כבר קשה לעקוב אחר שלל המפלגות המוקמות חדשות לבקרים, אבל אחת בכל זאת הצליחה להפתיע: ירון זליכה הודיע על הקמת "המפלגה הכלכלית החדשה" בראשותו. זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר וכיום פרופסור בקריה האקדמית אונו ויועץ בתשלום לשלל גופים בשוק הפרטי, פתח את דבריו בהצהרה הדרמטית ש"ישראל בדרך לפשיטת רגל כלכלית", והכריז שבכוונתו להיות שר האוצר הבא ו"להציל את הכלכלה".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ההתקרבות בין נתניהו למגזר הערבי: ניצחון לפוליטיקה פרגמטית
– החיסונים: כל הזכויות שמורות לכולנו
– הר הבית מבעד לעדשה של מירי צחי ז"ל
מי שזוכר את זליכה מסדרת התעודה "מגש הכסף" לא הופתע למשמע הבטחתו ש"יוריד את יוקר המחיה, יפרק את המונופולים ויילחם בקבוצות הלחץ ובטייקונים החונקים את המשק". כבר שנים זליכה מדבר נגד המונופולים הדורסניים ובעד תחרות. הוא רק שכח לספר שבשנים האחרונות שימש יועץ בתשלום לאחת מקבוצות הלחץ החזקות במשק: ועדי העובדים.
לפני שנתיים בדיוק הכריז שר האוצר דאז משה כחלון שבכוונתו להציב את זליכה בראש הוועדה לבחינת יוקר המחיה, אך המינוי נפסל בידי יועמ"ש משרד האוצר בטענה שהמועמד מצוי בניגוד עניינים. היועץ המשפטי, עו"ד אסי מסינג, קבע כי בשמשו יועץ ללקוחות פרטיים, ובהם ועדי עובדים גדולים בתחומי המזון והבנקאות, ובמיוחד ועדי העובדים של רשתות המזון הגדולות, זליכה לא יכול להתמנות למי שיבדוק את חלקן של רשתות המזון ביוקר המחיה. ערר שהגיש זליכה על ההחלטה נדחה על ידי המשנה ליועמ"ש דינה זילבר.
לפני שנתיים הוא נפסל מלעמוד בראש ועדה המטפלת ביוקר המחיה, וכעת הוא מעוניין להיות שר האוצר כדי לטפל ביוקר המחיה. כמו אז גם היום, ראוי לשאול את אותן השאלות: האם זליכה, שעבד למען הגופים שתורמים ישירות ליוקר המחיה של אזרחי ישראל, יוכל לפעול נגדם? לכל מי שעשה דבר או שניים בחייו יש ניגודי עניינים, אבל בדרך כלל לא הולכים לפוליטיקה כדי להיאבק בחבריך ובמעסיקיך.
זליכה תקף בנאומו את נפתלי בנט, שכיהן בעבר בתפקיד שר הכלכלה, ותהה: "למה הוא לא העז לפרק אז אפילו מונופול אחד ממאה מונופולים שבזזו את מעמד הביניים במשמרת שלו? מי הפריע לו אז לחתוך את הבירוקרטיה לעסקים הקטנים?". התשובה לכך במקרים רבים פשוטה: ההסתדרות. אם זליכה ייכנס פעם ללשכת שר האוצר, הוא יגלה שגם עם הכוונות הטובות ביותר קשה להעביר רפורמות במדינת ישראל, בעיקר בגלל התנגדות ועדי העובדים במגזר הציבורי.
ועדי העובדים הרבים לא היו לקוחותיו היחידים של זליכה: הוא גם היה יועצו הכלכלי האישי של יו"ר ההסתדרות לשעבר אבי ניסנקורן, ובשבועות הקרובים הוא עשוי גם לחבור אליו ולהיות עמיתו למפלגה. ההסתדרות מייצגת את ועדי העובדים של המונופולים הגרועים ביותר בישראל, כמו עובדי חברת החשמל, עובדי הנמלים, עובדי רכבת ישראל ועוד. כל אלה שמים יד על השאלטר של כל רפורמה שפוליטיקאי כלשהו ניסה להעביר מאז קום המדינה. אין מונופול בלי ועד עובדים, ואין רפורמה בלי שביתה או תשלום עצום לוועד; לעיתים קרובות שניהם בעת ובעונה אחת.
זליכה גם יעץ להסתדרות המורים, המתנגדת הראשונה במעלה לכל רפורמה במערכת החינוך. אבל בהכרזתו הוא בחר לתקוף גם את גדעון סער, ותהה "למה הוא לא חתך את שכבות השומן במטה משרד החינוך, לטובת המנהלים והמורים שבחזית, ובעיקר לטובת התלמידים". אם זליכה היה יושב במשרד החינוך הוא היה מגלה שהשומנים מצויים אך ורק בכוח האדם במערכת ההוראה, שעלותו תופסת יותר מ־90 אחוזים מתקציב המשרד. אם היה מבקש לקדם רפורמה לטובת התלמידים, הוא היה מתייצב במסלול התנגשות ישיר עם יפה בן־דוד, שעד לא מכבר שילמה את שכרו.
שמו של זליכה נקשר במאבק בשחיתות, והוא מטפח את התדמית הזו במרץ. בשנת 2009 קיבל מהתנועה לאיכות השלטון את אות אביר איכות השלטון, אולי בצדק – אבל לא צריך להיות מושחת כדי להתייצב בצד הלא נכון. האם מי שבחר במשך שנים להיות חלק מהשיטה המאפשרת לקבוצות לחץ להתאגד ולפעול למקסם את רווחיהן על חשבון הציבור הרחב – שיטת פעולתם של ועדי העובדים שהם מונופול בעצמם, גם אם מונופול מותר בחוק – יוכל לעבור צד ולהגן על האזרחים שמשלמים את המחיר על כוחניותם של אותם ועדי עובדים?
בתור כלכלן זליכה יודע שכאשר ועד עובדים של בנק מעלה דרישות שכר גבוהות ומאיים בשביתה, הבנק מעלה את העמלות והתשלומים ללקוחותיו כדי לממן את תביעות העובדים. הדבר נכון שבעתיים כשמדובר בוועדי העובדים במגזר הציבורי, שמשכורתם מגיעה ישירות מכספי המיסים של האזרחים.
זליכה חתום בשמו על חוות דעת שמנוגדות לתחרות, ותמיד אפשר לשלוף אותן נגדו. הגיוני גם להניח שבתור איש מקצוע הוא עומד מאחורי חוות הדעת שלו, וכאשר יגיע לעמדת מפתח כלכלית הוא יפעל ליישומן. בחוות דעת אחת קבע כי יש להגביל את ייבוא המלט הזול כדי להגן על ייצור המלט המקומי. פתיחת הייבוא הורידה את מחירי המלט, ובעקבותיה ירדו עלויות הבנייה ומחירי הדיור. בחוות דעת אחרת, לחברת פרטנר, כתב זליכה נגד הורדת דמי הקישוריות לחברות הסלולר, צעד שהוזיל דרמטית את חשבון הסלולר של אזרחי ישראל.
שירותי הייעוץ של זליכה היו שווים כנראה ללקוחותיו, והוא התפרנס מהם יפה, וכך ראוי. עם כניסתו לפוליטיקה יש מקום לתהות היכן תהיה נאמנותו, נוכח ההצהרות הרמות על המאבק ביוקר המחיה. באופן כללי כדאי לקחת הצהרות של פוליטיקאים, במיוחד של פוליטיקאים לעתיד, עם גרגר של מלח. כשמדובר בירון זליכה, מומלץ לקחת כף גדושה.
