שבהן.
מאחורי הניסוח הפתלתל
ניסנקורן יצא למאבק חזיתי לשימור חופש הפעולה של המפגינים בבלפור. "כאשר הממשלה מגבילה באופן דרמטי את חופש התנועה של הציבור, עלינו לוודא שההסדרים המשפטיים יבטיחו שמירה על זכויות היסוד של האזרח", הצהיר. "אף אחד לא רוצה לחיות במדינה שבה הממשלה אוסרת על מחאה נגדה". המאבק הזה השפיע על עיתוי היציאה לסגר השני. בליכוד התעקשו להתנות יציאה לסגר מלא באיסור גם על התקהלות בהפגנות, אך ניסנקורן התעקש להחריג אותן. שני הצדדים העדיפו שיקולים פוליטיים על פני שיקולים בריאותיים, וכתוצאה מההתכתשות נדחו החלטות חשובות של קבינט הקורונה, מה שאילץ את הממשלה להכריז על סגר מלא במקום הידוק.
קהילת הלהט"ב קיבלה מניסנקורן טיפול מיוחד. ניסנקורן השיק טפסים ממשלתיים חדשים, שבהם המונחים אב ואם הוחלפו ב"הורה 1" ו"הורה 2". ״אנחנו מחויבים לשוויון זכויות, משפחה היא משפחה", הצהיר בחגיגיות. בהמשך הודיע על הארכת פרק הזמן שבו ניתן להגיש בקשה לצו הורות פסיקתי רטרואקטיבי, מ־90 ל־180 יום. צו ההורות הפסיקתי הוא צו המגדיר בן זוג חד־מיני כהורה ואפוטרופוס של הילד גם ללא זיקה ביולוגית, בדומה לצו אימוץ. הארכת המועד מאפשרת ליותר זוגות כאלה להתנהל משפטית כמשפחה טבעית ולדרוש מזונות או משמורת במקרה פרידה. היא נועדה לאפשר לבני זוג מתלבטים להירשם כהורים גם בשלב מאוחר. בהמשך הודיע על מינוי צוות בין־משרדי "שיבחן את הקשיים ואת נקודות המפגש של אוכלוסיית הטרנסג׳נדרים בישראל עם משרדי הממשלה. הצוות יציע פתרונות ומענה למכלול בעיות היום־יום שחווה קהילת זו בכל סוגיות החיים".
עוד קידם ניסנקורן יוזמת חוק של ארגוני נשים למניעת אלימות כלכלית, אשר סוקרה כאן בהרחבה. החוק מגדיר סנקציות מיוחדות שניתן להפעיל נגד גברים שנשותיהם התלוננו נגדם על אלימות כלכלית. "הגיע הזמן לצעוד קדימה ולהבין שאלימות כלכלית היא אלימות לכל דבר, וכך יש להתייחס אליה", קבע. "הטיעונים של כמה חברי כנסת בוועדת החוקה נגד החוק החשוב הזה הם לא פחות מהזויים. החוק שיסייע לנשים ולקשישים להיחלץ משליטה כפויה של בן משפחה על כרטיס האשראי ועל חשבון הבנק, הוא לא 'פגיעה בערכי המשפחה' ובטח לא 'ערעור של זכויות הגבר'. לעומת זאת, החוק בהחלט יגן על זכויות הנשים החוות טרור כלכלי במשפחה".
מהלך נוסף שלו, תחת הכותרת "זכויות אדם", היה הקמת בתי משפט שלום לעניינים מנהליים. המהלך, שגובש על ידי המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, נועד להשוות את מערכת השיפוט בעניינים מנהליים לזו הקיימת בעניינים אזרחיים ופליליים, ולהעצים את כוחו של האזרח המעוניין לעכב או לבטל החלטות של גורמי שלטון שונים. "בדומה למדינות אירופה, ובמרכזן גרמניה וצרפת, גם בישראל תהיה מערכת נפרדת של בתי דין מנהליים, בעלת שלוש ערכאות, וכך למעשה יושלם המודל החדש לביקורת שיפוטית על מעשי השלטון", התבטא ניסנקורן. זמן קצר לאחר החלטה זו הוא הורה על הארכת כהונתה של דינה זילבר לשלושה חודשים נוספים.
ניסנקורן מיעט בהצהרות לוחמניות, והרבה בהחלטות מעשיות. הוא זיהה וייצר למצביעי השמאל מקסימום נכסים וגירויים מהסוג ששר משפטים יכול להשיג
וכמובן, לגליזציה של קנביס. "נקדם לגליזציה בתוך תשעה חודשים", הצהיר ניסנקורן בתחילת נובמבר. הוא הקים צוות בין־משרדי בהובלת המשנה ליועמ"ש (למשפט פלילי) עמית מררי. המתווה שהוצע מתיר למגדלים לגדל ולשווק קנביס, ולמכור אותו באופן חופשי לבגירים מעל גיל 21. בשלב ראשון יוּתר לצרוך קנביס במרחב הפרטי, ולאחר מכן תתאפשר צריכה ציבורית באזורים מותרים. הצוות גיבש טיוטות לתזכיר הצעת חוק ממשלתית, שעל פיה יבוטל האיסור על שימוש והחזקה של קנביס לשימוש עצמי לבני 21 ומעלה, ויתאפשר שימוש לצורכי פנאי במרחב האישי.
אחת ההחלטות הפוגעניות ביותר למראה פניה של הארץ שקיבל ניסנקורן, היא ביטול חוק קמיניץ – שהיה החוק האפקטיבי ביותר נגד בנייה בלתי חוקית, באמצעות הטלת קנסות מנהליים גבוהים וסנקציות שאינן מתבססות על ההליך הפלילי. לא ברור אם המהלך נעשה ביוזמה פרטית שלו כדי לחזק את הקשר עם מצביעים ערבים, או בלחצו של ראש הממשלה. כך או כך, השר בישר על מסמוס החוק בניסוח פתלתל: "שינוי מדיניות ביישום חוק קמיניץ: האכיפה תופחת למשך שנתיים כדי להאיץ את תהליכי התכנון". בהודעה מטעמו נכתב כי "על פי המדיניות החדשה, לא יינתנו קנסות ולא יבוצעו הריסות ביישובים הערבים והדרוזים עד ליום 31/21/22, כל עוד מדובר במבנה קיים המיועד למגורים שאינו מצוי על קרקע מוגנת, ולא מתנהלים לגביו הליכי אכיפה תלויים ועומדים. אני מברך על ההסדר הצודק, ההקלה באכיפה תאפשר להאיץ תכנון שתואם את האינטרס הלאומי".
תפוקת המינויים
בין לבין היו מינויים לרוב. ממינויים חשובים בדרגי ביניים בפרקליטות, ועד לכמעט השלמת מינויו של עמית איסמן לתפקיד פרקליט המדינה באמצעות ועדת איתור. "חתמתי הבוקר על 26 מינויים מקצועיים, שהשלימו 170 מינויים שביצעתי עד כה במשרד המשפטים ובמערכת המשפט", צייץ בסוף נובמבר. בנושא הזה הוא יצא למאבק חזיתי מול ראש הממשלה, תוך עקיפת עקרון הפריטטיות שנקבע במו"מ הקואליציוני. הוא זיהה כאן, ובצדק, סוגיה שתועיל מאוד למיתוגו כלוחם למען שלטון החוק. "יחד עם שר הביטחון ויו"ר כחול לבן בני גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי, החלטנו להוציא לדרך את ועדות האיתור למינוי פרקליט מדינה ולתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (מחליף לדינה זילבר; י"י)".
השיא היה כמובן מינויים של 61 שופטים חדשים בהליך בזק, תוך התעלמות מוחלטת מנציגי הימין בוועדה לבחירת שופטים, אשר נעדרו במחאה מישיבת הוועדה.
פה ושם היו גם הפתעות. זוכרים את העתירה של משה סעדה, שאליה צורפו תצהירי ראש מח"ש לשעבר וסגנו, אשר הצביעו על מערכת יחסים מעוותת ששררה בין פרקליט המדינה שי ניצן למפכ"ל המשטרה אלשיך, ושממנה סבלה קשות המחלקה לחקירת שוטרים בפרשת אום אל־חיראן?
בהקשר הזה ניסנקורן גיבה דווקא את המחלקה לחקירת שוטרים ולא את הפרקליטות. "יש לברר את הטענות בעניין האירוע הטראגי שאירע בשנת 2017 באום אל־חיראן, בו נהרגו תושב המקום יעקוב אבו אל־קיעאן ז"ל והשוטר ארז שאול לוי ז"ל", פנה ניסנקורן במכתב אל נציב התלונות על הפרקליטות דוד רוזן. השר דרש מרוזן לבדוק את האופן "שבו טיפלו הפרקליטות ומח״ש בעניינו של אל־קיעאן ז״ל בפרשה". הוא אף קידם רפורמה במח"ש, שבמרכזה קיצור לוחות הזמנים שבהם מוטל על מח"ש להשיב לתלונות של אזרחים נגד שוטרים.
ניסנקורן הפתיע גם כשביקר במרומז את בג"ץ בהחלטה לבטל את סעיף 5 (תקנת השוק) ביישוב הלא מוכר מצפה־כרמים. "החלטת בג״ץ מאמצת לראשונה את עקרון הסדר תקנת השוק, ששימוש בו יאפשר הסדרה של מאות רבות של בתים באיו״ש", הכריז. "אני מברך על כך. עם זאת, מדובר בהכרעה קשה ביחס לתושבי מצפה־כרמים שהעתיקו את מגוריהם למקום מתוך אמונה שמדובר בקרקע תפוסה על ידי הצבא. בכוונתי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולבקש ממנו לשקול הגשת בקשה לדיון נוסף".
לא כל המהלכים של ניסנקורן הושלמו, אבל בהשוואה לשרים אחרים ובוודאי לח"כים אחרים התפוקה שלו הייתה גבוהה, מה שמסביר את הזינוק בערך מניותיו בשמאל. האם המעבר שלו ממפלגת מרכז־שמאל למפלגת שמאל־שמאל מבשר על תום חודשי השיבולים יפות המראה והבריאות בממשלה, וכניסה לתקופות דקות ושדופות קדים באופוזיציה? מוקדם לדעת.
