אבי ניסנקורן כיהן כשר המשפטים 33 שבועות בלבד, ובמהלך הקדנציה הקצרה הזו – למעשה, בתוך ערב אחד – הצליח למנות 61 שופטים. הספק נאה בהחלט לשר שבקושי הספיק לחמם את כיסאו. לשם השוואה, איילת שקד שכיהנה ארבע שנים מלאות בתפקיד, הצליחה למנות כ־300 שופטים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הנשים החרדיות שכובשות את עולם התיאטרון
– דעה: השיטה החדשה של הפוליטיקה פועלת נגד ממציאיה
– גברים שרואים משם, בין ווילס למוסול
ניסנקורן בא מוכן וחדור מטרה. הוא הצטייד מבעוד מועד בחוות דעת משפטית בנוגע להיעדרותם מהוועדה של נציגי הימין, דילג בקלילות מעל הביקורת שהוטחה בו על המהלך, וקבע עובדות בשטח. השופטים שהחדיר למערכת ייצאו ממנה רק בפנסיה. אפשר לשער, מהתיאום בין שר המשפטים לשופטי העליון בוועדה, שהימין לא ירווה נחת מרבים מהשופטים הללו; ובכל מקרה, המועמדים שביקשו נציגי הימין לקדם נותרו כולם בחוץ.
לא רק זעם עורר המהלך בימין, אלא גם קנאה בשר שמקדם את השקפת עולמו בלי להתחשב במה שייכתב עליו במקור ראשון או בביקורת שיספוג בפייסבוק. ניסנקורן הבין שימיו בתפקיד קצובים ו"אם לא עכשיו אימתי". אחרי כל כך הרבה שנים של הליכוד בהנהגת המדינה, היה צריך להגיע מפא"יניק לכמה חודשים כדי להזכיר לנו איך היה פה פעם, כשאנשים ידעו לקדם את האינטרסים הפוליטיים שלהם בלי הרבה דיאלוגים, בלי לחפש הסכמות, תוך הסתערות.
בשנת 2011, בימי המחאה החברתית, פנה ראש הממשלה נתניהו לשריו והפציר בהם: "כחלון עשה דברים גדולים. תהיו כחלונים, תמצאו פתרונות". כזכור, כחלון חסך מאות שקלים בשנה לכל משפחה כששבר את מונופול חברות הסלולר.
לראש הממשלה נתניהו יש הישגים אדירים אחרי שנים ארוכות בתפקיד. הסכמי השלום, היחסים עם טראמפ שהביאו להעברת השגרירות לירושלים ולהכרה ברמת הגולן, חיזוק כלכלת ישראל, ועוד ועוד. בתחום אחד, ההתיישבות, נתניהו לא הצליח להטביע את חותמו, אלא אם כן "אי פינוי יישובים גדולים ומבוססים בשלמותם" נחשב חותם. נתניהו בנה פחות מאחרים, ולא קידם שום מהלך שובר שוויון מהסוג שיסיר אחת ולתמיד את המחשבות על מדינה פלסטינית. בקדנציה הראשונה שלו, ב־1996, הוא ירש את הסכמי אוסלו מהממשלה הקודמת. עכשיו, אחרי שנים רבות כל כך, מותר כבר לשאול איזו ירושה הפוכה הוא משאיר למי שיבוא אחריו, כשיבוא?
אחרי שחלום הריבונות נעלם, יש לנתניהו הזדמנות לקדם ירושה חשובה כזו בימים הקרובים. חלון ההזדמנויות למהלך הזה נדיר וקצר מועד. רגע לפני שנשיא חדש נכנס לבית הלבן, כשמפלגת כחול לבן מרוסקת, הוא יכול לאשר את הסדרת 46 יישובי "ההתיישבות הצעירה". מדינת ישראל שלחה אותם לתפוס את הגבעות, וכעת נדרש המהלך המשלים שיתקן את הסבל שנגרם להם מהמחסור בתשתיות חשמל, מים ותקשורת, ולקבע אותם רשמית במקומם. הסבל, חשוב להזכיר, נגרם בעקבות דו"ח טליה ששון, שאושר חלקית בממשלה אך היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה התייחסו אליו כאל מסמך מכונן שקבע את התנהלותם גם בימי ממשלות נתניהו.
לצד הישגי נתניהו, בתחום אחד הוא לא הטביע חותם: ההתיישבות. כעת הגיע הרגע
כעת הגיע הרגע של ראש הממשלה לעשות מהלך "ניסנקורני" שקובע עובדות בשטח, בלי להתרגש מהביקורת שתוטח בו בעיתון הארץ ובלי להתייחס לדברי "הגורמים המשפטיים" שיצוטטו במהדורות. מהלך כזה יאיר אותו בדברי ימי ההתיישבות לא רק כמי ש"לא פינה יישובים" אלא גם כמי שביצר וחיזק את מעמדם. אפילו בחשבון הציני והמצומצם של ערב הבחירות, זהו מהלך שיסתום את הפה לכל מי שינסה לעקוף אותו מימין.
אחרי שנים ארוכות שהוא משחק "בונקר" בכל מה שקשור בהתיישבות, הגיע הזמן של נתניהו, העומד מול שער ריק, להוכיח שהוא מסוגל גם להבקיע גול.
