גם מבצע החיסונים הגואל לא יביא להיפרדותנו מהשחקנית החדשה שנכנסה לחיינו לפני שנה – המסכה החד פעמית. ממוצר שראה בעיקר את הפרצופים של חולים מבוהלים המובלים לניתוח, הפכה המסכה הכירורגית למוצר שמיוצר ב-130 מיליארד עותקים מדי חודש על מנת שנשתמש בו כמה שעות, ונזרוק. ראש הממשלה בנימין נתניהו, אף הגדיל לעשות והצטלם לסרטון ויראלי עם מאות מסכות חד פעמיות בשלל צבעים על שולחנו. גם השר אדלשטיין ושרים נוספים משתמשים בהן בכל הופעה ציבורית. כשכך נוהגת ההנהגה, וכשהמחיר הוא 9.90 ש"ח לחבילה של 50, מי בכלל חושב פעמיים?
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– נוהל שקר: תרבות אמירת האמת במשטרה זקוקה לשינוי
– שבע שפות ומזוודה אחת: הכירו את חתן התנ"ך למבוגרים
– ההתיישבות הצעירה מחכה: נתניהו, תהיה ניסנקורן
ארגון Ocean Asia פרסם בתחילת דצמבר כי להערכתו בשנת 2020 יגיעו לים כ-1.5 מיליארד מסכות. המסכות האלו יישארו שם מאות שנים, ובמהלכן מקצתן יגרמו לחנק של ציפורים ובעלי חיים ימיים. מרביתן ישחררו אט אט חלקיקי מיקרו פלסטיק שמרעילים בעלי חיים ימיים, ומסכנים אותנו – בני האדם שאוכלים אותם וסופגים את הפלסטיק הזה.
המסכות, העשויות בעיקר מפלסטיק, יוסיפו על מערכת טיפול בפסולת שכבר היום עולה על גדותיה ו"פולטת" לים בין 24-34 מיליון טון בשנה, דבר שהביא להערכות שבשנת 2050 יהיו בים יותר פלסטיק מדגים. תוסיפו על זה את מה שכולנו חווים עם הכלים החד פעמיים מהמסעדות ותבינו את כמות הזיהום. עובדה לא חביבה – כל אחד מאיתנו תושבי העולם זורק כ-46 ק"ג פלסטיק בשנה. בהסתכלות אחרת – אנחנו זורקים מדי שנה כמות פלסטיק השווה למסה של כל האנשים על פני כדור הארץ. ובאמת, ארגון Ocean Asia פרסם החודש דו"ח לפיו פסולת פלסטיק (לא רק מסכות אלא גם שאר סוגי הפלסטיק) היא הגורם מספר 1 לתמותת בעלי חיים בים. גם אצלנו בארץ דו"ח הניטור הלאומי של פסולת ימית לשנת 2019 שערכו המשרד להגנת הסביבה והמכון לחקר ימים ואגמים מצא כי כ-70% מהפסולת בים מורכבת מחלקי שקיות ואריזות פלסטיק.
כולנו מקווים שהסגר השלישי יחד עם מבצע החיסונים יביאו את תחילת הסימנים לפתרון, אבל אף אחד לא מתחייב לנו שלא תגיע מוטציה חדשה שתערבב את כל הקלפים, ותנציח את המסכות בחיינו בעתיד הנראה לעין. משכך, שומה על מקבלי ההחלטות האמונים על הסביבה להתחיל לטפל בנושא. והתשובות פשוטות – המסכות החד פעמיות צריכות להיות מוגבלות לשימושים רפואיים. ראוי שאנחנו, האזרחים, נעבור למסכות רב פעמיות. כמו כן על המדינה להשקיע בעידוד פיתוחים הנדסיים ומדעיים ליצור מסכות מחומרים אחרים שאינם פלסטיק אלא חומרים המתכלים בסביבה ימית, או חומרים שניתנים לניקוי/מיחזור בקלות.
למשרד להגנת הסביבה כלים רבים לעידוד מהלכים אלו – החל משימוש בכספי קרן הניקיון בה "חונים" מאות מיליוני שקלים מכספי הארנונה שאנו משלמים לטובת הטיפול באשפה, דרך הטלת מס על החד פעמיות – בדומה לחוק השקיות שגובה מאיתנו 10 אגורות לשקית ניילון, ועד סבסוד (ואף חלוקה) של מסכות רב פעמיות לציבור. כמו כן, יכולה רשות החדשנות לפתח קולות קוראים ייחודיים הנוגעים לאספקטים הסביבתיים של הפתרונות המבוקשים.
כיסוי איברי הנשימה הוא כלי חיוני במאבק במגפה, אבל אין כל סיבה לא לעשות זאת באמצעות חלופות. מבחינתנו הצרכנים – 50 מסכות חד פעמיות שמחזיקות לנו חודשיים, שקולות במחיר למסכה רב פעמית אחת שיכולה להחזיק אותנו לתקופה ארוכה הרבה יותר (עם כביסות בסוף השבוע), כך שזו חשיבה כלכלית נכונה שתחסוך לנו כסף. מבחינת הממשלה – נכון לעודד פיתוח חלופות ידידותיות לסביבה, להשקיע בחינוך הציבור, וכן – למסות את המסכות החד פעמיות על פי המחיר האמיתי שלהן.
זכרו – המגפה בסוף תיעלם, הפלסטיק יישאר איתנו לעד.
