הכותרות היו מפוצצות: "המחוסן המיליון – אסיר משוחרר שהורשע בשני מעשי רצח". הפדיחה הייתה נראית מרשימה במיוחד לנוכח העובדה שהמחוסן מאום אל-פחם שהה קרוב כל כך לראש הממשלה ולשר הבריאות. מפחיד? לכאורה. אחרי כמה שעות התברר כמובן שמדובר אמנם באסיר משוחרר, אבל הוא השתחרר לפני 20 שנה, וגם לא ישב בכלא על רצח אלא על עבירות רכוש. ככל הנראה לא מדובר אמנם בצדיק הדור, אבל רמת הדרמה, אפעס, הייתה מעט מוגזמת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בית־שמש היא מיקרוקוסמוס של מדינת ישראל
– האם עדיין צריך בתי ספר מגזריים לאומנויות?
– שעה: ההתיישבות הצעירה מחכה: נתניהו, תהיה ניסנקורן
כמובן שזה יכול גם היה להיות אדם מורשע ברצח, כפי שציין בצדק שר הבריאות אדלשטיין. "כולם מתחסנים, גם טובים וגם רעים", אמר השר, וציין כי דווקא הפדיחה הקטנה מוכיחה עד כמה האירוע לא היה מבוים אלא אותנטי. הפמליה הגיעה ופגשה את מי שחוסן באותו רגע, בלי לבחור בפינצטה "מתחסן מחמד".
זה כמובן נכון, אבל יותר משהאירוע הזה מעיד על אותנטיות בחירת המחוסן המיליון, הוא מעיד על מה שקורה עם ראש הממשלה נתניהו בימים טרופים אלו. נתניהו עסוק בימים אלו, ראשו, רובו ולמעשה כולו בשני מאמצים מקבילים: הראשון, לדאוג שישראל תהיה שיאנית החיסונים העולמית, עדיף בפער על כל המתחרים. השני, לדאוג שאזרחי ישראל יזהו את ההישג הזה איתו ורק איתו. אם בנט הכריז "לא קורונה – לא מעניין", האסטרטגיה של נתניהו היא "לא חיסונים – לא מעניין".
ההתעקשות להיות האבא היחיד של נושא החיסונים באה לידי ביטוי יפה בסיור לפני חודש ומשהו במרכז הלוגיסטי של חברת סל"א, חברת הבת של טבע שמנהלת את הלוגיסטיקה המורכבת מאוד של האחסון והשינוע. נתניהו סיפר על השיחות שלו, מה שהוא עשה ומה שהוא הוביל ואיך שהוא פועל. השר אדלשטיין לעומתו, שגם עובד קשה, הקדיש את הזמן הקצר שהוקצה לו כדי להודות לשלושה-ארבעה מבכירי משרדו שעסוקים יומם ולילה בנושא הזה בדיוק.
זו גם הסיבה שנתניהו מדברר כל שיחה עם מנכ"ל חברת חיסונים בשתיים-שלוש הודעות נפרדות, מצטלם ליד מתחסנים באופן כמעט אובססיבי, וחוזר במלוא הכוח אישית לבמה התקשורתית בחודש וחצי האחרונים אחרי הורדת פרופיל של כחצי שנה. ממילא, כשאתה עסוק כל הזמן במרדף אחרי פריימים לצילום, וכאשר זה גם מתבצע בשליפות – ראש העיר אום אל-פחם סיפר אתמול (א') בראיון לרדיו 103FM שהוא קיבל את ההודעה על הגעת נתניהו בהתרעה של שעתיים בלבד לפני שראש הממשלה כבר היה אצלו בעיר – כשהעיסוק הוא תמידי פדיחות מהז'אנר הזה חייבות לקרות. זה רק עניין של זמן.
ועוד הערה קטנה לקורא נפתלי בנט: כל עוד נתניהו היה עסוק בלחסל פוליטית את גנץ, ההחלטה של בנט למקד את כל מאמציו רק בענייני קורונה השתלמה פוליטית. ברגע שנתניהו עבר מהמערכה לחיסול גנץ למערכה לחיסול הקורונה, ואת עצמו ממר סגר למר חיסון, בנט איבד את היתרון היחסי. להיצמד לקורונה תהיה התאבדות. יו"ר ימינה חייב להמציא את הקמפיין שלו מחדש.
